לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
דרושה רפורמה בסוציולוגיה של אנשי הטיפול - פוסט אורח

דרושה רפורמה בסוציולוגיה של אנשי הטיפול - פוסט אורח

שפיות זמנית | 13/10/2016 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

פוסט אורח מאת אילן כהן
העיסוק האינטנסיבי ברפורמה בבריאות הנפש ובהשפעתה על ציבור המטפלים והמטופלים דוחק לקרן זווית תופעה מטרידה – המתאם החיובי שבין היכולת הכלכלית לבין רכישת המקצוע הטיפולי והמשמעויות הבעיתיות הנגזרות מכך. ברצוני להציג את הבעיה ולקרוא למציאת דרכים לשיפור המצב הקיים.
דרך ארוכה ומפרכת ממתינה לסטודנט הצעיר השואף להיות פסיכולוג קליני: שלוש שנים של תואר ראשון, כשנתיים בתואר השני ולאחריהן כארבע שנות התמחות בשכר זעום. גם לאחר קבלת ההסמכה כמומחה לא קלה הדרך ופסיכולוגים רבים מאיישים משרות ציבוריות שונות בשכר צנוע מאוד.
גם העובדים הסוציאליים המבקשים להיות אנשי טיפול בעלי קליניקות הפתוחות לקהל הרחב נדרשים למסע ארוך: שלוש שנים של תואר ראשון, שנתיים בתואר שני ושלוש שנים בבית ספר לפסיכותרפיה לצרוך הכרה בהם כפסיכותרפיסטים. חשוב לציין כי ההתקדמות ממסלול לימודי אחד לזה שאחריו אינה מתקיימת ברצף אלה לאחר מספר שנות עבודה בשטח.
בשני המקרים המוצגים כאן העלויות הכספיות אדירות: כך הכשרת הפסיכולוג כוללת עשור(!) שבו אין ביכולתו לעבוד ולהשתכר כראוי. הוא נדרש לשלם עשרות אלפי שקלים עבור שכר לימוד כשלפרנסתו יוכל לעסוק בעבודות סטודנטיאליות מזדמנות. בהמשך, בשלב ההתמחות ירוויח סכומים צנועים. מצבו של העו"ס לכאורה טוב יותר היות והוא מתפרנס למחייתו מייד עם תום לימודי התואר הראשון. ברם, המשכורות לעו"ס המתחיל נמוכות מאוד וכאשר יתדפק על שערי בית הספר לפסיכותרפיה יגלה כי עלות שנת לימוד אחת עשויה להגיע לאזור ה-20000 ש"ח!
העלויות הכספיות הגבוהות מפעילות מערכת סינון סמויה: אלו המגיעים ממעמד כלכלי מבוסס, כזה שלהוריהם יש את היכולת להעניק "גב כלכלי" ארוך שנים למטפל העתידי, עד להתבססות הכלכלית המגיעה באמצע עד סוף שנות ה-30, יהפכו לבסוף לאנשי טיפול בעלי קליניקות. אלו שאיתרע מזלם ולהוריהם, או לבן הזוג בהמשך הדרך, אין את היכולת לתמוך בהם כלכלית לא יוכלו לעמוד בשנות ההכשרה הארוכות ללא תגמול כספי הולם כאשר בדרך צפויות מטרות משמעותיות כמו נישואין, הקמת משפחה, ובניית בית הדורשים משאבים כלכליים נכבדים.
למציאות הזו שבה המשאב הכלכלי הופך לתנאי הכרחי, אך לא מספק כמובן, ברכישת המקצוע הטיפולי ישנן משמעויות נרחבות שאעמוד כאן על שתיים מהן:
ראשית, מתקיימת למעשה שכבה הומוגנית של אנשי מקצוע מרקע סוציואקונומי דומה כאשר קבוצות מיעוט שונות בחברה הישראלית מודרות ממנה באופן חלקי ולעיתים מלא (יוצאי אתיופיה, יוצאי רוסיה, תושבי פריפריה וכיו"ב). כתוצאה מכך נמנע העושר התרבותי מחשבתי ואנושי החיוני להתפתחות, צמיחה, וביקורת עצמית אפקטיבית בקרב קהילת המטפלים.
שנית, לנוכח הרפורמה בבריאות הנפש, המוזילה את עלויות הטיפול ומנגישה אותו לכלל הציבור, עשויים להיווצר ביחסי המטופל מטפל אזורים המהדהדים לצביעות המטפל עליה כותב פרנצי. כך למשל כעסים של המטופל "הרעב" על המטפל ה"שבע" שאינו  יכול להתחבר באופן אמיתי למצוקות ועקב הפערים הגדולים ביניהם.
התחלת פתרון הבעיה טמונה בהכרה בקיומה. לשם כך נדרשים המטפלים לצאת מאזור הנוחות שלהם לגלות אומץ, פתיחות ונכונות לביקורת עצמית. בהמשך ברמה הטכנית ניתן לחשוב על הקצאת משאבים כלכיים דוגמת מלגות וסבסודים שונים לסטודנטים שיאותרו כבעלי פוטנציאל גבוה להתפתחת מקצועית כאנשי טיפול.


