לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
היפה והחיה - קריאה בספר 'עקרונות הגן' מאת רון דהן (הוצאה עצמית , 53 עמ')

היפה והחיה - קריאה בספר 'עקרונות הגן' מאת רון דהן (הוצאה עצמית , 53 עמ')

גיא פרל | 31/8/2014 | הרשמו כמנויים

ספרו החדש של רון דהן מורכב רובו ככולו משתי פואמות ארוכות: 'עקרונות הגן', בו מתואר ביקור מתמשך בגן פורח, ו'בּייבּי רוקנרול', הכתוב כפניה של דהן אל בתו דניאלה, ואף מוקדש לה. לצד הפואמות כלולים בספר כמה שירים נוספים. הן ביקור בגן פורח והן פניה של אב לבתו הרכה בשנים עשויים לעורר ציפייה לפואמות פסטורליות – לא אצל דהן. לצד שירים רכים ומלאי עדינות כדוגמת – "הַחַרְצִיּוֹת נָעוֹת לְפִי הַשֶּׁמֶשׁ / כְּמוֹ אִיקָרוֹס / צוֹנְחוֹת לְעֵת עֶרֶב" (מתוך 'עקרונות הגן') - בשני המחזורים, ובייחוד בשני, גם שירים רבים טעוני זעם, הרס וכאב.

ב'עקרונות הגן' הזעם מתעורר מעת לעת דווקא אל מול רוחו השלווה של הגן וניסיונו של דהן להתמזג לתוכו – "אַתָּה מִתְיַשֵּׁב בַּגַּן/ וְהוּא מְקַפֵּל אֶת כְּנָפָיו לְמוּלְךָ // אַתָּה מַמְתִּין (כִּי כָּךְ לִמְּדוּ אוֹתְךָ) / וְהוּא מְהַדֵּק אוֹתָן לְגוּפוֹ // קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיךָ בּוֹעֲרִים / לְאָן תּוֹלִיךְ אֶת הָאֵשׁ?". באחד משיאי המחזור דהן מעביר בדיוק רב תחושה של חוסר אונים מעורבת בזעם כבוש המאיים להתפרץ – "תֹּאמַר לִי אַתָּה / בְּתוֹךְ הַגַּן, / הֵיכָן לַעֲמֹד? // כְּבָר שָׁכַבְתִּי עָרוּם בֵּין הַסִּרְפָּדִים / יָרַקְתִּי עַל הַכְּרוּבִים/ קִלַּלְתִּי אֶת / הַתְּאֵנִים / הִשְׁתַּנְתִּי עַל פְּרִיחַת הָרוֹזְמָרִין // עַכְשָׁו תֹּאמַר לִי, / בְּבַקָּשָׁה, / הֵיכָן לַעֲמֹד?"

אל מול הזעם, מתייצבת בגן בת זוגו של דהן, אשר בשלוש הפעמים בהן היא מופיעה בפואמה כינויה "הָאִשָּׁה שֶׁמַּצִּילָה אֶת חַיַּי". אחד מן השירים היפים ביותר בספר מוקדש לה, ואת שלושת שורותיו הראשונות קראתי כשלוש דרכים שונות בהן היא משיבה את דהן לחיים: "וְכָל הַזְּמַן יֵשׁ אִשָּׁה שֶׁמַּצִּילָה אֶת חַיַּי. / הִיא קוֹטֶפֶת לִימוֹנִים בְּהֶסְתֵּר / וּמַסִּיעָה גּוּף בְּתוֹךְ גּוּף // אֵין לְתָאֵר כַּמָּה אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ".

באותו המתח ניתן להבחין גם ב 'בּייבּי רוקנרול'. כבר בכינויים בהם פונה דהן בתו ניתן לראות שילוב אוקסימורוני של רכות אבהית אליה חודרת מציאותו הקשה של העולם, לדוגמא - "יָפָתִי כְּאוּבַת הַבֶּטֶן", "יַקִּירָתִי צְרוּבַת הַמַּבָּט", "חֶמְדַּת לִבִּי הָעַקְשָׁנִית". זעמו של דהן כלפי העולם ובייחוד כלפי עצמו נוכח כמעט בכל שורה בדבריו אליה. גם כאן, כמו ב 'עקרונות הגן', פוגשים את הדמות הנשית המצילה אותו בכוח אהבתה – "וְיֵשׁ זָעַם, יַקִּירָתִי צְרוּבַת הַמַּבָּט, אוֹתוֹ זָעַם מִמֶּנּוּ נוֹצַרְתְּ , אוֹתָהּ דְּחִיקַת בָּשָׂר סִיזִיפִית, אוֹתָהּ הִתְנַשְּׁמוּת אַלִּימָה, אוֹתָהּ הִצְטַבְּרוּת רֹק בַּחֲלַל הַפֶּה, אוֹתָהּ אֲנָחָה, הַפוּגָה, רַעַד הַגּוּף, אוֹתָהּ שְׁמִטָּה. אֲנִי אָבִיךְ. אִמֵּךְ אָסְפָה אוֹתִי אֵלֶיהָ כְּמוֹ גּוּר חֲתוּלִים פָּצוּעַ. לֵילוֹת שְׁלֵמִים הִיא נִקְּתָה אֶת הַמֻּגְלָה בְּמוֹ יָדֶיהָ. אַחַר כָּךְ הִיא נָתְנָה לִי אוֹתָךְ."


