פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
דחיית הבחירות, הסכנה של הליכה במדרון חלקלק וקידום תהליכי הידברות

דחיית הבחירות, הסכנה של הליכה במדרון חלקלק וקידום תהליכי הידברות

יו"ר מועצת הפסיכולוגים | 31/1/2011 | הרשמו כמנויים

הבחירות לוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית שהיו אמורות להתקיים היום נדחו בשבוע. הרקע לדחייה הוא מכתב ששלחה אמש הוועדה שהתפטרה, בו נטען שלא הקצבנו לה די זמן להכנת רשימת מועמדים מומלצת. יש לציין שעד ליום ד' שהיה המועד האחרון להגשת מועמדות, הגישו 11 איש את מועמדותם, כולם אנשי מקצוע בכירים בעלי הסמכה להדרכה בפסיכולוגיה קלינית. זו היענות מבורכת המעידה על הכוח ההתנדבותי שקיים בקהילת הפסיכולוגים. בהתייעצות עם עו"ד שרונה עבר הדני, היועצת המשפטית של המועצה, הוחלט להעניק לוועדה זמן נוסף שיאפשר לחבריה לקרוא את קורות החיים, לגבש המלצות ולהעבירן לעיון חברי המועצה טרם ההצבעה. נקווה שחברי הוועדה היוצאת ישתמשו באופן קונסטרוקטיבי בזמן שניתן להם ויסייעו למועצה לקבל החלטות באמצעות הגשת הצעה מנומקת בהתאם לתקנות.

מעבר לדיווח זה הרשו לי לשתף אתכם הפעם בהרגשה כבדה שאני חש בשבועות האחרונים שבבסיסה תחושה עמוקה של חרדה מול הידרדרות המאבק המקצועי לפסים אישיים ודיבור מתלהם. יש בתוכנו מקום לחילוקי דעות מקצועיים ולגישות שונות, וחשוב שנמצא דרכים ללבן סוגיות מהותיות ולכבד את השוני הקיים בקרבנו. אולם, לצערי, ישנם אנשים המדרדרים חילוקי דעות אלו למאבק אישי כלפי, מאבק המלווה בהכפשות אישיות. לא ראוי שאפרט כאן את הדברים – גזרתי על עצמי שלא להוסיף שמן למדורה – אך אני חושש שאם לא ניקח אחריות לתחם את גזרת הקונפליקט ולעצור את ההידרדרות, אנו מסתכנים באלימות שעלולה לפגוע לא רק בי אישית אלא בקהיליית הפסיכולוגים כולה.

כדי לתרום לבירור ענייני של נושאים השנויים במחלוקת אתייחס לשלוש טענות שהועלו כנגד הליך הבחירות של המועצה ולאחר מכן אציג הצעות מעשיות לקידום ההידברות בתוכנו. אתחיל בטענות המופיעות בעצומה שכוללת את האמירה הבאה: "נרמסת הפסיכולוגיה הקלינית והופכת נתונה לשלטון יחיד של יו"ר בעל תפיסה חד צדדית, מגמתית ובלתי ממלכתית."

1: "לא ייתכן שחברי מועצת הפסיכולוגים, שרובם אינם פסיכולוגים קליניים ואינם מכירים את התחום, ורבים מהם אינם פסיכולוגים כלל, יהיו אלו הקובעים את זהות חברי הגוף המופקד על ההכשרה בתחום הקליני"

