פסיכולוגיה עברית

×Aneta Karaś
Aneta Karaś ©
זכור אותי

משולחן יו"ר מועצת הפסיכולוגים

יור מועצת הפסיכולוגים

סיכום שלוש שנים בתפקיד יו"ר מועצת הפסיכולוגים ואיחולים ליו"ר הנכנסת פרופ' רחל לוי-שיף ולחברי המועצה

יו"ר מועצת הפסיכולוגים | 11/8/2013 | הרשמו כמנויים

לפני מספר שבועות נפגשתי עם שרת הבריאות שבקשה להודות על העשייה וההתקדמות במשך הקדנציה שלי ולהודיע על החלטתה למנות אישה לתפקיד יו"ר מועצת הפסיכולוגים. בעקבות הפגישה כתבתי סיכום של הנושאים העיקריים שעמדו במרכז הפעילות שלי ושל המועצה במשך שלושת השנים האחרונות במחשבה להוציא אותו עם פרסום שמה של היו"ר החדשה. הסיכום הוא פעולה של ניקוי שולחן הכוללת העברה מסודרת של הלפיד. אציג במסגרת הסיכום מחשבות על המשך הדרך ואאחל הצלחה לפרופ' רחל לוי-שיף ולכל חברי מועצת הפסיכולוגים החדשה והוועדות המקצועיות. אכתוב על כל נושא בתמצות לאור זה שניתן להעמיק בכל אחד מהנושאים באמצעות האתר החדש של המועצה. האתר מציג את התהליכים שקודמו במהלך הקדנציה האחרונה ואת הדו"חות והמסמכים שנכתבו בנושאים השונים. אני מכניס את הסיכום לבלוג במסגרת האחריות שקיבלתי על עצמי במשך שנות כהונתי לדווח באופן שוטף לקהילת הפסיכולוגים על הנושאים שנמצאים על שולחן המועצה ושאני מנסה לקדם.

1. תיקון חוק הפסיכולוגים, סעיף 9ב
תיקון סעיף 9ב בחוק הפסיכולוגים העניק הרשאה לפסיכולוגים בכל אחת מששת ההתמחויות המוכרות בחוק לעסוק בפסיכותרפיה. חוזר המנכ"ל שפורסם לאחר מכן קבע שפסיכולוג מומחה יעסוק בפסיכותרפיה בתחום מומחיותו. מהלך זה תיקן פגיעה מתמשכת בפסיכולוגים בעלי התמחות רפואית, חינוכית, תעסוקתית, התפתחותית ושיקומית ובמקבלי השירות. הקונפליקט המתמשך והבלתי פתור לאורך שנים רבות בנוגע להרשאתם של פסיכולוגים מומחים אלו לעסוק בפסיכותרפיה יצר שסע עמוק בינם לבין הפסיכולוגים הקליניים ופגע במעמד הפסיכולוגיה במשרד הבריאות ובציבור. ישנם סימנים מעודדים שמרמזים על תהליך של איחוי, כגון שיתוף הפעולה בין הוועדות המקצועיות, כולל ועדי המתמחים, ובין נציגי ההתמחויות השונות שהשתתפו בקבוצות עבודה של המועצה. אולם יש עדין מה לשפר בנושא של אחדות פנימית. לדוגמה, נצעד צעד גדול קדימה אם תכניות לימוד בפסיכותרפיה אשר מקבלים לתכניותיהם עובדים סוציאליים ומטפלים באומנויות, ישקלו בחיוב לפתוח את שעריהם גם לפסיכולוגים מומחים שאינם קליניים.

אני מקווה שהיו"ר החדשה תראה זאת כמטרה חשובה ותמשיך את קידום האחדות בתוכנו לטובת חיזוק השירות הציבורי. היכולת שלנו כמקצוע לתרום לציבור שאנו משרתים תתחזק ככל שנעריך את התרומה של כל אחת מההתמחויות, נכבד את היכולת המקצועית של עמיתים בהתמחות שונה משלנו, ונקיים שיתוף פעולה בתוכנו.