- פרסומת -

* הכותב הוא עובד סוציאלי, פסיכותרפיסט.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא:
יעל קרן-צבי
יעל קרן-צבי
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, ירושלים וסביבותיה, אונליין (טיפול מרחוק)
מיכאל טפליץ
מיכאל טפליץ
פסיכולוג
צפת והסביבה, קרית שמונה והסביבה
לירון גלעד
לירון גלעד
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
אונליין (טיפול מרחוק)
אורי לבוא ורדינון
אורי לבוא ורדינון
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), חולון והסביבה
ורוניקה עובדיה
ורוניקה עובדיה
עובדת סוציאלית
רחובות והסביבה, מודיעין והסביבה, פתח תקוה והסביבה
חנה יוסופוב
חנה יוסופוב
פסיכולוגית
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק), עכו והסביבה

עוד בבלוג של שפיות זמנית

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

mery *mery *19/10/2016

צודק ! אבל לצערי לא יהיה שינוי. מסכימה עם כל מילה .
זה בדיוק כמו ברפואה.
הכשרת מטפלי הנפש זהה לתהליך הארוך והמייגע של מטפלי הגוף.
מקצועות אלו חסומים בפני רבים .
מקצועות אלו פתוחים רק בפני העשירים וכו...
ונמשיך לפגוש מטפלי גוף ונפש משכבה מסויימת באוכלוסיה.
תהליך ההכשרה המייגעת ללא שכר ראוי , גם למסיימים את ההכשרה.
(כמה באמת עובדים באופן פרטי? )
החלום של כל אחד לפתוח קליניקה פרטית .
כמה מטפלים באמת עובדים רק בקליניקה פרטית ?
המצב עגום ועצוב .
ויש לזה השלכות הן בתחום החברתי, השיקומי והטיפולי.

רפאל יונתן לאוסרפאל יונתן לאוס17/10/2016

לריטה. רוב הנתונים נמצאים במצגת שמנכל משרד הבריאות הציג בישיבת סיכום שנה לרפורמה בוועדת הבריאות.. אין פער בין המסקנות לנתונים..המסקנות הן הנתונים - זה די מדבר בעד עצמו. מניח שניתן למצוא באתר הכנסת תחת ניירות שהוגשו לוועדה במידה ולא תמצאי כתבי לי הודעה אישית עם כתובת מייל ואשלח לך.

ריטה רוזמריןריטה רוזמרין16/10/2016

לרפאל - היכן אפשר לראות את הנתונים שציינת? היכן הסימוכין הסטאטיסטים ( לא המסקנות שקפצת אליהן)? [ל"ת].

רפאל יונתן לאוסרפאל יונתן לאוס14/10/2016

תגובה על תגובה. זה אולי בשולי הדברים אבל בולט בניסוח ובכותרת. הדברים אולי אינם כאלה במקום שבו אתה נמצא..במציאות הפרטית שלך - לא ב"מציאות". וגם זה רק אולי כי קבלנו לא מעט דיווחים על מקרים של המתנה ארוכה (אפילו לטיפול בהשתתפות לא רק לחינמי) בקופה שלך.