- פרסומת -

מוטיב הגאולה והריפוי באמצעות האהבה הנו מוטיב ארכיטיפי מוכר ונפוץ מאוד במיתולוגיות ואגדות עם שונות. למקרא ספרו של דהן עלתה בדעתי אגדת העם הצרפתית 'היפה והחיה'. באגדה, נערה יפיפייה נאלצת לעבור לחיות באחוזתו של ייצור חייתי ופרוע, אשר להפתעתה מתנהג כלפיה בעידון ורכות. מקץ תקופה ארוכה הייצור מניח לה לחזור לבית אביה והיא חוזרת לבקר בביתה. כעבור כמה ימים גוברים עליה געגועיה, היא ממהרת לחזור אל הייצור, ומוצאת אותו גוסס מרוב געגועיו אליה – "יצור יקר! יצור יקר וטוב אל תמות. השאר איתי. לא אעזוב אותך עוד, אלא אחיה אתך כאן ואנשא לך." היפה נשקה לחיה בעדינות ועצמה את עיניה". בזכות אהבתה של היפה, מוסר מעל הייצור כישוף שהטילה עליו פיה רעה, והוא הופך לנסיך צעיר. רות נצר במאמרה 'החיות החכמות המאכלסות את שנתך: על סמל החיה והחיה בחלומות' , רואה באגדה דוגמא לאופן בו הכעור והחייתי נגאל בזכות האהבה, המאפשרת את "הטרנספורמציה האלכימית של היסוד הנחות של החיה ליסוד הנעלה שבה."

כהמשך לאישה המצילה את חייו במחזור 'עקרונות הגן', במחזור ' בּייבּי רוקנרול' גם בתו מופיעה כדמות נשית המעוררת את דהן לחיים בכוח אהבתה איליו, ובכוח האהבה שהיא מעורר בו: "הִנֵּה אַתְּ יְשֵׁנָה בְּשַׁלְוָה אַךְ הַזַּעַם עוֹד מְשׁוֹטֵט בְּעוֹרְקַי כְּגַנָּב, לְאָן אוֹלִיךְ אֶת הָאֵשׁ? שִׁמְרִי עָלַי בִּתִּי, לַמְּדִי אוֹתִי אָקוֹרְדִים אֲחֵרִים, שְׁקֵטִים יוֹתֵר, הָרְאִי לִי הִתְחַלְּפוּת רַכָּה יוֹתֵר, נַגְּנִי לִי מוּסִיקָה אַחֶרֶת, אַל תֶּחְדְּלִי בִּתִּי, נַגְּנִי, נַגְּנִי, נַגְּנִי"

הרשימה פורסמה ב'עיתון 77', גליון 377, אוג' 2014.


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: פסיכותרפיה יונגיאנית, זוגיות, הורות
אפרת ליה שחף
אפרת ליה שחף
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
תמר טלמור כהן
תמר טלמור כהן
חברה ביה"ת
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
ענת פישמן
ענת פישמן
יועצת חינוכית
מטפלת זוגית ומשפחתית
שרון ושומרון, פתח תקוה והסביבה
גיא ברק
גיא ברק
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
רעות עזרן
רעות עזרן
עובדת סוציאלית
כרמיאל והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), עכו והסביבה
נעמה גלינקא
נעמה גלינקא
עובדת סוציאלית
פתח תקוה והסביבה

עוד בבלוג של גיא פרל

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אילה אילוזאילה אילוז11/9/2014

רק על עצמי לספר ידעתי. התגובה שלך מעניינת גיא, כי היא מגוננת בלי שהתקפתי. תהיתי אם אתה מכיר אותו אישית, ולכן הגבת כך.
לא חשבתי שצריך להתאמץ על מנת לזכות באהבתו. רק הרגשתי שכשלצד אהבה ישנה עוצמה כזו של זעם, יש תחושת סכנה מתמדת, ובעיני זה קשה.
ולגבי השאלה אם מה שנכתב הוא אוטוביוגרפי, אני מזדהה עם רחל. כאדם כותב אני יודעת, שלא משנה על מה נכתוב ומה נמציא. מהותנו העמוקה מבצבצת תמיד, מתוך המילים עצמן או ממה שנוצר ביניהן.

גיא פרלגיא פרל10/9/2014

שלום אילה, תודה על תגובתך. יש לי שתי מחשבות.. ראשית, לא עולה מן הטקסט כי יש להתאמץ על מנת לזכות באהבתו. הוא אוהב בשפע, וכך גם הן. שנית, שירה אינה טקסט אוטוביוגרפי. יכול מאוד להיות שהמציאות פשוטה ונעימה מכפי שנראה לך. השירה חושפת את שכבת המעמקים הסוערת.

אילה אילוזאילה אילוז9/9/2014

קשה ומרגש. קשה לעמוד מול עוצמת הזעם שעולה בקטעי השיר. האש אינה מאירה ומחממת אלא שורפת ומכלה, ולא יפי הטבע בגן או פעולות פורקות מתח - לירוק, לקלל, להשתין, לא יוצרים מרגוע. כמה טוב שיש מי שאספה אותו אליה כגור חתולים פצוע, ניקתה את המוגלה באצבעותיה, קטפה את חמיצות הלימונים בהחבא, והצליחה לעורר בו אהבה כזו אליה. ולבי למחיר שהיא ובתם נאלצות לשלם כדי לזכות באהבתו - זו במבטה הצרוב, וזו בתפקיד המוטל עליה, כבר בינקותה, ללמד את האב שלווה.

גיא פרלגיא פרל9/9/2014

תודה מיכל, ומסכים, נעורים הוא ספר מעולה, המאפשר התבוננות. אל איזורי הטראומה.

מיכלמיכל7/9/2014

מקסים. וגם המלצה. ממליצה מאד לקרוא את ספר השירה הקודם של רון דהן המוכשר שנקרא נעורים. הוא עוסק בחוויות מלחמה וחיפוש מפלט מהטראומה בטיולים בעולם ובחוויות פסיכודליות. מרתק ורלוונטי