2. תכנית ליבה אקדמית בששת תחומי ההתמחות
ההסכמה על תכנית ליבה אקדמית שהגדירה קורסים משותפים בכל המגמות בששת תחומי הפסיכולוגיה המקצועית, לצד קורסים ייחודיים עבור כל התמחות, הייתה פרי של שיתוף פעולה מורכב בין המועצה, הוועדות המקצועיות בפסיכולוגיה, והפסיכולוגית הראשית במשרד הבריאות לבין המחלקות לפסיכולוגיה המגמות בפסיכולוגיה מקצועית, והמועצה להשכלה גבוהה. גם כאן התמודדנו עם קונפליקט מתמשך שקיבל מדי מספר שנים ביטוי ב"פיצוץ" בין ועדה מקצועית לבין האקדמיה, בחוסר אמון הדדי ובחוסר שיתוף פעולה בכל הקשור לתכניות הלימודים. המל"ג אמצה הסכמה זו ובכך קבלה על עצמה אחריות לשמור על הסטנדרטים שנקבעו גם בתכניות הקיימות וגם בתכניות חדשות שיבקשו בעתיד את אישור המל"ג. "הפשרות" שעשו שני הצדדים היו צעדים מכבדים ובוני אמון. הוועדות המקצועיות והמועצה התחייבו לאפשר לאקדמיה חופש האקדמי בכך שלימודי הליבה יגדירו את רשימת קורסי החובה, אך הוועדות לא יתערבו בתכנים או בסילבוסים של הקורסים. האקדמיה מצידה קבלה את הדרישה למספר גדול של קורסים ושעות לימודים בכל אחת מהמגמות המקצועיות, כולל קורס אתיקה. מועצת הפסיכולוגים אשרה את ההסכם בהצבעה. ההסכם מבטא אחריות משותפת של כל הגורמים המעורבים לעבוד בשיתוף פעולה במטרה להגדיר ולשמור על מסגרת לימודית שמעניקה הכשרה נאותה לפסיכולוגים הלומדים לתואר שני בששת התחומים המקצועיים שיש בהם התמחות המקנה הרשאה לעסוק בפסיכותרפיה. ההסכמה כללה גם את ההתמחות הקלינית לאחר שיו"ר הוועדה הקלינית אישר את מסגרת שעות הלימוד של תכנית הליבה וחלוקתן. יחד עם זאת, העבודה על תכנית הליבה הקלינית לא הסתיימה והוועדה הקלינית המשיכה לדון בתכנית מתוך הבנה בין יו"ר הוועדה לביני שקיימת החלטה של המועצה ושל המל"ג על הקמתה של ועדה מתאמת שחבריה הם נציג משרד הבריאות, נציג ראשי החוגים לפסיכולוגיה ויו"ר מועצת הפסיכולוגים. בסמכותה של הוועדה המתאמת לדון בנושאים משותפים לשלושת הגורמים, כולל הצעות לעדכון תכנית הליבה, ולהגיש המלצות בנדון למל"ג ולמועצה.

אני מקווה שהוועדה הקלינית בעזרת היו"ר החדשה ישלימו את המלאכה ויגישו המלצות לעדכון ליבת תכנית הלימודים בפסיכולוגיה קלינית התואמות את רוח שיתוף הפעולה בין הגורמים וההסכמות שהושגו. בהמשך, יש לכנס את הוועדה המתאמת כדי לדון בהמלצות הוועדה הקלינית. הליך טוב של שיתוף פעולה כפי שהתקיים בשנתיים האחרונות יוביל לאישור ההמלצות של הוועדה במל"ג ובמועצה.

3. שקיפות, ייצוגיות ומנהל תקין בעבודת המועצה והוועדות המקצועיות
המועצה קבעה נהלים כתובים לבחירת חברים לוועדות המקצועיות בפסיכולוגיה שהטמיעו את שלושת העקרונות של: שקיפות, ייצוגיות ומנהל תקין. נעזרנו בוועדה חיצונית של אנשי מקצוע בכירים ובלתי מזוהים עם קבוצות אינטרסים שכתבו עבורנו דו"ח עם הצעות לשינוי המצב הישן שעורר תלונות על חוסר שקיפות ובחירה לא מייצגת של חברי וועדות בשיטת ה"חבר מביא חבר". השינוי נעשה בהדרגה: התחלנו בפיילוט של שנה, אשר בסופה נעשו מספר עדכונים והתקבלה החלטה סופית על נהלי הבחירה. בשנה האחרונה הקימה המועצה תת-ועדה של פסיכולוגים קליניים וחינוכיים לגיבוש הצעה לנהלי בחירה של פסיכולוגים לוועדות פסיכיאטריות. בעבודה משותפת גבשו שני הצדדים מתווה משותף המבוסס על הנהלים לבחירת חברים לוועדות המקצועיות.

במטרה לחזק את השקיפות של תהליכי העבודה ולשתף את ציבור הפסיכולוגים במידע זה פתחתי את הבלוג "משולחן יו"ר מועצת הפסיכולוגים" ופעלתי לבניית אתר של המועצה. האתר מנגיש בפני הציבור סיכומים של דיוני מועצה ודו"חות שונים כמו גם מידע נוסף.

אני מקווה שהיו"ר החדשה תתמיד בהטמעת עקרונות השקיפות, הייצוגיות והמנהל התקין.

