גליון אוקטובר

 

תרפיה ממוקדת גוף (body oriented psychotherapy) היא שיטת טיפול המשלבת בין עבודה גופנית לתהליכי עיבוד רגשיים מעולם הפסיכותרפיה. מאמר זה יעסוק בקשר בין גוף לנפש וביעילותן של שיטות ממוקדות גוף לטיפול בהפרעות נפשיות ובפרט בהפרעות של מי שחוו טראומה.

 

הדיון על לקויות הלמידה מעסיק את עולם החינוך והפסיכולוגיה החינוכית מזה מספר עשורים. במקביל, שכיחות המאובחנים כבעלי לקות למידה גדלה בעשורים האחרונים לאין ערוך, ומצד שני עלו עדויות חדשות לכך שמודל לקות הלמידה כפי שהוגדר בעבר אינו תקף. מודלים חדשים להגדרת לקות הלמידה נוסחו, ולקות הלמידה הפכה כללית פחות וספציפית יותר, תוך שימוש במושג SLD, הרווח בספרות בעשור האחרון, ושמשמעותו specific learning disorder. סביב הגדרות אלו ניטשות מחלוקות רבות, שאינן נקיות מהמאבקים הבין-מקצועיים בין החינוך המיוחד לבין הפסיכולוגיה החינוכית. במאמר שלהלן אנסה לתמצת את הספרות הקיימת ולהציג את ההשלכות הנובעות ממנה.

 

בעת ייעוץ לילדים ולבני נוער מחוננים ולמשפחותיהם יש לקחת בחשבון את הרקע של כל ילד, את צרכיו המיידיים ואת הצרכים לטווח הארוך, את ציפיות המשפחה הקרובה, את ציפיות החברה ועוד. התערבותי כמומחית בפסיכולוגיה של מחוננים נדרשת בצמתי חיים חשובים לילד ולמשפחתו, כמו גם בייעוץ ארוך-טווח, שבו יש צורך פעמים רבות במקרים של ילדים מחוננים בעלי בעיות רגשיות וחברתיות, או במקרים של מחוננים בעלי לקויות למידה או מוגבלויות פיזיות. במאמר זה יוצגו שלושה מקרים של התערבויות שערכתי, כאשר במרכזי והמפורט מביניהם תתואר התערבות מהסוג הראשון.

 

מפנקסו של נבדק בניסוי שכלל סריקת מוח ב-fMRI

 

הפסיכולוגיה החיובית היא ענף בפסיכולוגיה העוסק בבריאות נפשית ובהגדלת תחושות האושר ושביעות הרצון מהחיים. בתחום הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי התפתחו תפיסות דומות לאלה של הפסיכולוגיה החיובית, שלפיהן חיים ללא סבל אינם המטרה הסופית של פסיכותרפיה, אלא גם הגברת רגשות חיוביים, שיפור שביעות הרצון מהחיים, וסיוע בבניית חוסן פסיכולוגי מול קשיי החיים. עם זאת, מחקרים הראו כי מטופלים הסובלים מהפרעות חרדה ומצב רוח מדווחים על רווחה נפשית נמוכה בהשוואה לקבוצת ביקורת, גם לאחר טיפול CBT מוצלח. ממצא זה מזמין בחינה של אפשרות לשילוב בין תיאוריות וכלים מתחום הפסיכולוגיה החיובית לבין טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. תחום החרדה החברתית הוא תחום בו יכול להיות מפגש מעניין בין שני התחומים.

 

מריאנה גייטיני: הרהורים אמביוולנטים על אינטגרציה

באחת מתחנות הזמן דחפו אותי החיים לקחת החלטה ולבחור מבין כמה אפשרויות שלרוע המזל נראו לי כולן גרועות לתפארת. טוב, אולי לא גרועות אבל בהחלט מורכבות (הו המילה מורכב, דמיינו לכם חיים בלעדיה, תם עידן המקצוע).

 

עמית פכלר: אדוני השופט, אדוני השופט

בתור ילד הוקסמתי מהמשפט המופיע לפני 'כל נדרי' - "על דעת המקום ועל דעת הקהל, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים". הייתי מביט סביב, אולי אזכה לראות עבריין אמיתי עומד בבית הכנסת.

 

שרה איוניר: גיהינום או גן עדן

לא נעים לי לדבר על רוע בדיוק בימים הנוראים בין כסה לעשור (בין ראש השנה ליום הכיפורים), אבל מצד שני, הרי אלו גם עשרת ימי תשובה, ושערי התיקון פתוחים גם לרשע.

 

פרופ. יואל אליצור: פרסום ראשון של דו"ח הועדה לבחינת נהלים לבחירת חברים לועדות המקצועיות

בבלוג זה מתפרסם לראשונה דו"ח שהוגש למועצה במטרה לאפשר לחברי קהילת הפסיכולוגים להביע דעה ולהשתתף בדרך זו בדיון חשוב של המועצה שיעסוק בנהלים לבחירת חברים לועדות המקצועיות הפועלות תחת המועצה.

 

ד"ר ניצה ירום: פשוט רזה

פשוט רזה הגוף הממשי נוכח בחדר הטיפולים. עודף משקל בעיתי וגם רזון בולט – נוכחים בו, רואים אותם, כמו אספקטים גופניים אחרים, אבל לא נעים להתייחס אליהם בטיפול מבלי שנחוש חודרים או נחדרים.

 

אורי ניצן: בין העדר מצפון לשיגעון

לפני מספר ימים ביקש איתי בן-דרור, האב שרצח את שלושת ילדיו, לעלות לקברם. רצח של ילד הוא מעשה זוועה בפני עצמו, וכך גם רצח של בן על-ידי אביו, והשילוב הוא בלתי נתפס ומתנגש עם ערכים בסיסיים של התרבות בה אנו חיים.

 

פרופ. עמיה ליבליך: על מקומו של הרוע - או פילוסופיה לכול

שלושה ספרים מתורגמים שקראתי בעונת החגים הזו העלו אצלי שוב מחשבות על הרוע, מעין דו שיח מתמשך עם מה שכתבה שרה איוניר לא מזמן בבלוג שלנו.

 

אסתר פלד: מלך הגשם

לאחר חמישים וחמש שנות חיים, כשבתוכו בוערת הידיעה שעד כה בזבז את חייו לריק, נסע הנדרסון לאפריקה. ולא שלא עשה משהו בחייו; עשוה עשה. נשוי פעמיים, חמישה ילדים, מגדל חזירים ולומד לנגן על כינור. ובכל זאת ריקא.