מועצת הפסיכולוגים היא גוף סטטוטורי הפועל מכוח חוק הפסיכולוגים. החוק קובע שיהיו במועצה נציגי ציבור שממונים על-ידי משרדים ממשלתיים: משרדי הבריאות והחינוך מיוצגים על-ידי פסיכולוגים קליניים, חינוכיים, שיקומיים ורפואיים בכירים וגם משרדים נוספים כמו רווחה וקליטת עלייה מיוצגים לרוב על ידי פסיכולוגים בכירים שלהם. השתתפותם של נציגי ציבור בגוף סטטורי כמו מועצת הפסיכולוגים ושיתופם בתהליכים של קבלת החלטות שיש להן השלכה על הענף המקצועי אינה דבר חריג בנוף הדמוקרטיה הישראלית. לדוגמה, נציגי ציבור שאינם עו"ד ו/או שופטים מקבלים מינוי לוועדה לבחירת שופטים. אפילו בית המשפט העליון אינו ממנה בעצמו שופטים חדשים שייכנסו לתוכו. כך פועלת הדמוקרטיה למרות שכל גוף מקצועי רוצה באופן טבעי לשלוט במינויים ללא התערבות נציגי ציבור חיצוניים. מעבר לכך, יש פער גדול בין הטענות לבין המציאות. העובדות הן שיש כיום 23 חברי מועצה פעילים (אחת נפטרה ושלושה נציגי ציבור פרשו משורות המועצה ועדיין לא התמנה להם מחליף) ומתוכם רק חברה פעילה אחת שאינה פסיכולוגית. מתוך 23 חברי המועצה הפעילים יש 12 חברים שהם בעלי מומחיות קלינית. קיימות חמש התמחויות נוספות בפסיכולוגיה, ואין לאף אחת מהן ייצוג כה גדול במועצה כמו לפסיכולוגיה הקלינית. הפסיכולוגים הקליניים במועצה השתתפו בבחירת חברי הוועדות החינוכית, ההתפתחותית, השיקומית, הרפואית והחברתית תעסוקתית ארגונית. באופן מקביל, חברי מועצה בעלי התמחויות אחרות משתתפים בבחירת חברי הוועדה הקלינית. מאחר וחברי המועצה הם פסיכולוגים ותיקים ובכירים, יש לרבים מהם יותר מהתמחות אחת. כתוצאה מכך, המועצה התברכה בבסיס ידע מקיף ומעמיק להערכת קורות חיים של מועמדים בתחומי הפסיכולוגיה לסוגיהם.

2: "נוהל הבחירות החדש מעניק ליו"ר המועצה זכות מיוחדת לחוות דעת על מועמדים ובכך להשפיע על תוצאות הבחירות"

באופן עקרוני, הופקדה בידי יו"ר המועצה האחריות לדאוג לכך שחברי המועצה יתייחסו בבחירה שלהם לקריטריונים מוסכמים בהערכת מועמדים. בבחירות הנוכחיות הוועדה הקלינית שהתפטרה קבלה למרות ההתפטרות זכות מיוחדת לחוות דעתה על המועמדים ובכך להשפיע על תוצאות הבחירות. כפי שאתם רואים, אנו אפילו דוחים את הבחירות בשבוע נוסף כדי לאפשר לחברי הוועדה להגיש המלצותיהם. גישה זו כלפי הוועדה שהתפטרה היא חלק ממתווה הפיוס שגובש במפגש משולש של מנכ"ל משרד הבריאות, הפסיכולוגית הארצית ואני. כיו"ר כתבתי לחברי המועצה שאינני מעביר חוות דעת על המועמדים ושבאופן עקרוני, נראה לי חשוב שיהיה בקרב הנבחרים ייצוג של כל הגישות המרכזיות בפסיכולוגיה קלינית.

3: "החלטה נוספת נוגעת לשילובם בוועדה המקצועית של מי שאינם מומחים מורשים לעיסוק בפסיכולוגיה קלינית ע"י משרד הבריאות, ובתנאי שהם פרופסורים באקדמיה. לא ייתכן שחברות בוועדה המקצועית – הגוף האמור לפקח על הרישוי – תתאפשר למי שלא הורשו בעצמם לעסוק בפסיכולוגיה קלינית כחוק, גם אם הם פרופסורים באוניברסיטה."
אין בפרוטוקולים של המועצה כל זכר להחלטה כזו. ככלל, כל חברי הוועדה הקלינית הם לא רק מומחים מורשים לעיסוק בפסיכולוגיה קלינית ע"י משרד הבריאות אלא גם מדריכים. זאת בהתאם לתקנות של חוק הפסיכולוגים. המועצה אינה פועלת בניגוד לתקנות החוק ומעולם גם לא נסתה לעשות זאת. כך גם חברי הוועדות המקצועיות האחרות הם מומחים-מדריכים בתחומם.