4. מעמד המתמחים, המפתח להקצאת מלגות ההתמחות, והגדלת תקציב המלגות
הנושאים המרכזיים בתחום זה היו שיפור מעמד המתמחים, גיבוש נוסחה הוגנת ושקופה להקצאת מלגות ההתמחות והגדלת תקציב המלגות. בצעד סמלי ומעשי גם יחד, החליטו חברי המועצה להזמין למפגשים נציג של המתמחים. היזמה התקבלה בברכה על-ידי המתמחים ותרמה לשני הצדדים. קשה יותר הייתה ההתמודדות בנושא המפתח להקצאת המלגות. המפתח היה חסוי בפני קהילת הפסיכולוגים והייתה תרעומת קשה על פגיעה בהתמחויות "הקטנות" והתנהלות שאינה תואמת נורמות של מנהל תקין. לא היה מנוס מפנייה ישירה למנכ"ל משרד הבריאות. בפנייה זו השתתפו וועדי המתמחים, הוועדות המקצועיות בפסיכולוגיה, וגם הסתדרות הפסיכולוגים. המנכ"ל הקים ועדה שעסקה לא רק בהקצאת המלגות בין ההתמחויות השונות אלא גם בהליך הבחירה של המתמחים למוסדות ההתמחות. בתקופה זו סיכם ועד המתמחים הקליניים סקר שערך בקרב המתמחים והסיכום כלל תלונות ודוגמאות על היעדר שקיפות בחלוקת המלגות על-ידי המוסדות, על הכוח הרב שניתן למוסדות בשיטת ההקצאה המוסדית הנהוגה בתחום הקליני, ועל קיומן של הטיות והעדפות לא הוגנות בבחירת המתמחים. הוועדה שהקים המנכ"ל הגישה הצעות שכולן אושרו על-ידי המנכ"ל, כולל מפתח הוגן ושקוף להקצאת המלגות ובחירת מתמחים בשיטת המכרז. הסיכום שמציג את מפתח ההקצאה החדש מופיע באתר המועצה. היישום בשטח יתחיל לפי התכנון בשנת 2014. במקביל, שיתוף הפעולה ההדוק עם המנכ"ל ומעורבותו הגוברת בענף הפסיכולוגיה הביאה להגדלה משמעותית של תקציב המלגות לפסיכולוגים בתקציב החדש של משרד הבריאות.

אני מאחל ליו"ר ולחברי המועצה החדשה להמשיך לקדם את מעמדם של המתמחים. הם דור העתיד שלנו ויש צורך לא רק להתמיד במה שהתחלנו אלא גם להמשיך בחשיבה יצירתית הנעשית בשותפות עם ועדי המתמחים במטרה לשמור עליהם ולטפח אותם. בנוסף, ניתן לעשות הרבה לשיפור ולייעול תהליך ההתמחות ובחינת הסיום.

5. הכרה בפסיכולוגים מומחים כמורשים לאבחון הפרעת קשב וריכוז
ככל שהתגבשנו כפרופסיה ושיפרנו את שיתוף הפעולה בתוכנו, כך המעמד שלנו במשרד הבריאות התחזק. בעבר, רק רופאים קבלו הרשאה לאבחון הפרעת קשב וריכוז. לטענתם, זו הפרעה המושפעת מתהליכים ביולוגים ומטופלת תרופתית, ולכן לא ראוי שאנשי מקצוע שאינם רופאים יקבלו הכרה כמורשי אבחון. למותר לציין שלפי אותו הגיון אפשר למנוע מפסיכולוגים מומחים הרשאה לאבחן הפרעות נפשיות רבות המושפעות על-ידי תהליכים ביולוגים וניתנות לטיפול תרופתי. לאחר מאמץ מרוכז הוציא מנהל הרפואה חוזר חדש שהכיר בפסיכולוגים מומחים אשר התמחו ורכשו ניסיון בטיפול בהפרעת קשב וריכוז כמורשי אבחון. קיבלנו על עצמנו אחריות להפנות לרופא מומחה להשלמת האבחנה ולייעוץ בנוגע לטיפול התרופתי, אך החוזר העניק הכרה לאבחנה של פסיכולוגים מומחים גם במקרים בהם ההורים או המאובחן הבגיר מסתפקים באבחנת הפסיכולוג ואינם פונים לרופא. בעקבות קבלת ההרשאה נעשתה עבודה משותפת על-ידי כל הוועדות המקצועיות בפסיכולוגיה שהביאה להגדרת קריטריונים להטמעת ההכשרה בתחום הפרעת קשב וריכוז בדרישות התמחות. שיתוף פעולה זה הביא לידי ביטוי את הכוח של וועדות שפועלות באופן מתואם ועזר לנו להתמודד בהצלחה עם הערעור על החלטת המנכ"ל שהוגש על-ידי רופאים בכירים והאיגוד הפסיכיאטרי.

אני מאחל ליו"ר הנכנסת ולמועצה להמשיך לעסוק בנושא זה בהיבט הרחב שלו. אבחון הפרעות נפשיות על-ידי פסיכולוגים קליניים אינו הליך מוסדר ומקובל במערכת בריאות הנפש וככל שאנו מתקרבים ליישום הרפורמה הביטוחית בתחום בריאות הנפש כך עולה חשיבותו של הנושא.

6. הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש
המועצה למדה את הנושא ויזמה דיון פתוח בהשתתפות מומחים שונים ונציגים של קבוצות שבטאו דעתם בעד ונגד הרפורמה. המטרה הייתה ללמוד על הסוגיות השונות שמתעוררות בעקבות הרפורמה והשפעתן האפשרית על ענף הפסיכולוגיה, ולהעמיד את המידע לרשות הציבור. הסיכום שמוצג באתר המועצה מציג מידע ועמדות שונות שהביעו נציגים בכירים של משרד הבריאות, פורום עובדי בריאות הנפש למען רפורמה מטיבה, ענף הפסיכיאטריה, ארגוני הצרכנים, המשפחות וארגוני זכויות בתחום בריאות הנפש, ויושבי ראש של ועדת האיכות המלווה את תכנית הרפורמה. ככל שלמדנו על מורכבות הנושא כך התברר שאין בנושא מורכב זה תשובות פשוטות וחד-ממדיות בנוסח בעד/נגד הרפורמה. אי לכך ההשקעה שלנו התמקדה בשני היבטים בעלי חשיבות לענף הפסיכולוגיה. הראשון הוא הכשרתם של פסיכולוגים מומחים בהיקף שנדרש למימוש הרפורמה בשירותי בריאות הנפש. התמקדנו באופן מיוחד בתקציב המלגות וההישג שהשגנו בנושא מתואר בסעיף 4. ההיבט השני הוא הגבלת העיסוק בתחומי הפסיכולוגיה בידי מי שלא הוכשר לכך. המועצה נסחה נייר עמדה במטרה לקדם את הסדרת גבולות העיסוק בפסיכולוגיה, להגן על מקבלי השירות ולהעמיד לרשותם את הטיפול הפסיכולוגי הטוב ביותר מאנשי מקצוע מוסמכים.

ככל שאנו מתקרבים ליישום הרפורמה כך גוברת חשיבותם של שני הנושאים שהתחלנו לטפל בהם: דאגה להכשרת דור העתיד והסדרת העיסוק הטיפולי.

7. שידרוג שירותי המשרד של מועצת הפסיכולוגים
למרות ששירותי המשרד של מועצת הפסיכולוגים מופקדים בידי הפסיכולוגית הארצית ואינם מופעלים על-ידנו, המועצה והוועדות המקצועיות בפסיכולוגיה יחד עם ציבור הפסיכולוגים כולו תלויים בשירותי משרד אלו לתפקוד השוטף. עקב תלונות רבות קבלנו על עצמנו לפעול לשיפור המצב באמצעות פנייה למנכ"ל. בעקבות הפנייה הוקם צוות שבדק את שירותי המשרד והציע שינויים בארגון ובמחשוב השירותים, כולל הגדלת מצבת כוח האדם. תוספת תקינה בשירות הציבורי היא מעשה מורכב שמתקדם בהליך מסודר והדרגתי. ההתמדה הניבה פירות בכל המישורים. המשרד התחזק בכוח אדם איכותי, תהליכי המחשוב קודמו, נושא הארכיון מטופל, ומנהלת המשרד איריס פרחי-איתני קודמה בדרגה. לשינויים אלו יש השלכות מטיבות רבות גם לפסיכולוגים בשטח שתהליכי ההתמחות שלהם מוסדרים על-ידי המשרד וגם לוועדות המקצועיות התלויים בעובדי המשרד לביצוע משימותיהם השונות.

8. תיקון חוק הפסיכולוגים, סעיף 15
הסעיף הראשון כמו גם האחרון עוסקים בתיקון חוק הפסיכולוגים. עם סיום העבודה על תיקון סעיף 9ב ותכנית הליבה שהבטיחה הכשרה נאותה של תלמידי כל המגמות המקצועיות בתחום הפסיכותרפיה, התחלנו לעסוק בתיקון סעיף 15 שקובע מי מורשה להירשם בפנקס הפסיכולוגים ולקבל הרשאה לעיסוק מקצועי בפסיכולוגיה. במסגרת עבודת צוות שכללה שיתוף פעולה עם נציגי השדה, האקדמיה ומשרד הבריאות הגשנו למנכ"ל הצעה מוסכמת לשינוי החוק שכוללת הגדרה של "עיסוק מקצועי בפסיכולוגיה" שמתייחסת לאבחון, הערכה, טיפול, שיקום וייעוץ פסיכולוגיים. ההצעה מגדירה מעמד של "פסיכולוג רשום" המקביל לשימוש בכינוי "רופא מורשה" בפקודת הרופאים. הצעה זאת מבטיחה שההרשאה לעיסוק מקצועי בפסיכולוגיה תינתן רק לפסיכולוגים שסיימו תואר שני במגמה יישומית, כלומר למדו את לימודי הליבה וסיימו פרקטיקום. במקביל, היא לא פוגעת בזכותם של פסיכולוגים באקדמיה, צה"ל ומוסדות אחרים שעשו תואר שני בפסיכולוגיה במגמות שאינן יישומיות להמשיך להשתמש בכינוי "פסיכולוג", למרות שלא תהיה להם הרשאה לעיסוק מקצועי בפסיכולוגיה.

