לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
גבוליות למתחילים

גבוליות למתחילים

שפיות זמנית | 1/10/2013 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

באתר המושקע "אלכסון" התפרסמה לאחרונה כתבה מתורגמת העוסקת בהפרעת אישיות גבולית. הכתבה לא תחדש הרבה לאלו המורגלים בטיפול בגבוליים, אך היא מקור מידע ראשוני טוב לאלו שאינם מכירים את ההפרעה, ולמטופלים שבסביבתם יש מי שסובל ממנה. כמו כן, בכתבה ישנה התייחסות לשיטות הטיפול המקובלות בעולם בהפרעה, ובראשם ה-DBT.

"מה שמכשיר את הקרקע לסערות הרגשיות, אומר ג'ון גונדרסון, פסיכיאטר מהרווארד ומנהל מהמרכז להפרעת האישיות הגבולית בבית החולים מקלין, היא רגישות יתר לדחייה. אנשים בעלי מבנה אישיות גבולי מניחים במהירות שאחרים מדירים אותם – וגם מגיבים במהירות לדחייה שהם מזהים. "נאמר שאתה אוכל ארוחת ערב עם אדם בעל מבנה אישיות גבולי ומישהו אחר נכנס לחדר, ואתה מתחיל לשוחח איתו," אומר גונדרסון. "סביר להניח שבעל ההפרעה יחשוב שאתה מעדיף את האדם האחר וירגיש נבגד. כשהאדם האחר יעזוב, הוא יאמר משהו כמו, "מה כל כך נהדר בו?" פרנויה, במיוחד כזאת שנובעת מעימות בין-אישי, היא קריטריון לאבחון הפרעת אישיות גבולית."

 


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: הפרעות אישיות, א-ב למתחילים
שני אלבז בצלאל
שני אלבז בצלאל
עובדת סוציאלית
רחובות והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
מיכל מאיר
מיכל מאיר
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
עפולה והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), יקנעם והסביבה
אדם קהתי
אדם קהתי
פסיכולוג
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה
דינה רחמני זילברשטיין
דינה רחמני זילברשטיין
חברה ביה"ת
אונליין (טיפול מרחוק)
אליאור מור יוסף
אליאור מור יוסף
עובד סוציאלי
רחובות והסביבה, תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
מאיה לנגר
מאיה לנגר
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק)

עוד בבלוג של שפיות זמנית

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

צביאל רופאצביאל רופא6/10/2013

איך זה שפתאום צץ קריטריון חדש (תשיעי) ל- BPD ב- DSM-4?. אם אני לא טועה, ב DSM-3 היו רק 8 קריטריונים להפרעת האישיות הגבולית.

אבל ב- DSM-4 פתאום צץ משום מקום קריטריון תשיעי. הנה הקריטריון ה-9 כפי שתורגם לעברית באתר "בטיפולנט":

9. "התעוררות רעיונות פרנואידים באופן ארעי ותלוי לחץ או הופעת סימפטומים דיסוציאטיביים חמורים".

ואני תוהה:
מצד אחד - האם ייתכן שעד לפני שנים אחדות ובמשך מאה שנות פסיכיאטריה, מיליוני פסיכיאטרים בכל העולם לא שמו לב לסממנים הפרנואידים המופיעים בשכיחות גבוהה יחסית בקרב הסובלים מ-BPD, לטענתם? איך זה שפתאום הבחינו בעובדה בולטת זו רק בשנים האחרונות?

מצד שני - הלא ידועים אפיוני הטיפולים הנפוצים ב- BPD ...
א. הטיפולים לא קלים, בלשון המעטה שבהמעטה, ויוצרים מצבי לחץ הקשים למטופל.
ב. בטיפולים אלה רב הנגלה על הנסתר, ופעמים רבות המטופל מרגיש מסיבות אובייקטיביות ומובנות
בהחלט: פגוע, כואב, ובייחוד רדוף. וזאת ממש לא פרנויה!
ג. המטופל הסובל מנסה ולהתמודד לפעמים על ידי יידוע הסביבה כדי לחבור אליה וכך להיאבק באותם
גורמים טיפוליים, שמתוך כוונות טיפוליות טובות ומועילות בד"כ, באמת ובתמים פגעו בו מבחינתו.
עתה, יש אמצעי נוסף בידי ציבור המטפלים - הקריטריון התשיעי!

