לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
הצעה לשינוי סעיף 15 בחוק הפסיכולוגים - 2011

הצעה לשינוי סעיף 15 בחוק הפסיכולוגים - 2011

מועצת הפסיכולוגים | 15/12/2011 | הרשמו כמנויים

בפגישת המועצה האחרונה הוגשה ביוזמת הפסיכולוגית הארצית גב' ימימה גולדברג הצעה לשינוי סעיף 15 בחוק הפסיכולוגים הקובעת מי רשאי להירשם כפסיכולוג במשרד הבריאות. מטרת היוזמה היא לשנות את העיקרון הקיים היום בחוק לפיו כל מי שסיים תואר מוסמך או גבוה ממנו בפסיכולוגיה במוסד להשכלה גבוהה בארץ או מקביל לו בחו"ל רשאי להירשם בפנקס הפסיכולוגים, רישום המקנה הרשאה לעסוק בטיפול פסיכולוגי. התיקון המוצע קובע שיורשו להירשם בפנקס רק בעלי תארים מתקדמים בפסיכולוגיה הכוללים מספר רכיבים מהותיים, במיוחד התנסות מעשית (פרקטיקום) הקיימת במגמות שמכינות פסיכולוגים לקראת התמחות באחת מששת התחומים המוכרים בפסיכולוגיה. הפסיכולוגים שאינם רשומים בפנקס יוכלו כמובן להמשיך לעסוק בפסיכולוגיה למעט בתחומים של טיפול ואבחון.

ההצעה עובדה בוועדה שהקימה המועצה והצעת הוועדה הייתה להעניק הכרה לפסיכולוגים העוסקים במחקר כדי שיוכלו לשמור על זכותם להשתמש בתואר "פסיכולוג מחקרי" בלי להיות רשומים בפנקס. לצערי ולמרות התנגדותי, המועצה לא קבלה הצעה זו אלא אשרה נוסח השולל מעמיתנו הפסיכולוגים שאינם עוסקים בטיפול את זכותם להיקרא פסיכולוגים.

להצעת החוק כפי שהיא השפעה מרחיקת לכת על ציבור הפסיכולוגים, התלמידיםלפסיכולוגיה ודור העתיד בפסיכולוגיה. ההצעה מעוררת תרעומת קשה בקרב פסיכולוגים בשדה ובאקדמיה החשים עצמם נפגעים.

הסתדרות הפסיכולוגים פנתה למנכ"ל בבקשה לדחות את העלאת ההצבעה בכנסת על מנת לאפשר לציבור הפסיכולוגים להגיב. הצטרפתי לפנייתם. המנכ"ל החליט על ארכה של 30 יום המאשרת לנו להציג את הנושא בפני ציבור הפסיכולוגים, לאפשר לכם להגיב, וגם לקיים דיון חוזר במועצה, דיון שאפשר להזמין אליו נציגים של מגזרים שונים בפסיכולוגיה המסתייגים מהצעת החוק הנוכחית.


- פרסומת -

החלטתי לקיים ב-8 בינואר מפגש מיוחד של מועצת הפסיכולוגים במטרה לחפש דרך משותפת שתאחד אותנו במקום לפצל. החשש הוא שההצעה כפי שהיא כיום עלולה לגרור אותנו למאבק פנימי מיותר שיחריף את השסע הפנימי, וזאת בתקופה שאנו מנסים לעבור תהליכים של תיקון והבראה לאחר מלחמות קשות שפגעו בעמיתנו ובתלמידנו ולא הוסיפו כבוד לעמדה הציבורית של ענף הפסיכולוגיה.

אפשר להוריד את הצעת החוק בכתובת הבאה: http://trailer.web-view...586945F6.htm

אפשר להביע דעה בכתובת הבאה: http://www.shituf.gov.il/discussion/622

הסתדרות הפסיכולוגים תשמח לקבל תגובות בדוא"ל psycho@zahav.net.il

ואפשר גם אפשר להביע דעה בתגובה לפוסט זה, לקרוא אחד את דברי השני, להתייחס בכבוד לדעות שונות גם אם הן שונות משלנו, ולהציע דרכים קונסטרוקטיביות להתמודד עם הסוגיה שעל הפרק.

