פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
בחירות, תיקוני חוק הפסיכולוגים ומלגות ההתמחות

בחירות, תיקוני חוק הפסיכולוגים ומלגות ההתמחות

יו"ר מועצת הפסיכולוגים | 27/12/2010 | הרשמו כמנויים

בחירות
במפגש הבא של מועצת הפסיכולוגים יתקיימו בחירות לששת הוועדות המקצועיות הפועלות מטעם המועצה ולמועמד המועצה לוועדת תלונות. בחירות אלו יתקיימו לראשונה בהתאם לנהלים חדשים שקבעה המועצה במטרה ליישם עקרונות של שקיפות וייצוגיות. ההודעה על קיומן של הבחירות פורסמה זמן רב מראש וניתנה הזדמנות לפסיכולוגים לפנות למשרדי מועצת הפסיכולוגים ולהגיש מועמדות. כתוצאה מהליך זה הגענו ברוב הוועדות למצב בו יש יותר מועמדים מאשר מקומות. טוב לחוש את רוח ההתנדבות. חברי המועצה יקבלו את קורות החיים של כל המועמדים לוועדות השונות יחד עם המלצות של הוועדות המקצועיות בהתאם לקריטריונים שקבעה המועצה ויבחרו במועמדים המתאימים לפי שיקול דעתם.

תיקון חוק הפסיכולוגים, סעיף 9ב
ביום שני, 13 בדצמבר, 2010, קבלה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתיקון סעיף 9ב בחוק הפסיכולוגים. סעיף 9ב הוא עתה כדלקמן: "לא יתן פסיכולוג טיפול פסיכותרפויטי אלא אם הוא פסיכולוג מומחה". הטיפול הפסיכותרפויטי אמור להינתן כמובן באותו תחום מומחיות של הפסיכולוג. עניין זה מוסדר על-ידי סעיף 4 של התקנות לחוק הפסיכולוגים שעוסקות באתיקה מקצועית (1991) ולפיו: "לא יציע פסיכולוג ולא יבצע שירות הדורש מומחיות, מיומנות או הכשרה מיוחדת, אלא אם כן יש לו מומחיות, מיומנות או הכשרה כאמור למתן אותו שירות."
כולנו מודעים למחלוקת ארוכת השנים בנושא זה, מחלוקת שיצרה פילוג בקרבנו ופגעה ביכולתנו לפעול בצורה מאוחדת כדי לקדם נושאים חשובים אחרים. נקווה כי בעקבות ההחלטה נוכל להמשיך ברוח טובה כדי לקדם עניינים אחרים שעל סדר היום וכמובן לפעול לטובת הקהל שאנו משרתים.

המשך העבודה לתיקון החוק, סעיף 15
בהמשך לתיקון סעיף 9ב, עלינו לתת את הדעת לתיקון של סעיף 15 בחוק הפסיכולוגים, שעניינו הגדרת התנאים לרישום בפנקס הפסיכולוגים. בהתאם לסעיף זה, כל בעל תואר שני בפסיכולוגיה, גם אם חסר כל השכלה בהיבטי האבחון, הטיפול והייעוץ הפסיכולוגי, יכול להירשם בפנקס הפסיכולוגים ולהיות מורשה לעסוק בפסיכולוגיה כפי שמגדיר זאת החוק: "עיסוק מקצועי כמשלח-יד באבחונם ובהערכתם של ענינים ובעיות בתחום הנפשי, השכלי וההתנהגותי של בני-אדם, וכן טיפול, שיקום, ייעוץ והדרכה בנוגע לענינים ולבעיות כאמור, הנעשים בדרך כלל בידי פסיכולוג".
מועצת הפסיכולוגים הקימה קבוצת עבודה, הכוללת את כל יו"ר הוועדות המקצועיות, הפסיכולוגית הארצית והממונה על התקנות, נציגים מהאקדמיה ויו"ר הסתדרות הפסיכולוגים. אנו מעוניינים לפעול בשיתוף עם משרד הבריאות והאקדמיה כדי להגדיר מינימום של לימודי ליבה, כולל פרקטיקום, עבור רישום בפנקס הפסיכולוגים והתחלת התמחות. הגדרת לימודי הליבה תבטיח שמירה על איכות המקצוע. כלומר, נבטיח שכל פסיכולוג מומחה המקבל היתר לעסוק בטיפול פסיכותרפויטי בתחומו יקבל את הבסיס האקדמי הנחוץ לעבודה זו בכל ששת תחומי ההתמחות בפסיכולוגיה. בסיס שכולל את התחומים הבאים: פסיכופתולוגיה, פסיכודיאגנוסטיקה, שתי שיטות טיפול לפחות, אתיקה, מחקר/חשיבה מדעית, התנסות מעשית, ולימודים נוספים הקשורים לתחום ההתמחות. יתירה מכך, הצלחה במשימה זו תאפשר לנו לפשט את ההליך שפסיכולוגים צעירים צריך לעבור עם סיום לימודיהם. כלומר, במקום לקיים שני הליכים דורשי זמן ועבודה של הרשמה לפנקס הפסיכולוגים ובדיקת זכאות להתמחות, יתקיים הליך אחד בלבד.

