לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
יוסף הצדיק, חלומות וחוסן

יוסף הצדיק, חלומות וחוסן

פרופ. עמיה ליבליך | 13/12/2015 | הרשמו כמנויים

מי לא חלם פעם שהוא מגיע לטיפול או להרצאה ואין לו הציוד הדרוש – המפתח, ראשי הפרקים, המצגת, הכתובת, או שהמכונית נתקעת בדרך והוא מאחר, או שהגיע במועד שגוי והקהל איננו. סיוט רווח זה התממש אצלי בשבוע האחרון, כשהגעתי למרכז צימבליסטה באוניברסיטה תל אביב כדי לתת הרצאה על יוסף וחלומותיו במסגרת סידרה חדשה על "פרשת השבוע". הכנתי הרצאה מפורטת בתחום שבו איני שולטת בשליפה מהמותן, למדתי את הטקסט ופירושיו, כתבתי את ההרצאה והדפסתי אותה באותיות גדולות, שאוכל לעיין בה או אפילו לקרוא בקול חלקים ממנה בנוחיות. אך כשעמדתי על הקתדרה, ואחרי שהוצגתי בכל הכבוד, גיליתי כי צרור הניירות שבידי אינו כולל את ההרצאה הנדונה, אלא משהו אחר לגמרי משולחני. מה שהיה בצרור המטעה היו הפסוקים הרלבנטיים מפרשיות "וישב" ו"מקץ" שסימנתי במארקר צבעוני, והשיר "הלומת געגועים" של זלדה, שכתבה על יוסף. וכמו בסיוט, חומר ההרצאה, הפירושים והרעיונות – נעלמו ואינם.

הייתי אמורה לפתוח בדברים. הקהל ישב בשקט קשוב ועיניו נעוצות בי, ולא היה זה הזמן והמקום לרוץ למחשב במשרד כלשהו ולהדפיס מחדש את החומר. התעשתתי. עשיתי החלטה מהירה. פתחתי ואמרתי לקהל כי הרצאה זו תהיה עבורי אתגר גדול: כיון שלא הבאתי את ניירות העבודה והחומר שהכנתי, אני עומדת לתת את ההרצאה בעל פה, ומה שיהיה- יהיה.

לא ארחיב ורק אציין כי במשך שעה ורבע דיברתי "מהראש" והצלחתי להתבטא היטב ולהביא בשטף את כל החומר שנשאר אי-שם בניירות ובזכרון המחשב. סוף סוף ניסיון של למעלה מ-40 שנות הוראה הכשיר אותי לדבר מה. דיברתי על שלושה נושאים ברהיטות משוחררת מנייר: דמותו של יוסף וסיפור חייו, ששת החלומות שמופיעים בשתי הפרשות הללו ופירושיהם, ומעמד החלום בפסיכולוגיה, חקר המוח ופסיכותרפיה היום.

אגב, הדפים האבודים לא נמצאו בשום מקום. לעומת זאת יונה נלכדה וננעלה בתוך הבית שלי והפעילה את האזעקה בזמן שאני נתתי את הרצאתי המלומדת באוניברסיטה. ה'מוקד' השומר על ביתי שביפו נזעק לבדיקה, ואני 'חטפתי' יונה בפרצוף כשפתחתי את דלת הבית בערב... בקיצור, סיוט מפותל ועשיר כמו בחלומות, אלא שהיה מציאותי לגמרי. מישהו אמר לי כי אולי היונה לקחה לי את ההרצאה, הכל יתכן.


- פרסומת -

אולם, חוץ מהצורך לחלוק את הסיפור המוזר עם קוראי, אני רוצה להפנות את תשומת לבנו לעניין פסיכולוגי משמעותי. כמו פרשנים אחדים, דיברתי גם אני על האיתנות, החוסן, של יוסף, שלמרות התלאות והבגידות שחווה, הצליח לזקוף את קומתו כל פעם מחדש ולקדם את חייו לפסגות הגבוהות. הוא נפל, או הופל, לבור - במציאות, ולא כמטפורה. גם מבית הסוהר נלקח אל ארמון המלוכה. סיפור חייו, שעליו כתב תומס מאן את "יוסף ואחיו", ושאותו כינה טולסטוי מעשה אמנות שאין כמותו בכל ספרות העולם, הביא אותו ממש מבירא עמיקתא לאיגרא רמא. לבסוף, לאחר שהרשה לעצמו לטעום טעם של נקמה, עוצמתו הנפשית איפשרה לו גם לסלוח, ולנכות את הרגשות האשמה מאחיו.