******************************

ועכשיו לשאלה: כיצד נתקדם מכאן וכיצד נקדם צעדי הידברות בתוכנו? כיצד נעניק הזדמנות נאותה לוועדה הקלינית החדשה לכשתיבחר להוכיח עצמה ולרכוש אמון?

להלן הצעתי:

א. אני מזמין את הפסיכולוגים הראשיים במשרד הבריאות, בקופות החולים ובמקומות נוספים למפגש שבו נכיר איש את רעהו, נלבן את הסוגיות שהובילו למשבר, ונחפש אחר דרכים משותפות להמשיך את העשייה. שוחחתי על היוזמה עם הפסיכולוגית הארצית במשרד הבריאות ועם הפסיכולוגים הראשיים של קופות החולים. התגובות ליוזמה חיוביות ותקוותי היא שהמפגש יקדם את ההדיברות המכבדת בקירבנו.

ב. הצעתי לפסיכולוגית הארצית וליו"ר הסתדרות הפסיכולוגים לקיים יום עיון עבור מתמחים ומומחים גם יחד שבו נקיים פאנל עם אנשי מקצוע בכירים בעלי גישות טיפוליות שונות ולאחר מכן מפגשים בקבוצות קטנות שיונחו על-ידי מנחים בעלי גישות שונות. ההצעה היא לדון בנושאים כמו פלורליזם, מה הקשר הראוי בין מחקר העוסק בהערכת תוצאות בפסיכותרפיה לבין הפרקטיקה הנעשית בשדה, ואיזה דיאלוג היינו שואפים לקיים בין השדה לבין האקדמיה. אני מקווה שנוכל לגבש במשותף את התוכנית.

אני מבקש לסיים בקריאה לכל הפסיכולוגים:

בואו ניתן הזדמנות לדיבור ענייני על נושאים במחלוקת ללא טונים מתלהמים ודמוניזציה אישית. הבה נפעיל בינינו את אותן איכויות אנושיות יקרות המשמשות אותנו בעבודה עם אחרים: פתיחות כלפי האדם האחר והושטת יד לדיאלוג.

בברכה,
פרופ' יואל אליצור
יו"ר מועצת הפסיכולוגים




עוד בבלוג של יו"ר מועצת הפסיכולוגים

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אברהם שוייגראברהם שוייגר2/2/2011

תמיכה מלאה ביואל. צעד נכון בכיוון הנכון, כיון שהגיע הזמן להצעיד את המקצוע שלנו למאה ה-21.

דוד ג'קסוןדוד ג'קסון1/2/2011

די לאלימות?. שלום רבקה
קראתי בעיון את תגובתך למיה ולא יכולתי להתעלם מהאירוניה הגלומה בה. את מציעה למיה בידידות להימנע מאמירות "מסוכנות הגובלות בהאשמות שווא" ומעט מוקדם יותר את מציעה "די לאלימות". לאור הצעותייך, אני תוהה כיצד להתייחס לאמירות כגון "מסע ההכפשות האישי, הדמוניזציה וההפחדות המתלהמות", או "הביצה הטובענית לתוכה מובילים מספר אנשים שהפכו את המלחמה לתורתם, ולשם הם סוחפים פסיכולוגים תמימים, מתמחים וסטודנטים". אני מבין כמובן שאלה התנסחויות שקולות וזהירות, נטולות התלהמות, אבל בכל זאת אני שואל - בסקרנות ובעניין - האם אלה אמירות המוליכות בכיוון של המנעות מאלימות? וכמובן, קשה שלא לחשוב - האם אלה אמירות החסינות מפני הוצאת הדיבה מפניה הזהרת את מיה?
בידידות
דוד

מיה גזיתמיה גזית31/1/2011

סתיו ומדוע את חושבת שזה לא המצב?. האם את לא לומדת גישות שונות? ואם לא, אז אולי הטענות אמורות לבוא לאוניברסיטה? ובשטח אני יכולה לומר לך לפחות ממה שקורה אצלינו שיש מגוון טיפולים וגישות. השאלה היא רק האם שינוי צריך לבוא בכפיה ומלחמה או בהדברות...

