פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×יצירה מאת Adam Hillman
Adam Hillman ©
זכור אותי
גיל כרמלי
תאריך רישום:
גילוי נאות: משתמש זה לא אימת את הרשאתו המקצועית. למידע אודות הרשאה מקצועית
כתבו אלי
צילום: סידי בנק

 

 

"הכוחות שמצאתי בעצמי גרמו לי לעזור לאחרים"

 

 

פרויקט "השמים הם הגבול" שגיל כרמלי יזם ומפעיל בהתנדבות מתחיל בפציעתו בפיגוע במסעדת מקסים, ממשיך בהחלטה להפוך באמצע החיים לסטודנט לעבודה סוציאלית - ומסתיים באימון בני נוער יוצאי אתיופיה בענף הטריאתלון. "לפעמים אנחנו צריכים סיוע, אבל אנחנו יכולים להתמודד עם כל דבר", הוא מעיד

 

 

לפעמים מתרחש בחייו של אדם אירוע מכונן, שגורם לו לנתב את דרכו בכיוון חדש ושונה לחלוטין. עבור גיל כרמלי (50), אב לשלושה מקריית-חיים, היה זה הפיגוע במסעדת מקסים באוקטובר 2003. כרמלי, שנפצע באורח קשה בפיגוע, הבין כי הוא יכול לנתב את כוחות הנפש שגילה בעצמו במהלך תהליך השיקום כדי לסייע לאחרים. וכך הפך הנגר העצמאי והקצין בדימוס לסטודנט לעבודה סוציאלית, ובהמשך ליוזם ומוביל פרויקט "השמים הם הגבול" הנערך בחסות עיריית קריית-ים - במסגרתו מתאמנים 15 נערים ונערות יוצאי אתיופיה בני העיר בענף הטריאתלון. בתחרות הארצית שתיערך בחודש ספטמבר הקרוב, כרמלי צופה שאחד מבני הקבוצה כבר יתברג באחד המקומות הראשונים.

 

 

"ביום הפיגוע הלכתי לים עם אשתי, שהיתה אז בהריון, ואחד הבנים שלנו, ולאחר מכן קבענו להיפגש עם אחי במסעדה", משחזר כרמלי. "אני התעכבתי בבדיקה בכניסה, הסתכלתי מסביב כדי לאתר אותם ופתאום שמעתי פיצוץ אדיר. אשתי והבן נפצעו קל, אני נפצעתי קשה וחולצתי משם על-ידי אחי התאום. הייתי מאושפז עשרה ימים עם פגיעות ראש, לסת שבורה, עצבים ולשון משותקים, ורסיסים שלא הצליחו להוציא. אחרי זה יצאתי לשלב השיקום בבית".

 

 

השהות בביתו הובילה את כרמלי לבחון את אורח חייו. "לא רציתי לחזור למה שעשיתי קודם והרגשתי שאני צריך לעשות שינוי דרסטי", הוא מתאר. "בלי לחשוב פעמיים החלטתי שאני רוצה לעסוק בעבודה סוציאלית. ככל הנראה זה היה קשור בעזרה הרבה שקיבלתי מעובדים סוציאליים וארגונים חברתיים במהלך תהליך השיקום שלי. במקביל, כשהשתתפתי בסדנאות ומפגשים עם נפגעי טרור גיליתי שיש לי את היכולת לעזור לאחרים".

 

 

- איך הגילוי הזה מוביל לפעילות ספורטיבית ולטריאתלון?

 

"כאשר בדקתי מה מקור הכוחות שמצאתי בעצמי כדי להשתקם, הבנתי שבראש ובראשונה הם נובעים מהחיים הטובים והבריאים שלי, ולאחר מכן מהחוויה שלי כטריאתלט. עסקתי בטריאתלון בצורה תחרותית כמעט 12 שנה, והעיסוק הזה הביא אותי להבנה שאנחנו אלה שקובעים את קצה גבול היכולת שלנו. אנחנו צריכים סיוע ועזרים לפעמים אבל מבחינת היכולות שלנו - אנחנו יכולים להתמודד עם כל דבר".  


"אם הבעיה היא כסף - אז נמצא כסף". משתתפי הפרויקט על סיפון יאכטה 

 

 

"הרבה אנשים מאמינים במטרה ורוצים להיות מעורבים"

 

 

שנה לאחר הפיגוע, מצויד במוטיבציה לפתוח פרק חדש בחייו, התייצב כרמלי בקמפוס אוניברסיטת חיפה והחל את לימודי התואר הראשון בעבודה סוציאלית. העובדה שחבריו לספסל הלימודים יכלו להיות ילדיו לא הפריעה לו כלל, גם לא סדר היום הסטודנטיאלי החדש שאימץ. הוא צלח את השנה הראשונה ללימודיו בהצלחה, ובשנה שלאחריה הגה את פרויקט "השמים הם הגבול".

 

 

"בשנה השנייה בלימודי עבודה סוציאלית מתחילים בהתמחות ובעבודת שדה, שנעשית לרוב במסגרת לשכות הרווחה", כרמלי מסביר. "בדרך כלל, הלשכות משלבות את הסטודנטים בפרויקטים קיימים. אותי שילבו בהתמחות בקריית-ים, וכשהגעתי ללשכה הצעתי רעיון לפרויקט חדש, להקים קבוצת טריאתלון שתורכב מילדים אתיופים.

 

 

"הרעיון מתבסס על תיאוריה בסוציולוגיה שנקראת 'תיאורית הכוחות'. זאת גישה של העצמה שלפיה מטפלים באנשים לפי הכוחות והיכולות שלהם, ולא מתמקדים בחוסר היכולת שלהם", הוא מרחיב. "הרציונל הוא לתת להם כלים ולאפשר להם להתמודד לבד עם הקשיים. הנושא של טיפול בנוער בסיכון דרך ספורט מוכר, החידוש שלי היה לשלב את הנערים האתיופים בספורט הטריאתלון".