הקריטריון הזה, מאפשר "להלביש" על עלובי חיים האלה כל אבחנה שהמטפלים יבחרו. הבורדרים האומללים יהיו חסרי אונים כלפי הקביעות הדרקוניות, שהרי הם מועדים אפריורית, על ידי הקריטריון התשיעי, לפורענות אבחנת הפרנויה, שמרגע שנקבעה אין כל דרך להתגונן ממנה, וכל מה שתטען אפשר יהיה לייחס למחשבות השווא הפרנואידיות שלך, ואין מושיע!

אז באמת, למה לא להוסיף קריטריון אחד קטן, לרפואה?


עדיה ליברמןעדיה ליברמן5/10/2013

לא אהבתי את המאמר.. 1. "אבל עדיין נדמה שהורים מתעללים וחוויות ילדות טראומטיות אחרות משפיעים על ההפרעה. ומספר גדול של אנשים בעלי מבנה אישיות גבולי אכן חוו מקרים של התעללות פיזית או רגשית בעברם, אף על פי שייתכן שאלה תוצאה של המזג הבעייתי, ולא הסיבה לו..."
באמת שלא הבנתי איך מזג הוא סיבה להתעללות פיזית מינית או רגשית. או סיבה להתרחשויות טראומטיות.
2. זה, וההתיחסות השטחית לעובדה שמדובר על רוב מובהק של נשים המאובחנות על ידי גברים (או, במסגרת הכללים של מקצוע גברי ברובו) מקיימים דמיון מטריד להתיחסות של פרויד למטופלות שדיווחו על תקיפה מינית כנשים היסטריות, שהתבלבלו, ובעצם היו להן פנטסיות על אונס, במקום טראומות ופגיעות חמורות ומציאותיות ביותר.
אם אתם זקוקים להוכחה למטען הבעייתי מבחינה מגדרית בכתבה זו, אנא שימו לב למספר הגברים המצוטטים כאנשי מקצוע מומחים בתחום, ואת המקום שקיבלה האישה, המצוטטת כמאובחנת בהפרעה.
3. בעיני נדרשת רמה גבוהה יותר של ביקורתיות, כאשר עוסקים בכתיבה על עניין כה טעון ושנוי במחלוקת מבחינה חברתית. אני בטוחה שאינכם רוצים להיות שופר לקולות שמשתיקים נפגעות התעללות, מתעלמים מיחסי הכוחות החברתיים המורכבים שמאפשרים להתעלם מהבעיה החברתית, ולעביר את מרכז השיח לפתולוגיזציה של נפגעות תקיפה מינית והתעללות. זאת על פני דיון רציני ומעמיק על הבעיה החברתית של התעללות בקטינים וקטינות, המורכבות והקשיים בטיפול בהם, והסטיגמטיזציה שלהן במערכות האמונות על הסיוע להן.
מעבר לכך, אני אמנם לא מומחית, ומודה בכך שבורותי בשיח הפסיכיאטרי לא מעטה, אבל אני חושבת שזה רעיון מאוד מוזר לעשות קטגוריזציה של מבני אישיות וסוגי אישיות. אולי זה מגניב חלק מהאנשים, ובהחלט רעיון שיכול להעסיק אקדמאים ולעניין את מי שנהנה להשתעשע עם טיפולוגיות וקטגוריזציות של דברים מורכבים. אבל מכאן, ועד לקחת חופש להגדיר אדם כבעל אישיות מופרעת צריך להיות מרחק גדול. יש ליוצרי הידע הזה כח רב להשפיע לרעה על אנשים ועל החברה. ובעוד שאולי מדובר על מבנה תיאורטי שמצליחים להשתמש בו בפרקטיקה של מקצועות בריאות הנפש, לא מדובר על המציאות, ואפילו לא על הייצוג הטוב ביותר שלה ושל מורכבויותיה. יש להשתמש בכך בזהירות, בעייני, ומתוך הסתייגויות רבות. זה טוב ויפה, מעניין ומעמיק, שיש תאוריות על אישיות ועל מבני אישיות. אין בכך צידוק להשתמש בתאוריות אלו ככח לפגוע באנשים. והכתבה הזו מאוד לא זהירה, בעיני. מאוד לא ביקורתית בשימוש שלה בתאוריות אלו.