מלגות ההתמחות
כולנו מודעים למצוקה של פסיכולוגים צעירים שאינם יכולים להתחיל התמחות כתוצאה ממחסור במלגות. בשם המועצה פניתי למנכ"ל משרד הבריאות בבקשה מנומקת לתוספת מלגות המחזקת פנייה מקבילה מטעם הפסיכולוגית הארצית. במקביל, הקים מנכ"ל משרד הבריאות ועדה לבחינת המפתח הקיים לחלוקת מלגות ההתמחות. יו"ר הוועדה הוא מר עמית בן-צור, יועץ בכיר למנכ"ל לענייני בריאות, וחבריה הם: מר דב פסט, סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש במשרד הבריאות; גב' ימימה גולדברג, פסיכולוגית ארצית של משרד הבריאות וממונה על רישוי פסיכולוגים; ד"ר יוכי בן-נון, יו"ר הפ"י; גב' איריס פרחי, מנהלת ענף מועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות; ופרופ' יואל אליצור, יו"ר מועצת הפסיכולוגים. הוועדה הוקמה בתגובה לפנייה של וועדי המתמחים בתחום הפסיכולוגיה הרפואית והשיקומית שהעלו השגות ביחס למפתח חלוקת המלגות המקובל כיום. למען השקיפות, אציין שהמלגות כיום מחולקות בין תחומי ההתמחות הקליני, שיקומי, התפתחותי ורפואי עפ"י התפלגות אחוז מקבלי תואר מומחה בשנתיים שקדמו. כתוצאה ממפתח זה, חלוקת המלגות ב-2009 הייתה כדלקמן: 82% הופנו למתמחים קליניים, 10% להתפתחותיים, 5% לשיקומיים ו-3% לרפואיים. בתחום הקליני, 75% מהמלגות מחולקות בין המוסדות בהתאם לקביעת הוועדה הקלינית. בכל שאר התחומים המלגות ניתנות ישירות למתמחים.
עם כניסת השנה האזרחית החדשה ברצוני לאחל לכולנו שנת אחווה והתפתחות, שנדע לפסוע קדימה לעבודה משותפת שעושה שימוש טוב ומטיב במגוון הרחב של גישות ואמצעים שקיימים בתוכנו.

בברכה,
פרופסור יואל אליצור
יו"ר מועצת הפסיכולוגים

עוד בבלוג של יו"ר מועצת הפסיכולוגים

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

יואל אליצוריואל אליצור3/1/2011

רישום בפנקס. חשוב להבהיר, שינוי חוק ו/או תקנות אינו דבר שקורה בחופזה ואינו גם דבר שנעשה על-ידי מועצת הפסיכולוגים. אנו רק ממליצים על כיוון. יש לשכה משפטית במשרד הבריאות שעוסקת בצורה מדוקדקת בהכנתו של שינוי חוק ויש תהליך ארוך של בחינת כל ההיבטים השונים הקשורים לשינוי, כולל השאלה כיצד לנהוג כלפי סטודנטים שהחלו את לימודיהם. תהליך זה עדיין לא החל ולכן שאלות אלו מוקדמות מדי ואין לי היכולת לענות עליהן.