סתיו רווהסתיו רווה31/1/2011

ולמען הסר ספק. בהתפתחות אני חלילה לא מתכוונת לשכוח את פרויד, אלא לאפשר פלורליזם, התמחות אמיתית, שימוש בכלים שונים ומגוונים.

סתיו רווהסתיו רווה31/1/2011

ממשיכים לחזק אותך יואל. שמותקף אישית על רקע מקצועי.
בתור סטודנטית לתואר שני חשוב גם לי לחזק אותך בימים קשים אלה, אתה עושה עבודה חשובה וסולל את הדרך לעתיד. הצעירים כבר הרבה זמן מחכים שהמוסד שקוראים לו פסיכולוגיה יתחיל להתפתח ולהשתנות ולהתאים את עצמו למה שמתרחש בעולם.
אני מכירה רבים שתומכים ומוקירים את ההקרבה והמאמץ שלך.
יישר כח.

מיה גזיתמיה גזית31/1/2011

בשמחה. הנייד שלי 0525531825, אשמח לשוחח...

רבקה יעקובירבקה יעקובי31/1/2011

שקיפות ואחריות. למען השקיפות, ואני מתנצלת ששכחתי לציין קודם לכן, אני חברה במועצת הפסיכולוגים וככזו רואה עצמי שותפה לתהליכים.
את לא חייבת להאמין לי או לקבל את עמדתי, אבל שווה לך לבדוק עד כמה המידע ממנו את ניזונה תואם את המציאות.
אם תרצי אשמח לשוחח איתך בטלפון.

מיה גזיתמיה גזית31/1/2011

סליחה על הכפילות. אבל עוד דבר אחד - איך זה שהאינפורמציה שלך מדוייקת ושלי היא דיסאינפורמציה? אולי זה הפוך? לפחות ברמה התיאורטית זה יכול להיות לא? מי קובע מה האמת? או שאולי היא ניתנה מהר סיני לאנשי אופקים בלבד. ושוב עלי להבהיר אני לא שייכת לשום גוף, לא מייצגת אף גוף מלבד את עצמי.

מיה גזיתמיה גזית31/1/2011

רבקה תודה על ההצעה. ניסיתי...והתגובה היתה עוד יותר "סותמת פיות"...אגב נמצאת כאן לדעתי בבלוג הראשון שלו. תמיד לימדו בקלינית גם פרויד וגם תיאורטיקנים אחרים. גם אני למדתי CBT, אז אני לא רואה מה ההצעה מחדשת. בנתיים אני שמעתי גם אמרות אחרות על קיצור ההתמחות ואולי אף על ביטולה. על כך שפסיכולוגים קלינים יוכלו לסיים הכשרה בלי להכיר את הרורשאך ומבחני השלכה אחרים. מצטערת, לדעתי זה לא נכון, ואני מסכימה שאולי רצוי שיכירו גם שאלונים של בק ואחרים. אבל האם כדי לעשות שינוי צריך לשפוך את התינוק עם המים?
מעבר לכך שהעמדה של יואל ואולי גם של אחרים התומכת ברפורמה לבריאות הנפש כפי שהוצעה, מעידה על יחסם לטיפול דינמי. מצטערת - עדיין לא הבנתי איך אפשר לטפל בסכיזופרן ב10 או 15 פגישות. והאמת שגם לא בהפרעות אישיות, טראומות מתמשכות ועוד (סליחה להם הקציבו עוד פחות).
יואל כשנכנס לתפקידו התחיל במלחמה שם...כשלא פנה לעובדים בשטח ושמע את עמדתם. גם עכשיו הוא עושה את אותו הדבר. מתוקף תפקידו הוא קובע עמדה מבלי להקשיב גם לאנשי מקצוע אחרים שאולי רואים דברים אחרת והוא אמור לייצג אותם.
וזה החלק הכואב - הוא לא אמור לייצג את אופקים הוא אמור לייצג את כל אנשי המקצוע. כנ"ל הועדה המקצועית.