בדברי על השתלשלות העניינים בחייו של יוסף המקראי, התייחסתי למונח הפסיכולוגי העכשווי resilience או חוסן. אמרתי כי אולי היותו נצר לזוג אוהבים, כמו יעקב ורחל, היוולדו אחר תקופת עקרות, והיחס המיוחד שזכה לו מאביו - בנו אצלו תשתית כוחות פנימיים שאיפשרה לו להתמודד עם פגעי החיים הקשים שחווה. אמרתי שיש מיקרים בהם הטראומה דווקא מחזקת, מצמיחה ומקדמת את ההתפתחות.

נקודה זו עלתה בדיון מצד הקהל, שאינו קהל פסיכולוגי. נאמר בדיון כי הפסיכולוגים מרבים לדבר על הטראומה והשפעותיה הקשות, ואילו על החוסן אין שומעים כמעט. כמו ה"חדשות" שבתקשורת, הרע זוכה לתשומת לב יותר מהטוב. חשבתי כי זהו לקח חשוב לנו, הפסיכולוגים. אל ייראה כל אדם שחווה פגיעה או אסון את האירוע כגזר דין לסבל ניצחי, שאין ממנו מנוס. כי יש גם מיקרים אחרים.

ואפילו זלדה הביעה זאת בשירה הנפלא "הלומת געגועים" שכתבה על יוסף, ואומר בין היתר:

שיוסף יצא יפה כשחר

מבזיון הבור –

ששכלו הנבעת מעלבון

הסכים להיות שוב חכם

שב להבין האותות –

ששנאתם

לא השכיחה ממנו

את שפת המזלות

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא:
תמר סייג
תמר סייג
עובדת סוציאלית
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
רותם סגל
רותם סגל
פסיכולוגית
באר שבע והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), קרית גת והסביבה
אריאלה מלצר
אריאלה מלצר
עובדת סוציאלית
רחובות והסביבה
אורי גל
אורי גל
עובדת סוציאלית
אונליין (טיפול מרחוק), פרדס חנה והסביבה, נתניה והסביבה
ד"ר עירית בלובשטיין
ד"ר עירית בלובשטיין
פסיכולוגית
אונליין (טיפול מרחוק), פרדס חנה והסביבה
אייל עשור
אייל עשור
פסיכיאטר/ית
אונליין (טיפול מרחוק)

עוד בבלוג של פרופ. עמיה ליבליך

ב'חצות וחצי', הסופר מרקט השכונתי שלי ביפו, עמדתי בתור לקופאית ובעגלה שלי גויאבות, קלמנטינות וחלב. לפני...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

ציון בודאיציון בודאי15/12/2015

בור חושך מעיר את החוסן הפנימי שלך, עמליה. ליפול לפתע לתוך בור של אין לי הרצאה
ולצאת מהבור גבוהה יותר מבמת ההרצאה.

מאלף


ציון
הניזון מן המפגשים בתשע"ד עם הקפה בביתך

משה ויסמשה ויס14/12/2015

תודה ששיתפת אותנו בחוויה [ל"ת].

אילה אילוזאילה אילוז14/12/2015

איזה מזל ששכחת את הדפים. אחד הדברים המאכזבים אותי בהגיעי להרצאה הוא מרצה העומד ומקריא מתוך דפיו. ההגעה להרצאה אמורה להיות משהו שיש בו מגע עיניים ושיח בין המקשיבים למגיש, וטוב שהראית לעצמך שאת יכולה להרצות ברהיטות, גם אם לא בדיוק כפי שתכננת, בלי דפייך. וכמו הבלאגן שנוצר בחלום, הופיעה גם יונתו של נוח, מבוהלת בודאי, בין הפרות הרזות והשמנות של יפו. מי יתן ותביא במקורה עלה של זית.

ניצה איילניצה אייל14/12/2015

עלה של זית. אהבתי. ואולי היונה גם לקחה את ההרצאה וגם הביאה עלה של זית. לקיחה ונתינה כחלק בלתי נפרד מחיינו.
הפוסטים שלך מעשירים אותי. תודה

דר רות מסר  קויצקיד"ר רות מסר קויצקי14/12/2015

אהבתי. תודה על פוסט כן, מרענן, שמח ואפילו מצחיק קצת על נושא כבד ורציני כלכך בדרך כלל...

איתן מאיריאיתן מאירי13/12/2015

פוסט מקסים ומעורר מחשבות. תודה. [ל"ת].