 

 

הדרך למימוש הרעיון, כרמלי נזכר, לא היתה קלה. "מדובר בספורט מאוד יקר ויוקרתי. האופניים מאוד יקרות, ציוד השחייה יקר, ציוד הריצה, הרישום

 לתחרויות, הביטוח - הכול יקר. בדקתי את ההיתכנות של הפרויקט, ראיתי שהוא אפשרי והחלטתי שאם הבעיה היא כסף, אז נמצא כסף".

 

 

כרמלי פתח במסע גיוס כספים לפרויקט ופנה לתורמים פרטיים, לגורמים ממשלתיים ולעסקים פרטיים. "בסך-הכל גייסנו עד עכשיו כ-57,000 שקל מתורמים רבים, שחלקם ביקשו להישאר אנונימיים", הוא מתגאה. "יש לי רק מילים חמות לומר על סונול ועל חברת ההיי-טק מרוול, שבה מצאתי שותפים לרעיון שמבקשים עדכונים שוטפים ומתעניינים בצרכים שלנו. מפגש מדהים היה לי עם מנכ"ל נייקי ישראל, אליו חיברו אותי אנשי "איגוד הטריאתלון הישראלי" שאימצו את הפרויקט כולו. ממילא הוא רצה להקים פרויקט דומה עם ספורטאים אתיופים מצטיינים. אני הצעתי לו להצטרף אלינו ומצאתי שותף אמיתי.

 

 

"לאחר שהתרומות גויסו נותרה הבעיה הבירוקרטית של העברתן לפרויקט", מספר כרמלי. "בתהליך מאוד מרגש הצטרפה אלינו עמותת "עלם", שבנוסף לסיוע הניהולי הפכה לחלק בלתי נפרד מהפעילות. אנשי העמותה התגייסו למען הילדים והציעו להעמיד לרשותם חונכות פרטנית ועוזרים מאוד בכל מה שקשור ללוגיסטיקה".

 

 

מי שעוד נרתמו להגשמת הפרויקט הם בני המשפחה הפרטית של כרמלי. בנו הבכור מצייר כרזות בחופשותיו מהצבא, הבן האמצעי מסייע באימונים, ואילו האישה והעולל בן השנתיים מספקים תמיכה נפשית ומקבלים בסובלנות את ההיעדרויות הממושכות של האב. "זאת כבר מעורבות רגשית ומשפחתית", מחייך כרמלי. "העבודה על הפרויקט מאוד מרגשת וסוחפת, ואני מקבל המון מוטיבציה מכך שהרבה אנשים מאמינים במטרה ורוצים להיות מעורבים".

 

 

"עובד סוציאלי צריך לחזר אחרי הלקוחות"

 

 

וכך, מקץ חודשים מתישים של הכנות, לפני כחצי שנה התקבצה קבוצת נערים ונערות לפגישה הראשונה של פרויקט "השמים הם הגבול". הפעילות החלה במספר מפגשי גיבוש, במסגרתן התארחה הקבוצה במשחק של מכבי חיפה ונפגשה עם השחקנים, השתתפה בהפעלה שנערכה ביאכטה, והוטסה על-ידי אנשי ארגון המתנדבים "טייסת 10" מעל מפרץ חיפה ועכו. "במהלך הפעילויות האלה החניכים הבינו שאנחנו רציניים ושאנחנו עושים את מה שאנחנו מבטיחים", אומר כרמלי.

 

 

"נכון לעכשיו יש בקבוצה 15 ילדים בני 11 עד 15, מתוכם שלוש בנות", הוא מונה. "אנחנו מתאמנים פעמיים בשבוע, באימונים שמשלבים רכיבה על אופניים, לימודי שחייה, ריצה, כוח וסיבולת. את הטריאתלון בקיסריה, שייערך בתחילת ספטמבר, אני בטוח שהם יצליחו לסיים. יש לי תחושה ששניים או שלושה מהם אפילו יתברגו במקומות הראשונים במקצה של בני גילם".

 

 

- הילדים מתמסרים לפעילות?

 

"הם מראים המון התלהבות אבל עדיין יש קושי להביא אותם. רובם מגיעים ממשפחות קשות יום שעברו קשיי קליטה, ולא תמיד ברור להם שזה חשוב וכדאי. חשוב לנו לבדוק אחרי כל אימון מה קורה עם כל-אחד מהמשתתפים. חלק מהעבודה של עובד סוציאלי היא הרי לחזר אחרי הלקוחות".

 

ואם זה לא מספיק, לכרמלי יש עוד חזון שהוא מבקש לממש. בעוד פרויקט "השמים הם הגבול" קורם גלגלים ושרירים, הוא נחוש לקדם גם את עיר מגוריהם של חניכיו. "לקריית-ים יש חוף מדהים וחסר לה תחום ייחודי שיחבר אותה אליו", הוא מסביר. "לחוף הארוך והמסודר שלה, שניתן לצאת ממנו למסלולי ריצה טובים, יש פוטנציאל גדול מאוד לעריכת טריאתלון. אני מנסה לקדם עכשיו את הנושא הזה לטובת כל תושבי העיר, וגם איגוד הטריאתלון נתן כבר את הסכמתו לכך. זה משהו שיכול לעזור מאוד לעיר ולתדמית שלה".

 

 

 

רחלי סעיד 

פורסם:  04.07.06, 10:57

 

כל הפרטים המובאים בעמוד זה ובכללם שם המשתמש נוסחו על ידי המשתמש/ת ובאחריותו/ה