בברכה,

פרופ' יואל אליצור

יו"ר מועצת הפסיכולוגים


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: שירותים פסיכולוגיים, אקדמיה ותארים מתקדמים
ד"ר איריס חזקיה ברד
ד"ר איריס חזקיה ברד
יועצת חינוכית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון
קרן הירשפלד
קרן הירשפלד
יועצת חינוכית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), חולון והסביבה
ענת ניר
ענת ניר
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
אונליין (טיפול מרחוק), יקנעם והסביבה
שי שופטי
שי שופטי
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
ארז גור
ארז גור
עובד סוציאלי
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)
יוסף אלישביץ
יוסף אלישביץ
פסיכולוג
תל אביב והסביבה

עוד בבלוג של מועצת הפסיכולוגים

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אניעם לויןאניעם לוין17/5/2012

מה או מי נמצא בין השורות ומעבר למילים. קראתי את הפתיח ועיינתי בהצעה גופה ולא הבנתי:
א. מדוע יחושו עצמם נפגעים כל אותם המוזכרים הרי הם לא נפגעים כלל [החוק אינו פועל רטרואקטיבית ובלומדים בפועל כיום]!!!
ב. התכבדו המוסדות הנכבדים ויתאימו עצמם לדרישות החוק [החדש] ומי שירצה ילמד לקראת עיסוק בטיפול ובאבחון [וכן במחקר] ומי שלא, לא [ומקומו בכבוד המחקר הטהור יונח].
ג. מהיכן הרעיון שמי שלא התמחה [ואינו מתכוון להתמחות] באבחון וטיפול יעסוק בכך???
ד. הרישום למי שקיבל תעודת תואר שני ושלישי בחוג מסוים הינו במסגרות ההשכלה הגבוה ע"פ תנאי המל"ג הרישום למי שמורשה לעסוק במקצוע [רפואה, פסיכולוגיה וכו'] הינו במשרד הבריאות [בפנקס הפסיכולוגים] ע"פ תנאים והתניות שגובשו לגבי כל מקצוע וזה בדיוק מה שהתיקון בחוק מבסס, אז מה הבעיה???
ה. התיקון בחוק אינו פוסל אף אחד [שלמד פסיכולוגיה] מתהליך ההתמחות לעסוק בפסיכולוגיה [בתחומים השונים] הוא רק מגדיר את התנאים, הדרישות וההשלמות הבסיסיות הנדרשות אז מה הצעקה? שמי שהוא סוף סוף עושה סדר בבאלאגן, מעניין למי בדיוק הבאלאגאן מועיל?
ו. מרגע שיקבעו הדרישות ויוסדר ההליך תינתן בידינו העילה לדרוש התאמת תקציבים, הסדרת תהליכי התמחות, דרישת משכורת הולמת וכו' ולא ההיפך, איזה הגיון יש להתאים את דרישות המקצוע לתנאים והאמצעים הקיימים? אולי במקום מקצועות הפסיכולוג החינוכיהשיקומיהקליני וכו' נקבע עתה את מקצועות הפסיכולוג העירוני במרכזהעירוני בפריפריה הפרטי ופסיכולוג הפרוייקטים המזדמנים.
ז. הגדרות החוק המתוקן יסייעו גם מול התהליך שבו משרד החינוך נוטל אחריות ממשרד הבריאות על הגדרות המקצוע [החוק לזכויות לקויי למידה בהשכלה הגבוהה והחוק המקביל הנמצא בהרצה לזכויות לקויי הלמידה בחינוך העל יסודי] ברגע שלא נסייע אנו בקביעת ההגדרות והתנאים בשדה המתאים לנו ייקבעו אחרים בשבילנו את הדברים במקום המתאים להם [וזה בדיוק מה שקורה בנושא לקויות הלמידה] וזו הזדמנות פז לתקן תוך שיתוף פעולה עם משרד הבריאות.

יואב גבעיואב גבע29/12/2011

רגע, זה גם הולך לכיוון השני?. זה אומר שבוגרי מגמות טיפוליות שהדגש ניתן יותר על טכניקות טיפול ואבחון לא יורשו להקרא 'חוקרים' או לעסוק במחקר בתחומם? או שזה הולך בכיוון אסימטרי לכיוון של בוגרי המגמות המחקריות שלא יורשו להקרא 'פסיכולוגים'?