אני מאחל ליו"ר הנכנסת ולמועצה לסיים את הטיפול בנושא חשוב זה שנועד להגן על הציבור ותורם לרגולציה של ענף הפסיכולוגיה מבלי לפגוע פגיעה מיותרת במעמדם וכבודם של עמיתנו הפסיכולוגים שעוסקים במחקר וביישום שאינם בתחום שמוגדר כעיסוק מקצועי בפסיכולוגיה.

לסיכום

לא הייתי יכול לעשות אף לא חלק מהדברים ללא האנשים שעבדו במסירות ובשיתוף פעולה לצידי. הייתה זו עבודת צוות מתחילתה ועד סופה, וגם כאשר הייתי לבד היה לי גב מקצועי ותמיכה. תודות לחברי המועצה, חברי הוועדות המקצועיות ולד"ר יוכי בן-נון, יו"ר הפ"י, לפסיכולוגים הבכירים בשדה ובאקדמיה שעבדו אתנו, לנציגי המתמחים שהצטרפו לישיבות המועצה, לצוות המסור של משרד מועצת הפסיכולוגים שמשרת את ציבור הפסיכולוגים, ולאנשי משרד הבריאות והמועצה להשכלה גבוהה שעזרו לנו לקדם יוזמות כמו תכנית הליבה ומפתח המלגות. תודה מיוחדת לח"כ הרב יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות שעבדתי כיועצו, ולפרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות. הייתה לי הזכות לעבוד עם עמיתים וחברים מוכשרים ומסורים מאד, צוות חכם, נדיב ותומך. השותפות הפעילה והמוצקה שלכם סייעה לי לעמוד בלחצים ולעשות את המלאכה.

קיבלתי על עצמי תפקיד מאתגר שהטיל עלי אחריות רבה. עם קבלת התפקיד נכנסתי לזירה רוויה במחלוקות ובקונפליקטים לגבי עתיד המקצוע שלנו. עשיתי כמיטב יכולתי לכבד ולהקשיב לכל הקולות ולכל הצדדים במחלוקת. אני מודה לכל מי שהקדיש לי מזמנו, גם אם דעתו הייתה שונה משלי ומקווה ששיתוף הפעולה בתוך הקהילה הקטנה שלנו ימשיך להשתפר ונוכל להמשיך לקדם בכוחות משותפים את הענף היקר לליבנו.

ואפשר כבר לברך לקראת השנה החדשה את הנבחרים שלנו ואת חברי קהילת הפסיכולוגים כולה: שתהיה שנה של עשיה מוצלחת בכל המישורים, שנה שמרבה בתוכנו את הטוב בכל מקום שאפשר.

שלכם בברכה,
פרופ' יואל אליצור

עוד בבלוג של יו"ר מועצת הפסיכולוגים

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

משה אלמגורמשה אלמגור26/8/2013

לעניין האנונימיות. שלום צבי,
כאשר התגובה אינה מזוהה, היד קלה והאחריות נעלמת.
אכן, יואל קידם אג'נדה מאוד ברורה שכללה, בין השאר, שקיפות של תהליכים וייצוג נבחר בוועדות מקצועיות.
אם התוצאה של תהליכים אלו היא דחיקתה של הגוורדיה הוותיקה כדבריך, מה זה אומר על מה שהיה?
כמו שכתבת, התקדמות בקונצנזוס היא פוטנציאל לשיתוק וזה מה שקרה עד בואו של יואל.
אני מאחל ליו"ר החדשה שלא תהייה יו"ר "רדומה", שתמשיך את מפעלו של יואל, תקדם את שיתוף הפעולה בין כל הגישות המקצועיות, ותאפשר למועצה להתמודד עם אתגרים לא קלים של הגדרת תחום העיסוק. המאבקים הפנימיים גזלו הרבה אנרגיה שצריכה להיות מופנית לתחומים אלו שהם בנפשה של הפסיכולוגיה הטיפולית ללא תלות בגישה האידיאולגית.
שנה טובה ופוריה לכולם,
משה

צבי גילצבי גיל18/8/2013

דעתי. שלום משה! גם אני לא מתלהב מתגובות אנונימיות, אבל כאשר הן קורות, כמו במצב הנוכחי, אולי הן מעידות שהמגיב חושש שיבולע לו אם יגיב בזהותו? ואם כך הוא, אז אולי זה אומר משהו עצוב עלינו - עולם הפסיכולוגים - שעמית שלנו חושש להזדהות כאשר הוא מבקר את יו"ר המועצה? שקל יותר להזדהות כאשר נותנים תגובות אוהדות, אבל חוששים ממה שיקרה אם יתנו תגובות לא אוהדות? האם נכנסנו למצב כזה שבו יש חשש מעצם השמעת הביקורת?