אחרי הכל לא כל מי שפונה לטיפול עונה לקריטריונים של אבחנה פסיכיאטרית אז מה זה אומר שכולם מקבלים טיפול? שמדביקים אבחנות. זו כבר בעיה אחרת חמורה לא פחות : חוקית , אתית ואנושית.

אילן כהןאילן כהן14/10/2016

תגובה על תגובה. תודה שוב רפאל.
היות ועניין הרפורמה הוא בשוליים של המאמר נראה לי נכון שלא להמשיך ולהרחיב השיח עליו ולסטות מהעניין המרכזי. כך שזו תגובתי האחרונה לעניין זה. אסכם דברי בכך שקיים פער בין הנתונים שהצגת לבין מה שקורה בפועל בשטח. למשל: "חוסר התחייבות על אורך הטיפול", מתורגם כרגע בשטח לטיפול ארוך ללא קטיעה במידת הצורך. או, הוספת אבחנה פסיכיאטרית בה לכאורה נדחים מבוטחים שאינם עונים לקריטריונים- למעשה בפועל כולם מקבלים טיפול, או תורי המתנה שמגיעים עד לשנה וחצי- לפחות בקופת החולים איתה אני עובד לא קיימת חיה כזאת של המתנה של שנה וחצי.
אין ויכוח על ההפסד בהחלשת המרפאות הציבוריות אני רק מצביע על הסכנה שבהצגת המצב קקטסטרופלי וחמור משהוא במציאות.
הטיעון שלך בנוגע למלגות: אני מסכים עם דבריך לגבי העלאת השכר. הפיתרון צריך להיות משולב ולכלול גם מלגות וגם משכורת ראויה וגם אמצעים נוספים

רפאל יונתן לאוסרפאל יונתן לאוס14/10/2016

אילן תודה על תגובתך. לא סתרת במאומה אף אחד מהטיעונים או הנתונים שהצגתי - כאמור נתונים רשמיים. של משרד הבריאות מפרוטוקול וועדת הבריאות וזה של מנהלת הרפורמה.

כתבתי על מספר הפגישות הממוצע לפי נתוני משרד הבריאות שירד לחצי מהמצב טרום רפורמה לא על האם ישנם אנשים שמקבלים יותר ( ודאי שיש זה העניין בממוצע).

שירות במחיר מוזל מאוד היה קיים בעבר דרך הסדרי הביטוח המשלים בקופות לכל אדם. כעת הוא מותנה באבחנה פסיכיאטרית (מה יעשו כל אלו שאינם עונים לקריטריונים או שחוששים במידה רבה של היגיון מההשלכות? - ילכו לטיפול פרטי) ורישום בתיק הרפואי. בעוד שבעבר לא הייתה הגבלה ממשית על כמות המטופלים בהסדר משום שהקופות חלקן לא השתתפו וחלקן השתתפו בעלות מזערית. היום לא זה המצב. ואולי הדבר החשוב מכל: טיפול ציבורי אמור להיות חינמי (לא במחיר של 135 שח לפגישה) וכך הוא גם היה (אם כי בחסר עצום). מסלול ההשתתפות העצמית נועד רשמית רק למי שחשוב לו לבחור מטפל- בפועל ישנה הסטה מטיפול חינמי לטיפול בתשלום. זה קיטון בהיצע הציבורי וגם ההשפעה הצפויה של זה היא הגדלת הביקוש לטיפול פרטי ובהתאם עלייה במחיר. גידול נוסף בכמות המטפלים העצמאיים הוא בעיקר כישלון משום שזה בא על חשבון טיפול חינמי בצוות רב מקצועי שלו יתרונות רבים.

לגבי המרפאות החדשות שלכאורה נבנות והצוות שם - פירטתי לגבי היקף הצוות המועסק שם לפי נתוני משרד הבריאות.. התקציב לבריאות הנפש לא צבוע. לפחות קופה אחת (שבה המתנה ממוצעת של 8 חודשים לטיפול) הודתה בכנסת שעשתה בו שימוש לצרכים אחרים..אין שום רלבנטיות לגודל התקציב המוקצה בהיעדר תקינה, סל שירותים או צביעה.