מיה גזיתמיה גזית31/1/2011

רבקה תודה על ההצעה. ניסיתי...והתגובה היתה עוד יותר "סותמת פיות"...אגב נמצאת כאן לדעתי בבלוג הראשון שלו. תמיד לימדו בקלינית גם פרויד וגם תיאורטיקנים אחרים. גם אני למדתי CBT, אז אני לא רואה מה ההצעה מחדשת. בנתיים אני שמעתי גם אמרות אחרות על קיצור ההתמחות ואולי אף על ביטולה. על כך שפסיכולוגים קלינים יוכלו לסיים הכשרה בלי להכיר את הרורשאך ומבחני השלכה אחרים. מצטערת, לדעתי זה לא נכון, ואני מסכימה שאולי רצוי שיכירו גם שאלונים של בק ואחרים. אבל האם כדי לעשות שינוי צריך לשפוך את התינוק עם המים?
מעבר לכך שהעמדה של יואל ואולי גם של אחרים התומכת ברפורמה לבריאות הנפש כפי שהוצעה, מעידה על יחסם לטיפול דינמי. מצטערת - עדיין לא הבנתי איך אפשר לטפל בסכיזופרן ב10 או 15 פגישות. והאמת שגם לא בהפרעות אישיות, טראומות מתמשכות ועוד (סליחה להם הקציבו עוד פחות).
יואל כשנכנס לתפקידו התחיל במלחמה שם...כשלא פנה לעובדים בשטח ושמע את עמדתם. גם עכשיו הוא עושה את אותו הדבר. מתוקף תפקידו הוא קובע עמדה מבלי להקשיב גם לאנשי מקצוע אחרים שאולי רואים דברים אחרת והוא אמור לייצג אותם.
וזה החלק הכואב - הוא לא אמור לייצג את אופקים הוא אמור לייצג את כל אנשי המקצוע. כנ"ל הועדה המקצועית.

רבקה יעקובירבקה יעקובי31/1/2011

יואל, פרויד ועוד. מיה, אני מציעה לך לא להיות ניזונה מן העיתונים וממפיצי השמועות. כדאי לך גם לקרוא על המהלך שמקדם יואל ללימודי ליבה. ואם באוניברסיטה זו או אחרת החליטו שלא ללמד את פרויד מדוע את תולה את האשמה ביואל? ומאיזו השתלטות את פוחדת? מי מזין אותך במידע הזה? חלק ניכר מהחוקרים באקדמיה מלמדים ועוסקים בטיפול דינאמי ואין בכוונתם להכחיד את פרויד, גם אם ירצו, לא יוכלו. אבל תסכימי איתי שמותר להושיב לצידו של פרויד עוד כמה תיאורטיקנים מכובדים ולאפשר ביניהם דיאלוג? ואינני יודעת ממה נפגעת בדיוק אבל אני מציעה לך שאם נפגעת מיואל תפני אליו אישית, אני משוכנעת שהוא ישמח לענות לך.

מיה גזיתמיה גזית31/1/2011

רבקה שלום. האמנם דיסאינפורמציה?
לא כתבתי שמפסיקים ללמד גישות דינמיות, בנתיים. כתבתי שהפסיקו ללמד את פרויד - והאינפורמציה הזו היתה בעיתון, וגם כאן באחד הבלוגים. עם זאת, אני חושבת שהצעת הפשרה של בחירות דמוקרטיות בקרב הפסיכולוגים הקליניים היא הגיונית. כך גם קביעה של אחוז דינמים ואחוז של גישות אחרות בהתאם לקיים בשטח. איני יודעת מי הרוב בשטח, באמת. ברור לי, ולא באופן מקרי שבאוניברסיטאות יש רוב לגישות האחרות. ועל כן, יש כאן השתלטות של קבוצה מסויימת שמקבלת כוח ולא בשל עיסוקה בטיפול אלא בשל עיסוקה במחקר.
אגב אני מאוד בעד מחקר, אבל אני חושבת שלפסול נסיון קליני רק כיוון שלא נחקר מספיק זה מקומם. הייתי שמחה לשילוב של האקדמיה בשטח. הייתי שמחה לשתף פעולה במחקר, למידה משותפת, ועוד. אני נגד הפיצול...חשוב לי להדגיש זאת, אבל כמי שנכוותה מיואל, שטגב לדעתי הוא חייב לחזור בו כי הוציא דיבה לכל העובדים בבריאות הנפש בטענה שהם אינם מקצועיים ומורחים טיפולים (ולכך היו עדים רבים), קשה לי לתת בו אמון. כרגע מבחינתי חובת ההוכחה כי אכן רוצה החדברות עליו.