לגבי התוכן - ההכרות שלי עם פרופ. אליצור היא מועטה. יכולתי להתרשם שהוא משקיע הרבה כדי לקדם את המקצוע, כפי שנראה לו, ואפשר לשבח אותו שלא היה יו"ר 'רדום'. יחד עם זאת, קידום המקצוע נעשה לפי אג'נדה מסוימת, שלא על כל הפסיכולוגים היא מקובלת. מצד אחד, יש יתרון לדברים שנעשים מתוך קונצנזוס, ואליו ראוי לשאוף; מצד שני, אם קונצנזוס הוא התנאי, זה יכול להיות מתכון לשיתוק. אבל בקדנציה של פרופ. אליצור, היה מאבק שנעשה בפירוש לקידום של אג'נדה מסוימת, תוך דחיקה של כל מי שחושב אחרת, ובעיקר - דחיקה של ה'גברדיה הויתקה' של עולם הפסיכולוגיה הקלינית, ובעיקר הדינמית. גם האנשים הנמנים על 'גברדיה' זו הם אנשים טובים וראויים. גם הןם מבינים בפסיכולוגיה, וגם הם רוצים את טובת המקצוע. אני חשוב שאפשר להבין את תחושת הכעס והמרירות שעולה בדברים אליהם הגבת.

אפשר בהחלט להודות לפרופ. אליצור על המאמצים שעשה בקדנציה שלו, ואפשר להביע תקווה שהקדנציה הבאה, של פרופ. לוי-שיף, הדברים יעשו אחרת, הן מבחינת תוכנם והן מבחינת סגנונם.

בברכה, צבי

רותי נשרירותי נשרי16/8/2013

תודה רבה ליואל אליצור. אני רוצה להביע הערכה רבה ותודה על עמדתו ופעולתו האמיצה של יואל אליצור בתוך מערכות שאופיינו בסגירות, בהתנשאות ובאווירה מסוכסכת וקשה (אותה משקף נאמנה הצנוע האנונימי או שמא האנושי? שעושה דהוולואציה פרועה ומתנשאת ל"אחר", ומעיד בכך בעיקר על המקום ההתפתחותי בו הוא עצמו עומד, אם כי מצליח לפזר ניחוח של "אני ואפסי עוד" יהיר, עטוף באצטלה של דאגה למקצוע).

הערכים והכיוון אותם הוביל אליצור, לפחות ניסו להכניס מעט אוויר ובריאות למערכות שנחוו כלא נגישות ולא רלבנטיות לרוב הפסיכולוגים (גם המוקצים בעיני ה"מסתתר", הם פסיכולוגים. ולרוב פסיכולוגים שחותרים למקצועיות ברמה גבוהה ולעמדה אחראית ואתית, כולל כשהם עוסקים בפסיכותרפיה בתחום התמחותם וגם כשהם עובדים "בשפ"ח שכוח אל". אף שכמובן אינם מגיעים לקרסולי הפסיכולוגים הקליניים.... כמה יהירות, דעות קדומות ואמונות צדקניות במספר משפטים חדורי שנאה ומכוערים !! ) כשהחתירה של אליצור היא לחיזוק והעלאת הרמה ומקצועית של כלל הפסיכולוגים וליצירת מסגרות הידברות ושינוי ברוח הזמן הזה.

ואם הביקורת של האנונימי הצנוע היא על הכוחניות של יואל, להתרשמותי זה לא נכון, אך גם אם זה נכון, איך ניתן אחרת להתחיל להנהיג שינוי בתוך מערכות תקועות, עיקשות, מסוכסכות ונחושות?

ולסיכום, צר לי שיואל אליצור עוזב עתה את התפקיד. התקווה היא שגם הבאה אחריו תמשיך בתהליכי ההבראה החשובים שיואל התחיל בהם, במידה דומה של אומץ ונחישות.

רותי נשרי
פסיכולוגית חינוכית בשפ"ח שכוח אל.

עמיר סנדרעמיר סנדר15/8/2013

מרשים, יישר כוח [ל"ת].

דניס ברנשטייןדניס ברנשטיין15/8/2013

האיש הנכון במקום הנכון. יואל אני מצטרף לתודות של אחרים לתרומתך לקידום הפסיכולוגיה בישראל. אני מודה כי בהתחלה שאלתי את עצמי, כמי שמכיר אותך, איך אדם הגון, מקצועי ושפוי כמוך יכול לשרוד, או בכלל לקדם מערכות מלאות תככים, אינטרסים ואינרציות מהעבר. איני חושב כי רוב האנשים במערכות האילו הם רעים, אבל הכובד של
המשרד לרוב מכריע אותם. והנה הצלחת לשבת בעין הסערה ולנווט אוניה מסוכסכת אם לא ל"חוף מבטחים" לפחות למים פחות סוערים. הדרך בישראל לפסיכולוגיה מתעדכנת, מתמקצעת, ונחשפת לצבור באופן גלוי עוד ארוכה, אבל לדעתי הובלת שינויים חשובים לכיוון.

