כל המשפחות
עלון פסיכולוגיה עברית | 31/1/2014 | 7,570 צפיות | הרשמו כמנויים
במובן מה, עבור העוסקים במקצועות טיפוליים, כל יום במרפאה או בקליניקה הוא מעין 'יום המשפחה'. המשפחות המאושרות והמשפחות האומללות, האבות, האימהות, העברות בין דוריות וכל קשת הייצוגים הפנימיים, נמצאים אתנו שם, בחדרי הטיפולים, בינות לקירות, בתוך המילים.
לכבוד יום המשפחה החל היום, ולאור התמורות שחלו בעשורים האחרונים במשמעותה ומהותה של כלת השמחה, שלפנו עבורכם מן הארכיון שני מאמרים מעניינים שכבר ראו אור באתר - מאמרו החשוב של ד"ר גבע שנקמן על המפגש שבין מבנה המשפחה החדש ובין המשגות פסיכואנליטיות קלאסיות, ומאמרו שלבנימין גולדנהירש העוסק בתסכול ובבלבול המתעוררים לא פעם בקרבו של 'האב החדש', זה המעורב בגידול ילדיו ובניגוד לאביו, ממלא בבית גם תפקידים 'אמהיים' מבחינה מסורתית. בהקשר זה כדאי גם לקרוא את הטור החדש ומעורר המחשבה של ד"ר דניאל בקר המהרהר בקונספט של 'משימות גבריות' - החל מהחלפת גלגל ועד להתאבדות חבלנית, ובציפייה הבלתי אפשרית של החברה מגברים לעמוד במשימות אלה.
עוד השבוע באתר - כיצד אירועים בהיסטוריה החברתית-תרבותית והבין דורית מהווים גורם מפתח בהבנת הפסיכוזה והטיפול בה? יעל אוהד בלנק השתתפה בכנס ''פסיכוזה ופסיכואנליזה: זמן שיגעון' של האיגוד הישראלי לקידום טיפול פסיכולוגי בסכיזופרניה ובפסיכוזות אחרות וחזרה עם רשמים מרתקים, כדאי לקרוא. מאמר מחכים של אורנה קסטל על העבודה טיפולית כזיקוק וצמצום שטף המילים, המאפשרת נטילת עמדה אחראית של המדבר כלפי מילותיו - פסיכואנליזה באוריינטציה לאקאניינית ככתיבת שיר הייקו. וטקסט נוסף העוסק גם הוא במילים - אנחנו רגילים לחשוב על כתיבה כמאפשרת תהליך תרפויטי, אבל מהן הסכנות האורבות לכותב המתמודד עם כתיבת חומרים קשים מחייו? עבודת סמינר של ליאור גרנות על אפשרויותיה המחיות והממיתות של הכתיבה.
שבת שלום
ולחיי כל המשפחות!
"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. כל משפחה אומללה היא אומללה בדרכה שלה"(לב טולסטוי, מתוך 'אנה קרנינה')
