אסוף את המעשים את המילים והאותות

עלון פסיכולוגיה עברית | 18/10/2016 | הרשמו כמנויים

זו העונה בה נעשים מעשים, אך גם נזכרים בכוחן של המילים – הסליחה, התפילה, הבקשה. טלי בורלא גלילי משתמשת במושגיו של באלינט כדי לבחון את ההבדל בין תחושת המציאות, ותחושת הממשות, כפי שאלו מוצאות לעצמן ביטוי בשיר אחד, שגם הוא תזכורת לכוחן של מילים. במכתב הקודם נשמט פוסט שמחזיר לחלק מהקוראים מקטע מן העבר, כאשר עמית פכלר כותב על ראיון הקבלה לקלינית. בידיוני, מציאותי וממשי נפגשים שנית.

מספר כותבים בחרו כמובן להתייחס לסליחה ולמשמעותה, מזווית ראותם הסובייקטיבית: רועי סמנה בוחן מה מאפשר את היכולת לסלוח, רות נצר משתפת בשלושה משיריה על הסליחה, והכותב אורי בשיר/וידוי מסביר מדוע הסליחה היא למעשה שורש המחלה. ועוד וידוי, זה של ארנון רולניק, בפוסט שבין העתידני לעכשווי, מבקש לרדת לשורשי אהבה ספציפית אחת, ולצורך בהקשבה.

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

המשוררת והפסיכולוגית דנה לובינסקי סוקרת את ספרו של פסיכולוג ומשורר עמית, גיא פרל, הכותב גם הוא בלוג באתר. ועוד על התנועה שבין מילה ומעשה בפוסט של פרופ' עמיה ליבליך, שמעודדת אותנו לחרוג ממגדל השן של הפרופסיה אל המציאות והמעשה, אל התיקון החברתי, בימים אלו בהם נדרשנו לתיקון עצמי.

שתי סקירות של ימי עיון עוסקות בהורות מזויות שונות. רועי זנדני מביא את רשמיו מיום עיון המציג היבטים שונים של כניסת משפחות להטביות אל חדר הטיפול. נדמה שנושא זה כבר נדון והוצג, אולם יום העיון הזה חורג מגבולות הגזרה המוכרת אל הפריפיה הדרומית. דניאל בקר מגיב על סקירתו של אורי פריד שכבר פורסמה על דמות האב ותוהה איזה מקום מוקצה לאבות בשיח הפסיכולוגי. חג שמח. "אסוף את המעשים את המילים והאותות כמו יבול ברכה כבד משאת.