רבקה יעקובירבקה יעקובי13/8/2013

תודה. יואל, אני מבקשת להודות לך על פעילותך החשובה והמבורכת בתפקודך כיו"ר המועצה. כמי שהשתתפה בישיבות המועצה אני מברכת על מאמציך לקידום הפסיכולוגיה למאה ה-21, לקידום שיח מקצועי תרבותי בין האקדמיה לשדה, להכנסת סטנדרטים של שקיפות ותהליכים דמוקרטיים ולאפשרות החשובה שנתת למתמחים להשמיע את קולם. אני יודעת שהתהליכים החשובים שקדמת עוררו התנגדויות בקרב אלו שרצו להשאיר את הפסיכולוגיה אי שם במאה ה- 19 תחת שלטון כוחני ורודני. לא פעם במאבקך על עקרונות צודקים נחשפת להשמצות, גסויות ועלילות, עד כדי ניסיונות פגיעה בשמך הטוב. למרות זאת, לא וויתרת. אני מאחלת לך הצלחה בהמשך דרכך. אין ספק, אתה יכול לצפות בגאווה על שנות כהונתך כיו"ר המועצה ועל תרומך למקצוע. רבקה יעקובי

מירון כדורימירון כדורי11/8/2013

לא שם לב. הרי העירו לך על זהותך הבדויה- כמי שמתחבא. אתה מתעקש "להתווכח" כאילו אינך בקיא וכולי.
הענין הוא שנראה לי חשוב. יואל אליצור מסב את תשומת הלב של כולנו לכך שלא היתה כל שקיפות במהלכים ובמינויים. שהרוב היה פרוץ. זו מציאות בלתי נסבלת למקצוע המתיימר להיות מכובד- לכבד את העוסקים בו-משני צידי המתרס.
מדוע אף אחד לא מזדעזע מכך שעד עכשיו- המאה ה-21 לא היו תקנונים וכדומה? ובעיקר- לא היתה שקיפות.

hum bhum b11/8/2013

מכבסת מילים ריקה מתוכן. לצערי, אכן אינני בקיא בכל ההיבטים הפוליטיים של לפני ואחרי, אם כי ברור לי כי אחת התוצאות המובהקות של פועלו של מר' אליצור היא למשל הדעה הרווחת כעת בקרב הסטודנטים במגמות המחקריות באוניברסיטאות כי ''כל אחד יכול לעשות קורס ב-CBT ולפתוח קליניקה''.
עוד תוצאה של פועלו היא האפשרות הבלתי נסבלת בעיני, שאדם שלמד פסיכולוגיה חברתית או קוגניטיבית ולא שמע בחייו על אבחון, ראיון קליני או רחמנא לצלן פסיכותרפיה, יכול אחרי שנה או שנתיים בשפ''ח שכוח אל (בו הוא משתתף בישיבות ברשויות מקומיות ומשוחח עם מורים)- לפתוח קליניקה, לראות מקרים מורכבים ולעשות ''פסיכותרפיה''. במילים אחרות, זילות בלתי נסבלת של מקצוע הפסיכולוג שבקצב הזה תביא את הטיפול הפסיכולוגי לרמה של פסיכותרפיה בנרות חנוכה, אבני בינה וכיו''ב.
ואם כבר בפוליטיקה עסקינן, הטענה העיקרית שלי כנגד מר' אליצור היא אותה כוחניות ולקיחת צד אותה הוא הפגין במהלך שנות כהונתו. בסוגיות מורכבות כמו 9ב' או בחירות לועדות המקצועיות הופגן יחס חד-צדדי וכוחני שמטרתו לשבור את הצד השני. עצוב במיוחד שמהלכים אלה, כמו גם הבחירות חסרות המשמעות לועדות המקצועיות לאחר מהלכים כוחניים לוו בסיפורים ציניים על שקיפות, הגינות וכו', כאשר מאחורי זה עומדת שאיפה לקדם קבוצות אינטרס המזוהות עמו.
ברור לי גם, כי הרצון לגונן על כל זה שאתה וחבריך ''המורדים'' מראים היא בין היתר אינטרסנטיות, רצון לקדם אינטרסים אישיים, גם אם במחיר כבד של רידוד וזילות המקצוע, שנראה כי לא פעם משקפים איזה עקרון בולשביקי של ''ככל שיותר רע- כך יותר טוב'' שמתבטא בהשתלחות בסדר הקיים, פסילת הגישות התיאורטיות והאבחוניות הקיימות ועוד. הביטוי המובהק של מגמות אלה היא כמובן הרפורמה בבריאות הנפש שעברה גם היא בתהליך אנטי דמוקרטי וכוחני.
לסיכום, כולי תקווה שהיו''ר החדשה תדע להתנהל בתבונה ולתקן לפחות חלק מהעיוותות שמשאיר אחריו היו''ר היוצא.