איריס גחבועאיריס גחבוע22/12/2011

יש בעיה עקרונית עם ההצעה הזו. והיא שלא יצרו תשתית מתאימה להתמודד עם המשמעויות שלה. המשמעות של צעד כזה היא שלא יהיו כמעט בכלל מתמחים בשפ"ח ברחבי הארץ (גם ככה, השפ"חים משוועים לפסיכולוגים). כיום, מרבית הפסיכולוגים החינוכיים מגיעים מתחומים אחרים ורבים מהם מגיעים מהתחום המחקרי.
זהו צורך מהותי של השטח! לא ברור לי כיצד מייצרים תיקון כזה שמתעלם התעלמות בוטה מהצרכים של הרשויות המקומיות בפסיכולוגים. צורך זה איננו מקבל מענה בדרך המיטבית על ידי הסמכת מספיק פסיכולוגיים בעלי הכשרה מתאימה.
"סוף מעשה במחשבה תחילה". במידה ויתקבל התיקון, יעמדו הרשויות המקומיות בפני שוקת שבורה בכל הקשור לטיפול פסיכולוגי חינוכי.
אני מציעה לייצר פתרונות הולמים לואקום כגון פתיחת חוגים נוספים להכשרה וטיפול עמוק בתנאי השכר העלובים, על מנת לייצר תשתית הגיונית לשינוי חוקי, כזו שלא תפגע בציבור. רק לאחר עיסוק בדברים המהותיים, יש מקום לעשות שינוי כזה (אם בכלל).

דוד פרידמןדוד פרידמן21/12/2011

הצעת חוק הגיונית ביותר. לטעמי, הצעת החוק הגיונית.
כיום נוצר מצב אבסורדי שבו כל אדם שלא התקבל לתואר שני מתקבל בשמחה למגמה מחקרית וכך בדרך עקיפה מתחיל לעבוד כפסיכולוג חינוכי ללא הכשרה משמעותית.
נכון, קיים מחסור בפסיכולוגים חינוכיים. יש מקום לפתוח מגמות נוספות לפסיכולוגיה חינוכית, אך הדרך העוקפת בקיימת אינה מקצועית ואינה ראויה לטעמי.

רחל דנציגררחל דנציגר19/12/2011

מהי ההשפעה מרחיקת הלכת?. האם תוכל לפרט למעשה מה ההשלכות עבור הפסיכולוגים החוקרים? ממש ברמה הפרקטית. אז אוכל להחליט לכאן או לכאן.

פרי הפלטיפוספרי הפלטיפוס18/12/2011

ומי שעוסק בחקר המוח יקרא רופא?. אתם מבלבלים ומתבלבלים בעצמכם בין הכשרה מקצועית ועיסוק מקצועי.
כנראה משום שהפסיכולוגיה באקדמיה התחילה כעיסוק במחקר בלבד והפכה מאוחר יותר למקצוע טיפולי,
לא השכלתם להפריד בין הכשרה טיפולית הנשענת על בסיס מחקרי (כפי שנעשה בבתי ספר לרפואה) לבין הכשרה מקצועית של חוקר (מכון לחקר המוח לדוגמא). האם מי שעוסק במעבדה בחקר המוח יכול לעסוק ברפואה כמנתח נוירוכירורג למשל, אם לא למד בבי"ס לרפואה קודם?
משום הרצון (והצורך) של הממסד האקדמי לקבל השפעה ותקציבים אילצתם את ההכשרה הטיפולית להוסיף תהליך (מיותר ברובו) של הכשרה במחקר.
יצרתם מחסור מדומה בתהליכי קבלה לתואר שני - למרות מחסור עצום של פסיכולוגים חינוכיים ורצון של סטודנטים ללמוד את המקצוע - בכל ארבע מוסדות הלימוד באיזור המרכז אין אפילו חוג אחד לפסיכולוגיה חינוכית - וכך נאלצים סטודנטים שרוצים לעסוק במקצוע הפסיכולוגיה כמטפלים לעבור כל מיני מסלולי ביניים דרך מקצועות המחקר. - ראו הערה של לירוז - הרי מי שרוצה לעסוק במחקר בלבד ממש לא אמור לשנות לו מפנקס הפסיכולוגים.

לירוז פרידלירוז פריד17/12/2011

מעורר זעם ובלתי הגיוני בעליל!!!. האם משמעות הדבר היא שפסיכולוגים ממגמות מחקריות לא יוכלו להתחיל התמחות בפסיכולוגיה חינוכית, ולאחר שנת פרקטיקום להירשם בפנקס הפסיכולוגים?? אם התשובה שלילית, הרי שיהיו לכך משמעויות שליליות רבות עבור הפסיכולוגיה החינוכית שלא מיוצגת באוניברסיטאות בהתאם לצורך בשוק...
מעבר לכך, אני מסכימה עם כך שזה רק יקצין את הפערים בין התחומים השונים גם בשלב הלימודים וכמובן שגם לאחריו!! מה ההגיון פה, למעט פוליטיקה פנימית?!