המשבר בתחום הפסיכולוגיה החברתית: בעיה בתרבות השיח המדעי או במדע עצמו?
שפיות זמנית | 24/10/2016 | 3,987 צפיות | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
טור אורח שפירסמה סוזאן פיסקה, הנשיאה לשעבר של האגודה האמריקאית למדעי הפסיכולוגיה (APS) מעורר פולמוס ער בקהילת המחקר של הפסיכולוגיה החברתית. בעוד הטור שלה עסק בבעיה שהיא מזהה בתרבות השיח בין חוקרים בתחום הפסיכולוגיה החברתית, בעיקר בהשפעת השימוש במדיה החברתית, התגובות שעורר קושרות בין בעיה זו לבין המשבר הרחב יותר שאיתו מתמודדת קהילת המחקר בתחום.
הפוסטים שפורסמו באתר Psychology Today בתגובה לטור מייצגים את העמדה של חוקרים בתחום הפסיכולוגיה החברתית שעסוקים במשבר המהימנות המדעית בו נמצא התחום ובניסיון להתמודד איתו, ולכן תופסים את הטור שלה לא רק כהסטה מהמשבר עצמו אלא גם כהאשמת החוקרים שעסוקים בביקורת עצמית של הכלים המדעיים בהם הם משתמשים על הצורה בה הם מעבירים ביקורת זו.
המשבר בתחום החל עם פרסום הממצאים על חוסר הניתנות לשחזור של תוצאות מחקרים מרכזיים בפסיכולוגיה חברתית, ומאז עוסקים חוקרים רבים לא רק בתחומי התוכן של הפסיכולוגיה החברתית שאותם חקרו קודם לכן, אלא גם במחקר על המתודולוגיה בה הם משתמשים, על שיטות ההסקה הסטטיסטית ובאופן כללי איתור הגורמים שיש לשפר כדי לבסס מחדש את אמינות המחקר המדעי בתחום. לצד היתרונות שיש בבדיקה עצמית ולמידה מכשלי העבר, הוויכוח שמתרחש כעת בתחום ממחיש את עוצמת המשבר ואת האופן שבו ערער לא רק את האמון באמת המדעית אלא גם את זה שבין החוקרים האמונים על גילויה.
