בתוך ליבי יש צעקה והיא גדולה
עלון פסיכולוגיה עברית | 15/1/2017 | הרשמו כמנויים
החוויה הפנימית עשויה להיות סוערת, עיתים יותר, עיתים פחות. לפעמים הטלטלות מתרחשות בחוץ ומזעזעות את קירות הנפש, בפעמים אחרות לשבר הפנימי אין הדים בעולם. המנעד רחב ומשתנה בעוצמה, בתדירות, באיזון בין הפנימי לחיצוני, אך בסופו של דבר כולנו זקוקים לדברים שיעניקו לנו כוח. מה עוזר לכם לשמור על עצמכם?
פרופ' עמיה ליבליך כותבת על הטקסטים של חייה, המלווים את רגעי הפנאי שלה ומעניקים לה עושר ואושר. ליאור גרנות מציגה בשלושה שירים את הקול הפנימי המלווה ועומד על המשמר בדמותה של "חדווה", שיודעת מה טוב ונמצאת שם כדי להזכיר זאת. אך מה אם אין חדוה כזו? מה באשר למצבים של פסיכוזה, שבהם קשה עד בלתי אפשרי להתערב בעולם הפנימי של המטופל? יאיר צבעוני כותב עלהעמדה הפסיכואנליטית במחלקות סגורות. הוא מציג את המטפל כ"מזכיר" שתפקידו לסייע למטופל למצוא את הפתרון הפרטי שלו, שיסייע למצוא עניין בחיים וחיבור לחברה.
לסיום, מועצת הפסיכולוגים מפרסמת קול קורא לכנס "הפסיכולוגיה בישראל לאן?" שיתקיים במאי השנה.
"השלטים מעל החנויות
משקיפים, על הרחובות
בתוך ליבי יש צעקה והיא גדולה
הראו לי את שער הרחמים.
חי פעם רק פעם"
(מתוך "שער הרחמים". מילים ולחן: מאיר בנאי)
[embed]https://www.youtube.com/watch?v=2MvIS1ysrFI[/embed]