משה אלמגורמשה אלמגור11/8/2013

תגובה אנונימית לא מכובדת ולא מכבדת את בעליה. פרופ' אליצור נכנס לתפקידו בזמן שהתחום הקליני רתח וגעש. המחלוקת הינה מאוד רצינית ומהותית והמלחמה קשה ביותר. השמצות, איומים,עיוותים, כולל פגיעה במתמחים היו לצד דיונים רציניים ושקולים. אין ספק שתחום הפסיכולוגיה היישומית עובר שינוי מהותי במונחים של הקהילה בישראל (שינויים אלו הם כבר נחלת העבר בארצות אחרות).
המאבק מקבל ביטוי במישורים שונים וכמובן שעדיין לא הסתיים.
כהונתו של פרופ' אליצור נגעה לעין הסערה. חלק מהקלקולים הקודמים תוקנו ונוהל השקיפות הוכיח את עצמו בצורה מתאימה ביותר ותרם לריענון וחידוש הוועדות המקצועיות.
המאבק על 9ב' לא התחיל בתקופת כהונתו של פרפופ' אליצור, הוא רק הסתיים בתקופתו ומועצת הפסיכולוגים תמכה בו ברוב גדול.
הצורך לשמור על גבולות המקצוע שהתחיל ביזמתה של הפסיכולגית הארצית (אם אני לא טועה ומתנצל מראש אם אכן אני טועה), המשיך בזמן כהונתו של פרופ' אליצור ולא הסתיים. לא מעט, בשל עוצמת המלחמות הפנימות, אשר רק לקראת שלהי כהונתו אפשרה התייחסות יותר רצינית, אך התחלתית לשאלה.
ההתעלמות מהישגיו הרבים של פרופ' אליצור כפי שבאו לידי ביטוי בפוסט היא מצערת ביותר.
חוסר רצונו/ה של המגיב/ה להזדהות בשם רק מעידה על הזדון שבתגובה.
כחבר מועצה וכשותף למאבקים האדירים ולהתנגדות העזה עמה היה צריך להתמודד פרופ' אליצור, כולל השמצות אישיות זדוניות, אני רק מעריך יותר את נחישותו ואת רצונו הכן להכניס שינוי בתחום הפסיכולוגיה ולקדם אותה לכיוון של טיפולים יעילים יותר והתנהלות שקופה וחסרת פניות. פרופ' אליצור ראוי לכל הערכה ותמיכה בניסיונו לקדם את השיח בין ההתמחויות השונות ולהביא להסכמה על איכות בסיסית משותפת של אנשי המקצוע. הסכמה זו תשמש את המועצה כשתדון ותחליט על גבולות העיסוק ותפעל בכיוון הגבלתן של אותן התמחויות לא מקצועיות אשר עד עתה לא זכו לתגובה ברורה וחד-משמעית.
אני מקווה שראש המועצה הנכנסת תמשיך בדרכו של פרופ' אליצור בכיוון של עידוד השיח בין ההתמחויות, שיפור רמתו של הפסיכולוג היישומי, קידום המקצוע לאור השינויים הממשמשים ובאים והגנה עליו.

משה אלמגור

hum bhum b11/8/2013

ועכשיו למשהו פחות מדובר... בעיני, תקופת הכהונה של מר' אליצור תזכר לעד בזכות חוק הפסיכולוגים השערורייתי שמאפשר כעת למאות, אם לא אלפים של שרלטנים שלא זכו להכשרה מספקת (ולמעשה כלל לא הוכשרו כמטפלים) להציג עצמם כפסיכותרפיסטים ולהטות את הציבור.
לזאת יש להוסיף את המהלכים הכוחניים והחד-צדדיים שבדחיקתם של נציגי הועדה הקלינית, והחלפתם במריונטות שיאפשרו למר' אליצור לקדם את מהלכיו החד-צדדיים המזוהים עם צד מאוד מסוים (והמינורי) שבמקצוע הפסיכולוגיה. לא ברור על איזו שקיפות ומנהל תקין מדובר בפוסט, אם את ההחלטות הרות הגורל בנושאים של הכשרה בפסיכולוגיה קלינית, למשל, יקבלו מעתה אנשים שהקשר שלהם לטיפול הקליני הוא במקרה הטוב מחקרי (ובמקרה הגרוע הם פשוט אינם פסיכולוגים קליניים).
ולזאת יש להוסיף כמובן את קידום הרפורמה בבריאות הנפש, שגם לה כהונתו של מר' אליצור תרמה רבות, מהלך בו ע''פ חזונו הפחות מדובר של יו''ר מועצת הפסיכולוגים היוצא הטיפול ''הבזבזני וחסר היעילות'' של היום יוחלף בשיטות ''תקפות מחקרית ויעילות'', שיודעות לתקן את האדם ב-12 מפגשים קצרים וקולעים, כשהמשמעות האמיתית של המהלך היא כמובן הפרטה של תחום בריאות הנפש.
לסיכום, מקווה מאוד שביום מן הימים יצטרך יו''ר היוצא לתת את הדין על המהלכים שקרו ובראשם על הזילות הבלתי מתקבלת על הדעת של המקצוע אליה הוא הוביל את התחום במהלך כהונתו