רבקה יעקובירבקה יעקובי31/1/2011

דיסאינפורמציה האשמות שווא וסכנותיה. מיה, התגובה שלך מאשרת בדיוק את הטענה שאת ואחרים כמוך ניזונים מדיסאינפורמציה שלהערכתי גם מכוונת. מאיפה המידע המוצק על זה שמפסיקים ללמד גישות דינאמיות? להזכירך מדובר על פלורליזם, שיח פתוח בין גישות שונות ולא ניסיונות השתלטות. אני אישית, חברת אופקים, עובדת בגישה דינאמית, מלמדת גישה דינאמית ולומדת בתכנית בגישה וויניקוטיאנית, אבל מכבדת גם גישות אחרות. לכן אני מציעה לך להימנע מהכללות. הניסוח שלך: "יש אדם עם כוח שקבע לשבור את הכלים, לזה לא קוראים דמוקרטיה אלא דיקטטורה" הוא מסוכן וגובל בהאשמות שווא אם לא בהוצאת דיבה. אני מציעה לך בידידות לחזור בך מאמירה זו ולהקשיב לקולות השפויים ולא למתלהמים, תתפלאי לגלות עד כמה הפסיכולוגיה הקלינית יקרה לכולנו.

רבקה יעקובירבקה יעקובי31/1/2011

דיסאינפורמציה האשמות שווא וסכנותיה. מיה, התגובה שלך מאשרת בדיוק את הטענה שאת ואחרים כמוך ניזונים מדיסאינפורמציה שלהערכתי גם מכוונת. מאיפה המידע המוצק על זה שמפסיקים ללמד גישות דינאמיות? להזכירך מדובר על פלורליזם, שיח פתוח בין גישות שונות ולא ניסיונות השתלטות. אני אישית, חברת אופקים, עובדת בגישה דינאמית, מלמדת גישה דינאמית ולומדת בתכנית בגישה וויניקוטיאנית, אבל מכבדת גם גישות אחרות. לכן אני מציעה לך להימנע מהכללות. הניסוח שלך: "יש אדם עם כוח שקבע לשבור את הכלים, לזה לא קוראים דמוקרטיה אלא דיקטטורה" הוא מסוכן וגובל בהאשמות שווא אם לא בהוצאת דיבה. אני מציעה לך בידידות לחזור בך מאמירה זו ולהקשיב לקולות השפויים ולא למתלהמים, תתפלאי לגלות עד כמה הפסיכולוגיה הקלינית יקרה לכולנו.

מיה גזיתמיה גזית31/1/2011

אלימות של מי?. אני יודעת שבכך שאני מגיבה כאן אני שוב מסתכנת בתקיפה...כבעבר (והותקפתי), אך אני תוהה האם כל הכותבים והקוראים לא שואלים עצמם מדוע רק צד אחד מגיב כאן, מדוע אין כאן דיאלוג אמיתי?
כרגע אין דיאלוג יש אדם עם כוח שקבע לשבור את הכלים, לזה לא קוראים דמוקרטיה אלא דיקטטורה, לפחות לפי ההגדרות שאני מכירה..
אני בעד פגישה משותפת ומקוה ששם יהיה אכן דיאלוג אמיתי. אני בעד דחיית הבחירות ומקוה שתתאפשר פשרה. אך לצערי נראה לי שכל ההחלטות הנוכחיות שלך יואל לא נבעו מרצון למצוא פיתרון משותף אלא מחוסר ברירה.
לצערי כל המהלכים האחרונים מחלישים את הפסיכולוגיה הקלינית, אולי יואל ואנשי אופקים תצליחו - הלימוד באוניברסיטאות יהיו של CBT בלבד (כבר שמענו שבירושלים הפסיקו ללמד פרויד), אך כמו אולי במקומות רבים בעולם, לימודי הפסיכואנליזה וניגזרותיה ייהיו במכונים נפרדים. האם זו תהיה הצלחה - תמהני...
אני באמת מאמינה בשילוב, בהכרה של כל התחומים ולמידה שלהם. אני מסכימה שצריך להיות שינוי אבל לא במיגור הפסיכולוגים הדינמיים. וזה המהלך הנוכחי...חבל...
אולי יש מקום לעשות בחירות אמיתיות - שכל הפסיכולוגים הקליניים יצביעו, זה נראה לי מהלך דמוקרטי.

