ליל הסדר כתהליך פסיכואנליטי מזורז
שפיות זמנית | 2/4/2015 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
ליל הסדר מעורר בקרבנו תחושות מעורבות. יש כאלה ששים אלי משפחתיות, עבור אחרים אותה משפחתיות כפויה נחווית כמאתגרת ומחייבת התמודדות עם סוגיות מודחקות. העיסוק המוגבר בבישולים ובאוכל גם הוא 'פוגש' אנשים שונים במקומות שונים - בבטן הרכה ובלב. הטקס עצמו, נחווה כמלא קסם ומשמעות עבור אחדים, ארכני עבור אחרים ואפילו חסר פשר ומתיש.
הפסיכולוג גבי שטרנגר סבור שאם רק מתייחסים אליו ברצינות הראויה, ליל הסדר הוא מעין תהליך פסיכואנליטי מרוכז ומזורז, שבמרכזו מסע תוך נפשי אל עבר היות בן חורין - רגשית, נפשית ורוחנית.
בראיון קצר שהתפרסם בעבר באתרנו לכבוד צאת ספרו של שטרנגר - 'מסע אל החירות - ליל הסדר כתהליך צמיחה' (אליו מצורף פרק מעניין מהספר), מסביר שטרנגר שההגדה והטקס המלווה את ליל הסדר רוויים שניהם בסימבולים לחלקי הנפש השונים ולתהליך של מעבר מעבדות נפשית לחירות.
"פרעה זה האגו שלנו, שמאד רוצה לשלוט בכל. לא 'אגו' במובן הפרוידיאני, אלא דווקא במובנו היונגיאני – החלק המצומצם יותר, העני יותר, הגאוותני והנרקיסיסטי שלנו. החלק בתוכנו שלא נותן דרור לכוחות היותר פנימיים שיונג קורא להם 'עצמי', 'self', חלקים רוחניים יותר שחומקים משליטה. פרעה שבתוכנו מפחד מהעברי, שמייצג, לפי התפיסה הזו, את הסלף. העברי הוא החלק בנפש שבא מ'עבר'. ממקום אחר, אלוהי, פנימי ורוחני. כביכול מעולם אחר, כזה שלא משחק לפי התפקיד שהחברה מייעדת לו וגם לא לפי הצרכים הצרים של האגו. הקריאה של אלוהים לחלק העברי, הפנימי, היא כח של שחרור וחירות שגורם לעברי לדרוש מפרעה – שלח את עמי, שחרר את החלקים הויטאליים, החיים שבתוכנו".
מוכנים לצאת למצה? סליחה, למסע. בהצלחה.
תגיות: פסיכותרפיה יונגיאנית תרבות ואמנות