evermore #evermore #3/1/2011

שאלה לפרופ' אליצור. אני גם כרגע לומדת בשנה א' באחת המגמות לפסיכולוגיה מחקרית באוניברסיטאות.
אני מבינה שמדי פעם יש שינויים בחוק הפסיכולוגים, וזו כמובן זכות מועצת הפסיכולוגים והממשלה להחליט עליהן, אך ישנה לדעתי ישנה בעיה אתית כלפי הסטודנטים שכבר התחילו את לימודיהם במגמות.
אנחנו התחלנו את התואר בידיעה שכן נוכל להירשם בפנקס הפסיכולוגים, כמובן שלא כפסיכולוגים מטפלים, אך כן כפסיכולוגים חוקרים. כך בתחילת לימודינו נאמר לנו בפירוש. והעניין של הרישום בפנקס מאוד ישפיע על עתידנו המקצועי. הבנתי שיש משרות במכוני מחקר שבהם דרוש רישום בפנקס. ויש גם סטודנטים שרוצים לעשות הסבה לפסיכולוגיה חינוכית- וגם לכך נדרש רישום בפנקס.
אך כעת, האם לא נוכל להירשם לגמרי בפנקס? אני חושבת שזה לא תקין שזה חל גם על אלו שהתחילו.
יהיה יותר הגון להחיל זאת רק על הסטודנטים הנכנסים בשנה הבאה, וכמובן ליידע אותם מראש על השינוי.
תודה!

רעות חןרעות חן2/1/2011

לא ברור. תודה על התשובה!
ברור לי הצורך באבחנה בין חוקרים בתחום הפסיכולוגיה לבין מטפלים בתחום,
אך לא ברור לי בשורה התחתונה- האם בוגרי מגמה מחקרית כן יהיו רשומים בפנקס הפסיכולוגים כפסיכולוגים חוקרים או לא? הם לא יכולו להירשם בפנקס הפסיכולוגים תחת תחום של פסיכולוגיה מחקרית?
ומה עם סטודנטים שכבר התחילו את הלימודים שלהם במגמות המחקריות? גם עליהם יחול החידוש שהם לא יירשמו בפנקס, או רק על הסטודנטים החדשים שייכנסו?
ומתי להערכתך ייכנס החוק החדש בקשר לפנקס הפסיכולוגים לתוקף?

יואל אליצוריואל אליצור2/1/2011

מגמות מחקריות. אנו מתמקדים במגמות העוסקות בהתערבות טיפולית או ארגונית היות ופנקס הפסיכולוגים מעניק הרשאה לטפל ולייעץ. הכוונה היא לקיים הבחנה כפי שקיימת ברפואה בין דוקטורים רופאים שמקבלים רישיון לרשום תרופות לבין דוקטורים במדעי הרפואה שמקבלים הכשרה למחקר ולא לטיפול.

רעות חןרעות חן2/1/2011

שאלה לפרופ' אליצור. האם העניינים שאתה דן בהם קשורים גם למגמות המחקריות/קוגניטיביות?
ז"א- האם בשל העובדה שהם לא מגמות טיפוליות, אתם חושבים גם להסירם בעתיד מהרישום בפנקס הפסיכולוגים?
כי ישנן מגמות מחקריות שכן עושות פרקטיקום- אך פרקטיקום מחקרי.

יואל אליצוריואל אליצור2/1/2011

רישום פסיכולוגים ארגוניים בפנקס. תלמידי פסיכולוגיה ארגונית בארץ הלומדים במוסדות מוכרים יוכלו להירשם בפנקס הפסיכולוגים לאחר שיקבלו את התואר השני. הם יורשו להמשיך להתמחות במידה ולימודיהם עומדים בדרישות העכשוויות של הוועדה המקצועית. כמובן שכל שינוי בדרישות אלו על-ידי הגדרת ליבת לימודים מחייבת יתרחש בשיתוף פעולה עם האקדמיה שתקבל על עצמה ללמד את לימודי הליבה. בהצלחה, יואל

