ריבוי אישיויות היה "סקסי" בשנות ה-70. ומה היום?

שפיות זמנית | 28/10/2011 | 7,130 צפיות | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

כאנשי טיפול אנחנו לא כל כך אוהבים לחשוב על העבודה שלנו, ובעיקר על האבחנות שאנו נותנים כתלויות קונטקסט תרבותי. אך מפעם לפעם ההיסטוריה פותחת עבורנו צוהר לראות כיצד הידע, אופן החשיבה והקונסטרוקטים באמצעותם אנו חושבים בתוך עולמנו ה"מדעי" - הפסיכולוגי והפסיכיאטרי כאחד – נובעים מרוח הזמן. כתבה שמפרסם השבוע הניו יורק טיימס מספרת חלק מסיפור כזה.
הספר "סיביל" שפורסם בשנת 73' מבוסס על סיפור אמיתי, ומגולל את סיפורה של מטופלת בבי"ח פסיכיאטרי שאובחנה כ- multiple personality disorder. הספר היה לרב מכר (יותר מששה מליון עותקים בארה"ב בלבד), ובעקבותיו יצא גם סרט מצליח. ההצלחה הגדולה, לטענת מספר חוקרים, הובילה למעשה את השימוש באבחנה, שהייתה פופלרית במשך שנות השבעים והשמונים ובינתיים הוחלפה והשתנתה.
כעת עולה מתוך יומנים ותיעודים שונים שדבי נתן מהניו יורק טיימס מביאה, כי סיביל (שמה האמיתי - שירלי ארדל מייסון) המציאה והפעילה את האישיויות השונות שלה באופן אקטיבי, ולמעשה "עשתה הצגה". יותר מכך, הפסיכיאטרית של סיביל, קרולינה וילבור, ידעה זאת, ואף עודדה זאת.
מבלי להיכנס לניתוח רציני של מה שהתרחש בבית החולים וסביב האבחנה, אפשר לטעון בגסות, כי סביב סיפור מוגזם ושקרי, שקיבל גושפנקה אדירה מהתרבות הפופלרית, אושררה אבחנה פסיכיאטרית מפוקפקת. המאמר מומלץ.