'העברה בין דורית' בגישה המאחדת:  מדויד בארלו לממשיכת דרכו - קריסטן אלארד

ארנון רולניק | 22/11/2018 | הרשמו כמנויים

שני הפסיכולוגים המוזכרים לעיל וודאי היו מצטמררים לנוכח השמוש במילה "העברה" בכותרת לפודקאסט זה. ואולי גם לא ייקל עליהם הצעתי לחבר את שיטתם – הפרוטוקול המאוחד  - יחד עם חשיבה דינמית. ובכל זאת אני נצמד אליהם ומפרסם כאן ראיון עם Kristen Ellard ממשיכת דרכו של David Barlow.

השם דויד בארלו והגישה המאחדת אינם זרים לקוראי ושומעי אתר זה. אני כותב עליו זה קרוב לעשר שנים הנה הסיבות לכך:

החשיבה הטראנסדיאגנוסטית

פניתי לבארלו  וקבוצתו קודם כל בשל חוסר שביעות הרצון שלי מהחשיבה הסיביטיסטית השולטת בכיפה, ובוודאי בישראל. הקושי שלי עם הסיביטי המודרני נובע מהקשר הגורדי בינו לבין ה DSM. מטפל סיביטי בן זמננו נדרש לטפל בהתאם לפרוטוקולים ספציפים המאפיינים את ההתערבות הנדרשת לאותה אבחנה.

קחו למשל את שני הספרים ה"כחולים" שהאגודה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (איט"ה) הוציאה בשנים האחרונות. מפעל יפהפה, ורוב הכותבים שם אכן מבינים דבר או שניים בתחום. אלא שהספר אינו מלמד טיפול הוא מלמד טיפול התלוי באבחנה. אם הבעיה עימה מגיע המטופל היא הפרעת פאניקה, הטיפול יהיה על פי פרוטוקול אחד. אם המטופל סובל מהפרעת חרדה כללית יופנה לטיפול מסוג אחר.

ומה אם למטופל יש גם הפרעת חרדה כללית וגם התקפי פאניקה? ומה אם סיבת הפנייה שלו אינה יכולה להיות מתוייקת כשום הפרעה ספציפית – בכל זאת הוא סובל ומבקש עזרה?

כאן באה הגאוניות של בארלו. אחרי ששנים עבד בשיטת הפרוטוקולים הספציפים וערך ספרים שנבנו באופן דומה לספרים שאיט"ה הוציאה שהוזכרו לעיל – בנה בארלו את הפרוטוקול המאוחד:  שיטת התערבות שאינה נשענת על אבחנת DSM אלא על עקרונות טיפוליים שהוכחו כיעילים לגבי מספר רב של הפרעות.

הגישה המאחדת כדרך ללמד מטפלים דינמים התערבויות אקטיביות

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

צריך להגיד עוד מילה עקרונית: את המטפלים בקליניקה אני בוחר קודם כל על פי יכולתם ליצור קשר טיפולי, ולאו דווקא על פי האותיות של מפלגותיהם (ACT, ,DBT, EADP, EFT). חלקם בא מגישה דינמית, והם מחפשים בקליניקה את הדרך לשלב התערבויות אקטיביות שיקדמו את הטיפול.

נדרש אם כן ללמד מטפלים אלו גישה פשוטה יחסית, שהוכחה כיעילה למספר רב של הפרעות.  חיפשתי שיטת התערבות שתאפשר למטפלים הדינמים שבקליניקה להציע כלים ותרגולים למטופליהם. לאחר שסקרתי כמה משיטות הטיפול המודרני של הסיביטי  בחרתי ללמד אותם את ה Unified Protocol  של בארלו.

אז אני בקשר עם דיויד בארלו לא מעט שנים, ולומר את האמת - אני מחזר אחריו. נסעתי מספר פעמים ל"מקדש שלו" ביחידה לחקר החרדה (CARD) באוניברסיטת בוסטון. נכחתי בישיבות עבודה שלהם ואף הצגתי עבודות עם חלק מהצוות שלו .

יחד עם יששכר עשת, ידידי משכבר הימים, התחלנו גם פעולות בארץ ופתחנו קבוצות ללמוד השיטה. יששכר הציע לתרגם את את שם השיטה ל"גישה המאחדת" .

לחתור למגע עם הרגש

אחד החידושים החשובים של שיטה זו היא המוכנות לעסוק ישירות ברגש. מה שלא איפיין חשיבת קוגניטיבית בעבר שהתמקדה במחשבות כדרך לשנות את הרגש. בהכללה ניתן לומר שפסיכופתולוגיה על פי גישה זו נגרמת  בשל החשש להרגיש אמוציות מסוימות ונסיונות ההמנעות הקשורים בחשש זה.

בגישה המאחדת על המטפל לזהות יחד עם המטופל את הפחד שלו מלהרגיש. הדרך להתמודד עם פחד זה הוא באמצעות חשיפה. חשיפה היא טכניקה מרכזית ב סיביטי אלא שבמקרה זה מציעה הגישה המאחדת – חשיפה מיוחדת – לא לגרוי ספציפי אלא חשיפה לרגש.

בפגישתי האחרונה עם בארלו ניסיתי "לשכנע" אותו שאימוני החשיפה לרגש ניתנים בעצם להמשגה כאימון בחיזוק כוחות אגו. שהרי חלק מההגדרה של כוחות אגו בחשיבה של ה ego psychology משמעותם היכולת לחוות רגשות ולווסת את התגובה להם.

בארלו חייך לנסיון זה שלי לחבר בין שני העולמות ולא הרים את הכפפה.

Kristen Ellard

כיוון אינטגרטיבי נוסף בו  היה לחבר את הגישה המאחדת עם ההבנות הנוירוביולוגיות ההולכות ותופסות מקום בחשיבה הפסיכולוגית המודרנית –  הצעתי להשתמש בסנסורים של הביופידבק כדרך להעריך את המעורבות של המערכת האוטונומית בהפרעות השונות. וכאן נכנסת לתמונה ממשיכת דרכו של בארלו, פסיכולוגית וחוקרת בשם קריסטין אלראד – שמביאה גם את הפן הנוירוביולוגי לתוך ה גישה המאחדת.

בארלו הגיע לגיל שבעים וחמש ובעצם נמצא בתהליך פרישה מתמשך. וכאמור היה נראה שכיווני האינטגרציה השונים שהצעתי לו לא התאימו לו בשלב זה של חייו. וכך פניתי ל Kristen Ellard  שהיתה לפני שנים תלמידת דוקטורט שלו וכעת מפתחת את הגישה לטיפול בהפרעות ביפולאריות ולבדיקת המרכיב הנוירוביולוגי.

Kristen  היתה שותפה מרכזית בבניית השיטה ובכתיבת שני הספרים העוסקים בתחום.היא גם עונה על כיוון מחקרי נוסף שאנו מועסקים בו: חשיבה נוירוביולוגית . כך למשל הציגה זה עתה את עבודתה על examining emotion dysregulation, neuroticism, and associated brain functioning for future directions in cognitive-behavioral therapy.

ושוב נסעתי לבוסטון הפעם ל  Massachusetts General Hospital/Harvard Medical School פגשתי את Kristen וסיכמתי שהיא תעזור לי בהטמעת הגישה המאחדת בישראל.

לטובת קוראי מדור זה אני מביא ראיון עימה בו אנו משוחחים על סיביטי, על הפרעות ביפולריות, ועל ה "גישה המאחדת"

הסכיתו ושמעו