לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
גלגולו של שיר

גלגולו של שיר

פרופ. עמיה ליבליך | 22/6/2024 | הרשמו כמנויים

הזמנים כל כך מאתגרים שקשה למצוא מרווח נשימה ונושא לכתיבה ראויה באתר שלנו. אני תורמת כמיטב יכולתי ועושה דברים קטנים, אבל אולי חשובים, הקשורים ב'מצב' – קבוצת הכתיבה שלי עם מפונים קשישים סיימה היום מחזור שלישי מאז שהם מתארחים במגדלי הים התיכון בבת ים, וקבוצת ההדרכה של נשים יהודיות וערביות פעילות שלום, שמתכננות כתיבת ספר חשוב על פעילותן, תיפגש ביום ראשון אצלי בפעם החמישית. אבל החיים זימנו לי משהו אחר לכתיבה כאן.

לפני כמה חודשים הוציאה מכרה יקרה שלי ששמה דיקלה (כך) יובל ספר שירים ראשון בשם "הרף" (הוצאת קתרזיס, 2024). אלה שירים קצרים ומבריקים, התבוננויות של הרף על מה שראתה בפנים או בחוץ. למשל, כנראה מתקופת הקורונה, "גם היום/ יונק הדבש נוקש בחלוני/ מצפצף על הסגר" (עמ. 18). או: "אתה מבטיח לכתוב/כביסה תלויה/דוהה בשמש" (עמ. 23). נעניתי בחפץ לב לבקשתה של דיקלה להגיד דברים על הספר בחגיגת השקה, שנעשתה בטוב טעם במתחם בית הבאר ביפו.

כשחשבתי מה אגיד, נזכרתי בשיר ששמעתי פעמים רבות בעבר. השיר בוצע על ידי "המשפחה", להקה ירושלמית בה היו חברים בני הבכור יובל, חברו הקרוב יובל יבנה, ועוד משתתפים. מאחד השירים שביצעו זכרתי את המילים "כהרף עין", המבטאות עבורי שינוי גדול ומהיר, מין התהפכות פתאומית במגמה. (אפשר להתעמק בהבדל בין "הרף" ל"הרף עין" אך נניח לזה כרגע, וגם אצלי לא עלתה השאלה כשעברתי את מסלול התגלית המתואר כאן). המילים לשיר היו של רובי נמדר, והמנגינה של יובל יבנה – חבריו הקרובים של יובל בני מימי בית הספר 'דנמרק' בירושלים. מצאתי את השיר ונדהמתי מתוכנו, שלא זכרתי. מסתבר שהשיר עוסק במפגש הדרמטי בין יעקב אבינו ובנו יוסף, שבמשך שנים 'נעלם' והנה הופיע לפניו מחדש, חי וקיים, כנסיך מצריים.

ואלה – ברשותם של חברי הלהקה, המילים של השיר:

עוד יוסף חי, ואני לא ידעתי

כל כך כאב הריחוק הנורא

נגעתי במאה, באלף, באלפיים

אך כלום לא היה כמו לראות אותך

הבשורה תבוא, זה ברור פתאום מאוד


- פרסומת -

הבשורה תבוא, איך שתבחר

היא תבוא כמו גשם על פרחי הגרניום

כמו ציפור, או כמו רעם, או בקול שופר

גאולה ותמורה, תמורה וגאולה

חזקה וסוחפת, כמו מים ואור

תראו איזה פלא

איך כהרף עין

המרחק מתקצר

והפער נמוג

עוד יוסף חי, או יפה שלי, יוסף

לא העזתי לחשוב

והנה אתה כאן

ילד שלי, אהוב השמים

כמה טוב לראות אותך

מי היה יכול לחבר שיר מתאים יותר לתקוותם של הורי החטופות והחטופים, יעקב-ים בני זמננו, לראות אותם בריאים ושלמים בקרוב? הלוואי ובשורה טובה כזו יכולה להגיע לכל המשפחות "כהרף עין" כמו "גשם על פרחי הגרניום כמו ציפור, כמו רעם, או בקול שופר".

(אני לא עוסקת בפרסומת כמובן, אבל את השיר ניתן למצוא ביוטיוב ובספוטיפיי).

השמעתי את השיר בחגיגת הספר של דיקלה, בה דיברתי גם עליו ועל צירופי המיקרים שקורים לנו לא מעט בחיים.

כאשר התכתבתי עם רובי נמדר (סופר עברי ידוע, זוכה פרס ספיר) על המקרה, הוסיף את הפרטים הבאים: "חייהם הסודיים של הטקסטים שאנחנו כותבים מעולם לא חדלים מלהפעים אותי, ולא פעם אלו לא בהכרח הטקסטים שעליהם חשבנו כשכתבנו. השיר "עוד יוסף חי" נכתב כשהייתי בשנות העשרים שלי, בתקופה שבה התוודעתי אל מכמני השירה הפרסית הקלאסית ואל אוצר הדימויים העשיר שלה, שמהדהד את היקום המיסטי של התנועה הסופית. ה"טריגר" הפואטי של השיר היה שורת שיר של המשורר הפרסי בן המאה ה- 12 פאריד א דין עטאר, מחבר האפוס הסופי המפורסם שתורגם לאנגלית תחת הכותרת Conference of the Birds . שורת השיר משווה כל חלקיק וחלקיק של היקום ליעקב המחפש נואשות אחר בנו האובד יוסף, ומעלה את הגעגועים והתקווה למדרגה הרוחנית העליונה. [...] כמו החשיבה החסידית, גם החשיבה הסופית רווית געגועים וערגה למשהו חמקמק ועמוק, משהו שקשה ללכוד כמו מים ואור. הערגה הזאת היא שהולידה את השיר לפני שנים כה רבות, ואני עדיין שומע את הדיה גם בלחן הנפלא של יובל יבנה ובביצוע הנהדר של להקת המשפחה שבזכותם מהדהדות המלים עד היום".

כך או כך, תוסיפו את "עוד יוסף חי" לשירי תקופתנו. רבים ורבות מאיתנו מחפשים בימים אלה נחמה בשירה כתובה ומושמעת, מצטטים ושולחים פניני ספרות זה לזה. אולי משם יבואו החוכמה, התקווה והגאולה.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא:
ציפי בן-עמי
ציפי בן-עמי
פסיכולוגית
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה
ד"ר נעמי לאור-בנקר
ד"ר נעמי לאור-בנקר
עובדת סוציאלית
פתח תקוה והסביבה
מעין טל
מעין טל
פסיכולוגית
דן נייגר
דן נייגר
חבר ביה"ת
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
אירית כהן
אירית כהן
פסיכולוגית
חיפה והכרמל, כרמיאל והסביבה

עוד בבלוג של פרופ. עמיה ליבליך

בערב שבת הגעתי לארוחת הערב המשפחתית הרגילה שלנו לבית בני וכלתי הצעירים. הקדמתי, הם עוד לא חזרו מבילוי...
חברתי רותאלן ג'וסלסון הגיעה לביקור בארץ, אחרי העדרות של למעלה משנה. היא הביאה לי במתנה שלושה ספרים שראו...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.