גולן שחרגולן שחר31/1/2011

אתה לא לבד. יואל היקר. תחזקנה ידיך תחת ההסתה האלימה כלפיך. אתה לא לבד. תומכים בכך פסיכולוגים קליניים רבים שקצה נפשם בהגדרה צרה, מתנשאת, ומדירה של הפסיכולוגיה הקלינית, אשר נוכסה שלא כדין ע"י האיגוד המתקרא "איגוד הפסיכולוגים הקליניים", ואשר נושא שם זה לשווא. תומכים בך כל הפסיכולוגים הטיפוליים האחרים, שלהם סייעת לבטא את היצירתיות שלהם ותרומתם לחברה. תומכים בך רוב, אם לא כל, חברי הסגל במחלקות לפסיכולוגיה, ראשי מגמות קליניות, ראשי מחלקות ודיקאנים, המודים לך על חידוש הדיאלוג בין האקדמיה לפרופסיה. הבריונות לא תעבור. הקדמה תנצח.

גולן

אור פלדאור פלד31/1/2011

תמיכה. אני רוצה להביע תמיכה במאמצים שאתה עושה גם לקדם את התחום וגם לא להגרר. בסופו של דבר זה מאבק ייצרי ובסיסי על כוח ועל השפעה ועל כסף. אלה דברים שקשה לוותר עליהם ולכן הם מעוררים התנגדות כה רבה מצד כוחות הריאקציה. אפשר להבין אותם ואסור לוותר להם.
תודה על היותך פה ושליח לאנשים רבים

רבקה יעקובירבקה יעקובי31/1/2011

די לאלימות. אני מצטרפת לקריאתו של יואל אליצור להפסיק את מסע ההכפשות האישי, הדמוניזציה וההפחדות המתלהמות אשר הפכו לאמצעי היחיד בו משתמשים מתנגדי התהליכים הדמוקרטיים. כולנו חרדים לעתיד הפסיכולוגיה הקלינית ומקצוע הפסיכולוגיה בכללותו, אולם לא המהלכים שמובילה מועצת הפסיכולוגים הם שיהרסו את הפסיכולוגיה הקלינית בארץ אלא הביצה הטובענית לתוכה מובילים מספר אנשים שהפכו את המלחמה לתורתם, ולשם הם סוחפים פסיכולוגים תמימים, מתמחים וסטודנטים שאכן מאמינים למוצא פיהם. ואני ממליצה לכל אחד ואחד לפני שהוא חותם על עצומה זו או אחרת שיקרא ויבדוק את אמיתות הדברים.

איה גיאאיה גיא31/1/2011

הערכה רבה. קראתי דבריך בהערכה רבה, הכי קל הרי היה לנהל את המועצה עפ"י הפרוטוקול והתקנות , המאמץ לא לוותר , לא להגרר למרות ההכפשות והפוליטיקה מעורר אמון ומרשים. אני מאד מקווה שלמרות הבוטות והירידה לרמה אישית (כאילו מדובר במשרת מנכ"ל לפחות...) של המסיתים אחוזי החרדה (שוב אנו רואים כמה קל להפיץ שמועות ולסחוף אנשים ..) תמשיך ותנהיג את הפסיכולוגיה בארץ למקום ראוי , מתקדם ומשפיע על החברה הישראלית . ישר כוח!
איה גיא