אַתָּה יוֹלֵד אֶת עַצְמֶךָ מִמֶּנִּי בִּכְאֵב
עלון פסיכולוגיה עברית | 7/7/2024 | הרשמו כמנויים
תשעה ירחים חלפו מאז השביעי באוקטובר. המספר המיתי הזה, הקיומי הזה, זורק אותנו מיד, אל מעבה הבטן – כמה פלא יכול להתרחש בתשעה חודשים, יש מאין נוצר. ומיד המחשבה נודדת אל כל האמהות הרבות מנשוא שאיבדו את ילדיהן לפני תשעה חודשים, אל ליבן הפועם את רישום החיים שנוצרו בתוכן. ומשם אל אמהות החטופים, שבניהן ובנותיהן כבר תשעה חודשים אבודים להם אי שם במעבה האדמה, מחכים להוולד מחדש אל חייהם. וברקע דיבורים על משא ומתן מחודש, ותקווה שמתעוררת, וחשש.
השבוע באתרנו מאמר חדש ומאמרים שעוסקים בתקווה:
טיפול (caregiving) בבן משפחה החי עם ירידה קוגניטיבית כרוך בהתמודדות עם אתגרים רבים. לנוכח האובדנים המאפיינים את מחלת הדמנציה, בני המשפחה המטפלים נוטים לחוות תגובה ייחודית המוגדרת בספרות כיגון (dementia grief), ושנמצאה כגורם סיכון מובהק לקשיי הסתגלות. מאמרו של אלכסנדר מנביץ' מתאר ממצאי מחקר שנערך בקרב 122 משתתפים ושנועד להעמיק את ההבנה סביב תהליכי עיבוד האבל והאובדן שחווים בני ובנות זוג של אנשים המתמודדים עם דמנציה, ובפרט סביב גורמי הסיכון לקשיי הסתגלות כתלות בשלביה השונים של המחלה. נקודת המבט של המחקר היא תיאוריית ההתקשרות והמודל הדו-מסלולי ליגון בדמנציה (Two-Track Model of Dementia Grief), וכחלק מכך הוא התמקד לא רק בהשלכות הביו-פסיכו-סוציאליות על בני הזוג המטפלים – אלא גם במערכת היחסים שלהם עם בן הזוג המתמודד עם דמנציה. תרומתו המרכזית של המחקר היא אפוא ההתייחסות לאופן הארגון-מחדש של מערכת היחסים עם החולה בדמנציה, ולשינויים בייצוגי הזיכרונות, המחשבות והרגשות של בני הזוג המטפלים. בנוסף לדיון במשמעויות התיאורטיות והאמפיריות של הממצאים, המאמר מתאר הצעות הנגזרות מהם ליישומים פרקטיים בשדה הקליני.
וסביב התעוררותה של תקווה, ופריכותה של התקווה בימים אלה, אנחנו חוזרים למאמרים מעוררי מחשבה מן העבר:
נאומיו של וינסטון צ'רצ'יל: יצירת תקווה בתקופת דיכאון קולקטיבי - עם התחזקות הנאצים ב-1940 התרוקן העולם המערבי מתקווה ומנחמה, במצב שניתן לדמות למעין דיכאון קולקטיבי. בתקופה קשה זו הצליחו נאומיו של ראש ממשלת בריטניה, ווינסטון צ'רצ'יל, לנטוע השראה ולעורר לפעולה. הרטוריקה הייחודית שלו הצליחה לחלץ את העם מהדיכאון ומהפסימיות ששררו. במאמרו מבקש נחי אלון לפענח את סוד קסמם של הנאומים ולבחון מה נוכל ללמוד כמטפלים על האופן שבו השימוש בדיבור יכול לסייע לאדם השרוי בדיכאון.
"התקווה היא חלומם של אנשים ערים": רשמיו מעוררי הלב של רני לוי מיום עיון על היבטים של תקווה בטיפול שנערך על ידי האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה לפני מספר שנים.
הולדת / מיכל לבנה
אַתָּה יוֹלֵד אֶת עַצְמֶךָ מִמֶּנִּי
בִּכְאֵב. צִירִים רָצִים מֵרָחוֹק
לָקַחַת אוֹתְךָ מִפֹּה אֶל
מַחְזוֹרֵי חַיִּים אֲחֵרִים.
חֶבְלֵי אֶרֶץ מוֹשְׁכִים, מוֹתְחִים
אֶת הַמֶּרְחָק בֵּינֵינוּ עַד קְרִיעָה.
הַכְּאֵב טוֹוֶה אֶת עַצְמוֹ מִמְּךָ
אֵלַי, מִסְתּוֹבֵב וּמִתְהַדֵּק.
הַחִתּוּךְ קָרוֹב וְאַתָּה
בִּרְשׁוּת עַצְמֶךָ.
Photo by Julian Hanslmaier on Unsplash
