רישיונם של הפסיכולוגים יובל כרמי ועידן קוסובסקי הותלה או הושעה
שפיות זמנית | 14/2/2021 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
משרד הבריאות התלה או השעה או הקפיא את רשיונם של הפסיכולוגים יובל כרמי ועידן קוסובסקי לפי הפרסומים בשבוע האחרון. נגד עידן קוסובסקי הוגש כתב אישום בגין ביצוע מעשים מגונים בקטינים לפני כשנה. יובל כרמי חשוד בעבירות מין במטופלות ונמצא במעצר בית עד 23.2.2021 בכפוף לשימוע בטרם הגשת כתב אישום.
לעיתים נכתב בכפיפה אחת שהרישיון הותלה ובו בזמן שהרישיון הושעה וגם הוקפא. כך או כך, המשמעות אחת היא - הפסיכולוגים יובל כרמי ועידן קוסובסקי לא רשאים כרגע לעסוק בפסיכולוגיה. אולם, רישומם לא נמחק מפנקס הפסיכולוגים. נשאלת השאלה, האם רשיונם של הפסיכולוגים הותלה, הושעה או הוקפא ומדוע זה משמעותי?
צילום מסך מתוך פנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות
מה ההבדל בין התליית רישיון להשעיה לבין מחיקה?
חוק הפסיכולוגים מבחין בין השעיה מעיסוק בפסיכולוגיה לבין התליית רישום בפנקס הפסיכולוגים ('הקפאה' איננה מושג המוגדר בחוק). יש הבדל מהותי בין השעיה מעיסוק לבין התלית רישום, ההבדל מתבטא בשלושה היבטים עיקריים: ההליך הנדרש, בתקופה הקצובה להשעיה מעיסוק או להתליית רישום ובגורם המוסמך להחליט על השעיה או התליית רישום. בכל מקרה שם הפסיכולוג ימשיך להופיע בפנקס הפסיכולוגים. לעומת זאת, מחיקת רישום היא מחיקת שמו של הפסיכולוג מפנקס הפסיכולוגים, כלומר הוא לא יוכל עוד להשתמש בתואר 'פסיכולוג'. ובאופן שלא יוכל להירשם מחדש כפסיכולוג בפנקס לפני תום 7 שנים.
השעיה מעיסוק בפסיכולוגיה
אם לועדת התלונות במשרד הבריאות יש לה חשד סביר שהפסיכולוג עבר עבירת משמעת או שמתנהלים נגדו הליכים פליליים, היא יכולה להמליץ בפני מנכ"ל משרד הבריאות להשעות פסיכולוג מעיסוקו. מנכ"ל משרד הבריאות (או סגנו) הוא המוסמך להשעות פסיכולוג מתפקידו (גם שלא בפניו) לתקופה שלא תעלה על חודש ימים. מנכ"ל משרד הבריאות רשאי להאריך את תקופת ההשעיה עד לסיום ההליכים הפליליים, אך זאת רק לאחר שמיעת הפסיכולוג.
38. השעיה [תיקון: תשס״ה־2]
(א) היה לועדת התלונות חשד סביר, שפסיכולוג עבר עבירת משמעת, או שמתנהלים נגדו הליכים פליליים בשל מעשה או מחדל כמתואר בסעיף 33, ובהתחשב עם סיבתה וחומרתה של עבירת המשמעת ראתה הועדה צורך להשעות את הפסיכולוג, תביא את הדבר לפני המנהל והוא רשאי, אם שוכנע בנחיצות ההשעיה, להשעותו מעיסוקו לתקופה שלא תעלה על חודש ימים.
(ב) הפסיכולוג רשאי לערער על ההשעיה וכן על החלטת המנהל לפי הוראות סעיף 39, תוך חמישה עשר יום מיום המצאת הודעה עליה, לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום העיסוק של הפסיכולוג.
39. הארכת השעיה [תיקון: תשס״ה־2]
המנהל רשאי, לפי המלצת ועדת התלונות, ולאחר שמיעת הפסיכולוג, להאריך את תקופת ההשעיה עד לסיום הדיון המשמעתי או ההליכים הפליליים באין עוד ערעור עליהם.
התליית רישיון
ועדת משמעת המורכבת משלושה חברים: יו"ר שהוא חבר לשכת עורכי הדין ושני פסיכולוגים שמינה שר הבריאות. מוסמכת להעמיד לדיון משמעתי פסיכולוג הנאשם שעבר עבירת משמעת. ועדת משמעת שקיימה דיון משמעתי ומצאה פסיכולוג אשם בעבירת משמעת מוסמכת לנקוט נגדו באחד מהאמצעים הבאים: התראה, נזיפה, קנס, התלייה או מחיקה מפנקס הפסיכולוגים. ועדת משמעת היא המוסמכת על פי חוק להתלות רישום של פסיכולוג בפנקס הפסיכולוגים לתקופה שלא תעלה על 5 שנים. דיון משמעתי נערך בפני התובע והנאשם ומתקיים בדלתיים סגורות.
