פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
כמחצית מן הפסיכולוגים והעוסים מעריכים כי איכות הטיפול ירדה מאז הרפורמה בבריאות הנפש

כמחצית מן הפסיכולוגים והעו"סים מעריכים כי איכות הטיפול ירדה מאז הרפורמה בבריאות הנפש

שפיות זמנית | 12/10/2020 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

מחקר שערך מכון המחקר ברוקדייל בשנת 2018 בקרב 2,075 פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועו"סים המועסקים בשירות הציבורי נועד לבחון את ההשפעה של הרפורמה בבריאות הנפש על דפוסי העבודה של המטפלים ותפיסתם את הרפורמה שלוש שנים לאחר החלתה. ממצאי המחקר הושוו למחקר קודם, שנערך ב-2012, בטרם הופעלה הרפורמה בבריאות הנפש. להלן כמה מן הממצאים העיקריים:

  • כמחצית מן הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים העריכו כי איכות הטיפול ירדה לעומת המצב טרום הרפורמה. בנוסף, כשליש מן הפסיכיאטרים, כ-40% מהפסיכולוגים וכמחצית מן העובדים הסוציאליים העריכו כי חלה עלייה בכמות המקרים של טיפול לא מתאים או לא מספיק. 
     
  • המטפלים שהשתתפו בסקר דיווחו כי לאחר הרפורמה חלה עלייה בעיסוק בבירוקרטיה, בפיקוח על אבחנות ותוכניות טיפול ובהתערבות בשיקול הדעת של המטפלים מצד גורמים שאינם טיפוליים וכי חלה ירידה בשיעור הזמן הממוצע המוקדש להתייעצויות וישיבות צוות.
     
  • שיעורים גבוהים יחסית מבין הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים העריכו כי ישנו שימוש רב יותר בשיטות קצרות מועד, כי חל קיצור של משך הטיפול, כי חלה ירידה במידת השמירה על סודיות הטיפול וכי מידת האינטגרציה בין בריאות הנפש והרפואה הראשונית ירדה או נותרה כשהייתה.
     
  • בקרב שלוש קבוצות אנשי המקצוע שנבדקו נמצאה ירידה משמעותית בשימוש בכלי אבחון, כגון מבחני אישיות, מבחנים השלכתיים ומבחנים נוירו-פסיכולוגיים. בולטת במיוחד הירידה בשיעור העובדים הסוציאליים המדווחים על ביקורי בית ככלי אבחוני (מ-24% ב-2012 ל-4% בלבד ב-2018).
     
  • חלה ירידה בשיעור הפסיכולוגים שמדווחים על העסקה עיקרית במגזר הציבורי לעומת פרטי, וכי יותר פסיכולוגים מדווחים כיום על עבודה עיקרית בקליניקה פרטית מאשר לפני כן. 
     
  • נמצאה עלייה בשיעור הפסיכולוגים המדווחים כי יש להם ידע בטיפול מבוסס ראיות (מ-19% ל-31%) וכי מתן טיפול מבוסס ראיות מהווה שיקול בבחירת תוכנית הטיפול למטופל במקום עבודתם העיקרי (מ-13% ב-2012 ל-20% ב-2018). המגמה בולטת יותר בקרב הפסיכולוגים שעבודתם העיקרית במגזר הציבורי.
     
  • נמצאה עלייה בשיעור העובדים הסוציאליים המדווחים כי הם נדרשים להתחשב בשיקולים כלכליים בטיפול (מ-27% ב-2012 ל-48% ב-2018).
     
  • נמצאה עלייה משמעותית בשיעור הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים המדווחים כי הם לא מקיימים כל קשר עם רופאי המשפחה של מטופליהם.
     
  • פריסת העבודה במהלך השבוע לא השתנתה מאוד: בהשוואה בין 2012 ל-2018, נמצאו שינויים מינוריים בלבד בשיעור הזמן המוקדש למשימות שונות על פני השבוע, בממוצע מספר המגעים ליום, באורכי המפגשים ובתמהיל שבין טיפול קצר וארוך טווח.

עובדים/ות בשירות הציבורי? מה דעתכם/ן על הממצאים?


עוד בבלוג של שפיות זמנית

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.