להריח מחר טרי
עלון פסיכולוגיה עברית | 1/1/2017 | הרשמו כמנויים
היום הראשון של השנה האזרחית החדשה הוא כנראה הזדמנות טובה לשאול כמה באמת יכול להתחדש בה עבורנו? עד כמה אנו מוכנים בתוך שגרה מוכרת לפנות מקום לבלתי ידוע שתמיד עומד בפתח?
רועי סמנה משיב לכך כשהוא כותב על נושא שכלל לא התכוון לעסוק בו. באותה הזדמנות הוא בודק מה מאפשר לנו להישאר מספיק פתוחים כדי שהספונטניות וההפתעה יוכלו להתגנב מדי פעם אל חיינו ולשנות במעט את מסלולם.
היכולת לסטות מהמוכר ולהישאר פתוחים לעתיד לא לגמרי ידוע היא חשובה במיוחד במעברים בין שלבי חיים ובאפשרות להיות בתנועה יחד עם שינויי הזמן. עינת פורת עמוס מתארת את ההתפתחות בתקופה שלאחר הבגרות ולפני הזקנה, ומבררת מה הן המשימות ההתפתחותיות האופייניות לשלב זה ומה נדרש כדי לצלוח אותן.
לסיום, רגע לפני שמקבלים את השנה החדשה נעצור לסכם את השנה הגדושה שחלפה על מערכת בריאות הנפש הציבורית בתקשורת הישראלית.
מאחלים לכם שנה אזרחית טובה, וחדשה במידה הנכונה.
אָבוֹא מֻכְתֶּמֶת בּוֹץ
בַּעֲיֵפוּת עִם עוֹר שֶׁהִתְקַלֵּף קְצָת.
סַקְרָנִית לְהַבִּיט לְהָרִיחַ – מָחָר טָרִי
(שירי עובד, מתוך “אהיה לי האזמל")