ודבר נוסף - בעיניי במקום לתקן עקום ולחפש מלגות למצטיינים חסרי גב כלכלי המאמץ צריך להיות מושקע בזה שניתן יהיה להתקיים בכבוד כמטפלים גם בשירות הציבורי.

אילן כהןאילן כהן14/10/2016

תגובה לרפאל. רפאל, תודה על תגובתך.
הערותי:
1. שמיטה מהר סיני-אכן אתה צודק. אין קשר ישיר או הכרחי בין הרפורמה לבין התופעה הסוציולוגית שתיארתי. יחד עם זאת עדיין נראה לי חשוב להרהר ולהעלות שאלה ומחשבה בדבר העיסוק האינטנסיבי בתופעה אחת והתעלמות מאחרת, התייחסתי לזה כ"יציאה מאזור נוחות" .
2. רפורמה בבריאות הנפש- סוגיה מורכבת וסבוכה. אני מטפל במבוטחי אחת מקופות החולים הגדולות ולכן מידיעה אישית אני יכול לומר כי הנתונים והעובדות שהצגת חלקם נכונים, חלקם לא מדוייקים וחלקם שגויים. כך, למשל, לגבי משך הטיפול מאז הרפורמה: נדרש אישור להארכת טיפול שמתקבל במהירות ואינו פוגע ברצף הטיפול. יש מטופלים של שנה וחצי ושנתיים והטיפול נמשך.
לגבי הנגשת הטיפול- עלות הטיפול דרך קופות החולים נעה בין כ-130 ש"ח לעשרות בודדות. זול משמעותית מטיפול פרטי. במקביל, הקופות השונות הקימו ומקימות מרפאות שייתנו מענה, חלקי לפי שעה, למרפאות הציבוריות שנסגרו.
ובאופן כללי הצלחת הרפורמה מותנית בהמשך הזרמה תקציבית להגדלת תקני המטפלים העצמאיים ופתיחת מרפאות נוספות. בשנת 2017 תעשה הערכת מצב ונראה אם אכן יתוסף תקציב.

רפאל יונתן לאוסרפאל יונתן לאוס13/10/2016

מה עניין שמיטה אצל הר סיני? ובמה מגובה הטענה שהרפורמה הוזילה או הנגישה את הטיפול הפסיכולוגי?. עיסוק אינטנסיבי קיים בהרבה מאוד עניינים על סדר היום במדינה בכלל ובעולם בריאות הנפש גם. וכי לפני העיסוק הציבורי והתקשורתי הענף ברפורמה הדברים היו אחרת?

שנית- כמעט ולא נוספו מטפלים למערך הציבורי (עשרות בודדות בחלקיות משרה לפי נתוני משרד הבריאות בכל הארץ) במקומות שבעבר לא היו מטפלים גם היום אין (למשל בדיקה באתר משרד הבריאות מעלה שבאופקים , נתיבות, ירוחם ודימונה טיפול בבריאות הנפש ניתן על ידי פסיכיאטרים בלבד). מהדיווחים שהגיעו ל"בנפשנו" מכל הארץ עולה שתורי ההמתנה נעים בין חצי שנה לשנה וחצי ולכל זה נוסף עניין האבחנה הפסיכיאטרית, הרישום בתיק הממוחשב וחוסר ההתחייבות על אורך טיפול (מנתוני משרד הבריאות שהוצגו הכנסת לאחרונה עולה כי בממוצע מטופל במערכת מאז כניסת הרפורמה מקבל חצי מכמות הפגישות שהתקבלו קודם לכן). בתחנות ובמרפאות רבות מומחים ומדריכים עוזבים - בהיעדר חוויה מקצועית מטיבה נעלמת סיבה מרכזית להישאר במערך הציבורי בשכר רעב. הרפורמה היא קודם כל פסיכיאטרית ואנשים יודעים להרגיש מתי הם לא מוערכים ולא רצויים. להערכתי הביקוש לטיפול פרטי רק עלה בשנה האחרונה ועימו בהתאמה גם המחיר.

הטיפול הציבורי הפך לצערי להרבה פחות רלבנטי ואטרקטיבי לפלחים משמעותיים באוכלוסיה.