"אם אבין את המשולש הקדוש של אבא, אימא וילד, המשיכה שלי תשתנה"

שפיות זמנית | 12/3/2012 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

בסוף השבוע האחרון פרסמה רננה לויאני באתר מאקו כתבה אודות "טיפולי המרה" להומוסקסואלים חובשי כיפה. לויאני עשתה תחקיר על הנושא, במסגרתו ראיינה מספר גברים אשר עברו את הטיפולים הללו ותיארו את הפגיעות ואת הנזקים שהם גרמו להם. "כל הזמן הזה הייתי בדיכאון והרגשתי אשמה כי הם ייחסו את הכישלון אך ורק אליי" אומר אחד המרואיינים בכתבה. "זה גרם לי לשאול את עצמי כל הזמן מה דפוק אצלי, למה זה לא משתנה. באותו שלב הקבוצה מאוד לחצה עלי ללכת לפסיכולוג מומלץ על ידי 'עצת נפש', שלקח 300 שקלים לפגישה, והוא היה אומר לי שהתנהגות הומוסקסואלית היא רעה ונוראית, שאני בועט בשכינה".
הכתבה מתמקדת במרכז "עצת נפש", שמתמחה בתחום "הנטייה ההפוכה" בציבור הדתי. במרכז, כך נראה, נוטעים בפונים תקוות גדולות לשינוי: "'אנחנו כבר לא משתוקקים לקיים יחסי מין עם גברים', מבטיחים באתר המרכז. 'אנחנו כבר לא נאכלים על ידי הבדידות, התשוקה המינית, הפחד, הכעס והמרדנות שפעם לכדו אותנו... במקום שבו הייתה תאווה מינית יש אחווה. במקום שבו היה כעס על אלוקים, יש אהבה עמוקה כלפיו. רבים ילעגו ויבוזו לעדות האישית שלנו. 'השינוי בלתי אפשרי', הם יאמרו. למרות זאת, ההיסטוריה נוצרה מגיבורים שעשו מה שאחרים אמרו שהוא בלתי אפשרי. בניית 'המכונה המעופפת' הראשונה. הליכה על הירח. גמילה מאלכוהוליזם'"
מוקדם יותר השנה פרצה שערורייה (כתבנו על זה כאן) כאשר בספר הלימוד "פרקים בפסיכיאטריה" צוינה נטייה מינית הומוסקסואלית כהפרעה ו"טיפולי המרה" כגישה לגיטימית להתמודדות איתה, זאת אף על פי ש"טיפולי המרה" הם נעדרי תימוכין מדעיים, והאגודה הפסיכיאטרית האמריקאית אף קבעה שחלקם מסכנים את המטופלים.