היבטים של חוסן נפשי סביב קבלת התעודות בבתי הספר בתקופת הקורונה

ורד פלסקוב - ליבושור | 28/1/2021 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

ילדים נולדים אוהבים את עצמם, פשוט ככה.

התקופה האחרונה מציבה בפניהם אתגרים אינסופיים: בפאן הלימודי, החברתי, הרגשי. כל מה שהכירו על עצמם, על העולם, על יחסים ועל לימודים השתנה והכריח אותם למצוא את עצמם בכללי משחק חדשים. לא תמיד ברורים. בטח לא קלים. חלקם מצליחים יותר, חלקם פחות ורובם נעים בין לבין, תלוי ביום, בשעה. קבלת התעודות בזמן שכזה נראית על פניו ממש לא רלוונטית, ואולי אפילו מכעיסה, כי מה התעודה בעצם משקפת השנה? ולמה היא בכלל חשובה?

תעודות משקפות הישגים, ציונים זה נכון, אבל משקפות גם סדר ויציבות בעולם שכה השתנה, ומועדים שלא משנה מה - נשארים קבועים, כמו: חגים, ימי הולדת, שגם אם השתנו ב״איך״ עדיין המהות שלהן נותרת. וכן - גם השנה בט״ו בשבט מקבלים תעודות. וה״טקס״ הזה בלי קשר לתוכן של התעודה הוא חשוב ומשמעותי - כי מסמל יציבות והמשכיות של החיים שאנו מכירים.

בנוסף, דווקא בתקופה כזו מערערעת הילדים שלנו כה זקוקים לשיקוף של עצמם על ידינו - ההורים, המורים, המבוגרים המשמעותיים בחייהם. מה זה שיקוף? זה מבט כזה על הילדים שלנו שדרכו הם יוכלו לראות השתקפות טובה של עצמם - של הדרך שהם עשו השנה, במה התקדמו, במה הם אלופים גם בלי מאמץ, ממה הם נהנים וכן, גם במה הם מתקשים ובמה עוד היו רוצים להתפתח. את כל זה הם זקוקים לראות דרכנו, כדי שיוכלו לחזור להיות הפעוטות האלה שגדלים להיות ילדים שאוהבים ובטוחים בעצמם ובכוחות שלהם, גם בתקופות קשות. 

אז כשעולה לנו המחשבה האוטומאטית (וההגיונית) שכנראה גם נמצא את עצמנו אומרים אותה בקול רם, ש״התעודות עכשיו - מה זה השטויות האלה״, ״אפשר לחשוב מה כבר למדתם השנה״ ועוד אמירות מסוג זה, בואו ננסה לעצור שנייה ולחשוב דרך העיניים והאוזניים של הילדים שלנו - מה הם בעצם שומעים? שכל השנה הזו היא חסרת ערך, שלא התקדמתי בכלום, ואם כך בעצם בשביל מה להשקיע? ואם כבר השקעתי, אז זה חסר ערך.

כשהמחשבות האלו שלנו הופכות למילים הן מחלישות ולא מחזקות. אז בואו ננסה לעצור רגע ולהבין שהתעודה - יש לה ערך.  מעצם מה שהיא מסמלת - ומה היא מסמלת: את סיומה של תקופה, התחלה של תקופה חדשה, התקדמות והתפתחות, הזדמנות לעשות חשיבה על מה רציתי, מה השגתי, מה לשמר ומה לשנות. התעודה מסמלת את איך שאני רואה את עצמי ואיך אחרים רואים אותי. והתעודה מסמלת בעיקר הזדמנות ללקיחת אחריות אישית ומציאת הדברים שחשובים לי, החוזקות וגם החולשות שלי. במה אני טוב בלי מאמצים מיוחדים, ממה אני נהנה, מה אני אוהב, מה פחות, מה קשה לי ומה יכול לעזור לי (הרבה מעבר ללימודים בבי״ס).

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

וכל זה לא משתנה כי עכשיו קורונה. השיקוף הזה הוא צורך בסיסי בהתפתחותה של הערכה עצמית חיובית ותחושת מסוגלות של ילדים.
ואולי דווקא ההיפך: דווקא בתקופה כזו שנדמה שהכל התהפך ומה כבר נשאר, התעודה מזמינה לשיח משמעותי עם הילדים שלנו. בעיקר כזה שישקף להם את מה שקבוע, את מה שלא תלוי בשום סערה מבחוץ,  את עצמם ואת המטרות שלהם, מה שחשוב להם.

כדי שיחזרו להיות כמו הפעוט שמנשק את עצמו במראה. וזה התפקיד שלנו - המבוגרים שאוהבים אותם.