אמצעי משמעת נוסף העומד בידי ועדת משמעת הוא מחיקת שמו של הפסיכולוג מפנקס הפסיכולוגים. במקרה זה הפסיכולוג לא יוכל לבקש להירשם מחדש בפנקס הפסיכולוגים אלא רק לאחר תום 7 שנים ממתן ההחלטה. למעשה, מרגע שנמחק רישומו מפנקס הפסיכולוגים הוא לא רשאי להשתמש בתואר 'פסיכולוג' כמו גם לעסוק בפסיכולוגיה.
40. סודיות הדיון
ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות.
41. נוכחות בדיון [תיקון: תשס״ה]
(א) דיון משמעתי יתנהל בפני התובע והנאשם, אך רשאית הועדה לנהל דיון שלא בפני הנאשם אם סניגורו מתייצב במקומו או אם נעדר הנאשם מישיבה ללא סיבה מספקת, אף שהוזהר שאם ייעדר ללא סיבה מספקת רשאית הועדה לדון בענין שלא בפניו.
(ב) התובע בדיון המשמעתי יהיה היועץ המשפטי של משרד הבריאות, או עורך דין שהוא עובד המדינה שהתובע הסמיכו לכך; היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו רשאי לשמש תובע, אם החליט על כך היועץ המשפטי לממשלה לפי נסיבות הענין.
42. דיני ראיות
ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות אלא במידה שהדבר נקבע בחוק זה או בתקנות שהתקין שר המשפטים לענין זה.
43. אמצעי משמעת [תיקון: תשס״ה]
(א) מצאה ועדת המשמעת פסיכולוג אשם בעבירת משמעת, תנקוט נגדו אחד או אחדים מאמצעים אלה:
(1) התראה;
(2) נזיפה;
(3) קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בחוק זה – חוק העונשין);
(4) התליית רישומו בפנקס לתקופה קצובה שלא תעלה על 5 שנים; החליטה ועדת המשמעת על התליית הרישום כאמור, רשאית היא להורות מנימוקים שיירשמו בהחלטתה, שההתליה תחול רק על חלק מהרישום וכן רשאית היא להורות שההתליה, כולה או חלקה, תהא על תנאי לתקופה שתורה;
(5) מחיקת שמו מן הפנקס.
(ב) נמחק שם הפסיכולוג מן הפנקס לפי סעיף זה, לא תידון בקשתו לרישום חדש אלא לאחר תום שבע שנים ממתן ההחלטה על כך ולאחר שהוכיח קיום נסיבות מיוחדות המצדיקות את חידוש הרישום; הרישום החדש טעון אישורה של ועדת המשמעת.
(ג) נמחק שם הפסיכולוג על פי בקשתו, רשאית ועדת המשמעת לקבוע שיראו את המחיקה כאילו נעשתה לפי סעיף זה.
(ד) כלפי בעל היתר יבוא במקום מחיקה לפי סעיף זה ביטול ההיתר.
חקירת פסיכולוג ואישום
זה המקום לציין שלועדת התלונות ישנן סמכויות חקירה גם אם לא מתנהלים נגד פסיכולוג כלשהו הליכים פליליים ואף ללא צורך בתלונה "רשמית". החוק מחייב את ועדת התלונות במשרד הבריאות לחקור אם יש לה חשד סביר שפסיכולוג עבר עבירת משמעת ויש לה סמכויות של מפקח משטרה. תלונות נגד פסיכולוגים ניתן להגיש באתר משרד הבריאות.
37. חקירה ואישום [תיקון: תשס״ה]
(א) היה לועדת התלונות חשד סביר שפסיכולוג עבר עבירת משמעת, תטיל על אחד או יותר מחבריה לחקור בענין, ותחליט לפי תוצאות החקירה אם להביא את הפסיכולוג לפני ועדת המשמעת.
(ב) לחוקר לפי סעיף קטן (א) יהיו לצרכי חוק זה הסמכויות של מפקח משטרה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיף 3 לאותה פקודה יחול על חקירותיו מכוח סמכויות אלה, בשינויים המחוייבים.
(ג) נמחק שם הפסיכולוג מן הפנקס לפי בקשתו או מסיבה אחרת, רשאית ועדת התלונות להמשיך לפעול לפי סעיף קטן (א) או להורות על התליית ההליכים המשמעתיים או על ביטולם.
מקור: חוק הפסיכולוגים - תשל"ז-1977