פומיקי פה ושםפומיקי פה ושם1/1/2011

פרופ' אליצור- תודה על ההתייחסות המהירה ושאלה נוספת בבקשה. מאוד משמח לשמוע שיש חתירה למסד את תחום הפסיכולוגיה הארגונית בארץ, אני חושבת שזה צעד מאוד נכון וחיובי.
השאלה שלא קיבלתי עליה ממך תשובה היא מה יהיה על הסטודנטים שעתידים לסיים את לימודיהם בשנה הבאה ואולי השינויים החדשים במבנה התואר לא יחולו עליהם? האם לא נוכל להירשם בפנקס הפסיכולוגים ולהמשיך להתמחות? אילו פתרונות מוצעים לנו ומה נעשה על מנת לחייב את האוניברסיטאות להתחיל וליישר קו עם המדיניות החדשה כבר עכשיו?
תודה!
סטודנטית לפסיכולוגיה ארגונית במהלך תואר שני

יואל אליצוריואל אליצור1/1/2011

רישום פסיכולוגים ארגוניים בפנקס הפסיכולוגים. זו שאלה חשובה שעסקתי בה עם הוועדה המקצועית בתחום זה ועם הסגל האקדמי וראשי החוגים שהעלו בפני את הסוגיה שגם את מעלה. הכיוון המשותף היא להבטיח שגם בתחום זה תיקבע תוכנית ליבה מקצועית העוסקת בהערכה והתערבות הכוללת פרקטיקום ושמוסמכי המגמה יהיו זכאים להירשם בפנקס הפסיכולוגים ולהיות בעלי זכאות לא רק להיקרא פסיכולוגים אלא גם לעסוק בפסיכולוגיה כמשלוח יד כפי שמוגדר בחוק הפסיכולוגים.
יואל

פומיקי פה ושםפומיקי פה ושם31/12/2010

שאלה על סעיף 15. פרופ' אליצור שלום,
אשמח לשמוע מה תהיה ההשפעה של השינויים בסעיף 15 על היכולת של פסיכולוגים ארגוניים שנמצאים כעת במהלך התואר שלהם להירשם בפנקס ומה נעשה על מנת להבטיח שלא תצא שכבה של מסיימי תואר שני שאינם יכולים להירשם בפנקס ולהיקרא פסיכולוגים.

בברכה,
סטודנטית במהלך התואר השני במגמה ארגונית

שני אור-נוישני אור-נוי29/12/2010

מברכת על השינויים ומודה על ההשקעה הרבה! [ל"ת].

יואל אליצוריואל אליצור27/12/2010

תחומי טיפול. אכן החוק אינו מגדיר תחומי טיפול כגון טיפול זוגי וככל שאני מבין גם בדיציפלינות אחרות כמו ברפואה אין אפשרות להגדיר בחוק את תחומי הטיפול המותרים לכל רופא. הגדרות אלו מתרחשות בתחום האתיקה והמשפט במובן זה שכל איש מקצוע המציע שירות בלי שרכש מומחיות בנושא ובלא שהוא מלווה בהדרכה או ייעוץ של מומחה, חושף עצמו לתביעה משפטית ו/או תלונה אתית. נקווה שלא נגיע לכך, אך בפועל זה המנגנון שמביא רופאים לעסוק בתחום המומחיות שלהם ולא להתערב בתחום שאינם מומחים בו למרות שלפי חוק התערבות זו מותרת להם.

משה מורן סמילנסקימשה מורן סמילנסקי27/12/2010

אשמח להבהרות. יואל שלום
סעיף 9ב'. לדעתי תחום הטיפול הזוגי לא מוגדר ולעיתים אנשי מקצוע ללא הכשרה או מיומנות בתחום מציעים טיפול ומתערבים בגישות של טיפול פרטני. האם הסעיף החדש יוכל להוביל להגדרה ברורה של אנשי מקצוע שהכשרתם הבסיסית בטיפול פרטני באשר להכשרות שעליהם לעבור על מנת לעסוק בתחום הטיפול הזוגי?
תודה
משה סמילנסקי מורן

ישי שליףישי שליף27/12/2010

יישר כח על כל השקעתך במיוחד שנושאת כבר פירות - ישי שליף [ל"ת].