הצל מתארך
עלון פסיכולוגיה עברית | 12/8/2012 | הרשמו כמנויים
רכב החלל שנחת על המאדים כדי לחפש סימני חיים זכה לשם "סקרנות" וסקרנות היא שגרמה לאיבון טייטל לנוע אל מעבר לאירוע הבודד אל חקירת התהליכים הקבוצתיים של העברה והשלכה המתרחשים בכיתה בה לימדה. המאמר "המצגת כסימפטום" מסכם התבוננות זו. הסקרנות אף הוליכה את שמואל ברנשטיין לתהות על מקומה של האמנות, והמיניות שמוצגת בה בדת היהודית ובמרחב הישראלי בהשוואה לספרד הקתולית, בה ביקר. ועוד ביקור במרחב הייחודי שלנו - פרק מספרה של עוזית דגן, "קיבוץ געגועים" מאגד את חלופת המכתבים בין אימה, בקיבוץ, והוריה שנשארו בפרנקפורט שלפני המלחמה. ומסיפור לסופר - קישור לתוכנית "חיים של אחרים" שעסקה בפסיכואנליטיקאי, ההוגה והסופר פרנץ פאנון, ושולבו בה גם קטעים מספריו. טל סער ממשיכה לספר את סיפורה כמטופלת, וקישור לפוסט על אמנות הסיפור הטוב, מתוך "שפיות זמנית".
האולימפיאדה תינעל הערב, ותפנה מקום להכנות לקראת שנת הלימודים הקרובה. שני מאמרים עסקו בלקויות הלמידה מזויות שונות: פרק מספרן "מלקות לחירות", של אורית דהן ואורלי צדוק, שהן גם נשות מקצוע בתחומי הפסיכולוגיה והחינוך, הפוגשות את הסובלים מלקויות למידה, אך גם מכירות את החוויה "מבפנים". ופלג דור חיים מעורר שאלות על התפקיד החברתי של הגדרת לקויות למידה, וההבניה השונה של מושג זה בראי היסטורי, טכנולוגי ותרבותי. ועוד מחשבות על מקומה של הפסיכולוגיה כמבנה מושגים חברתיים בעת הזו, תגובה נוספת לפולמוס הסוציולוגי-פסיכולוגי של שחף ביתן. מאמר מעורר למחשבה ומרתק. נסיים ביוזמה חברתית של אנשי בריאות נפש המציעים סיוע נפשי לקבוצות אוכלוסיה מוחלשות כדרך להעצמה ולחיזוק הסולידריות החברתית.
"הצל מתארך
היום מתקצר
אתה מחייך
והשקט חוזר." (מילים: חוה אלברשטיין)
