עֲקֵדָה

שחף ארז | 26/9/2018 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

וַיִּקְרָא אֵלָיו קוֹל פְּנִימִי,

צָלוּל וְזַךְ.

וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ

אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ,

וּקְשֹׁר עִמּוֹ קֶשֶׁר שָׁרְשִׁי,

בַּל יִפָּרֵם וְיֹאבַד.

וַיַּשְׁכֵּם הָאָב עִם הָנֵץ הַחַמָּה,

וַיַּחְשֹׁב עַל בְּנוֹ יְחִידוֹ. עַל

שֶׁאָהַב וְכָאַב, עָרַג וְשָׁכַח. 

וַיִּלְחַשׁ אֵלָיו, וַיְלַטֵּף אֶת סְבַךְ שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ.

וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו,

אֶל מֵעֵבֶר

לְאֶרֶץ הַמֹּרִיָּה, לָאֵשׁ וְלַמַּאֲכֶלֶת. 

אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָאַחֵר קוֹדֵם לָאֲנִי.

וַיַּעֲקֹד הָאָב אֶת

עַצְמוֹ. 

וַיְוַתֵּר עַל שֶׁבַח וְיֻקְרָה, עַל אֵיבָר מִבְּשָׂרוֹ, עַל

אֱלוֹהָיו. 

וְשׁוּם מַלְאָךְ לֹא קָרָא מִן הַשָּׁמַיִם, "אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ".

וּבִימֵי שֵׂיבָה יָדַע הָאָב,

שֶׁלֹּא חָשַׂךְ מִבְּנוֹ אַהֲבַת בְּרֵאשִׁית,

כִּי אֵינוֹ יָרֵא מִפְּנֵי אָבִיו הוּא, מֵחֹסֶר הַתַּכְלִית וּמִן הָעֲלָטָה.

וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא,

חַיִּים.