
חשדות לניצול מיני על ידי אחד מבכירי הפסיכולוגים בישראל לא נחקרו עד היום
שפיות זמנית | 14/1/2020 | 18,914 צפיות | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
תחקיר "עובדה" שפורסם בפברואר 2017 חשף שורת עדויות של נשים, מטופלות, המתארות לכאורה, דפוס כמעט זהה של ניצול מיני בידי פרופ' חנוך ירושלמי, מי שהיה ראש החוג לבריאות הנפש באוניברסיטת חיפה. העסקתו של פרופ' ירושלמי כראש החוג לבריאות הנפש באוניברסיטת חיפה הופסקה ומאוניברסיטת חיפה אישרו בפני תחקירני "עובדה" שהרקע לכך היו התלונות.
עם חשיפת התחקיר הסתדרות הפסיכולוגים הפיצה גילוי דעת לפיו מידע המעורר חשדות כבדים לגבי התנהלותו של פרופ' חנוך ירושלמי הגיע לפסיכולוגיות ופסיכולוגים בכירים בהפ"י, במועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות ובאקדמיה שלוש שנים קודם לכן. וקראה לגופים הנוגעים בדבר (קרי ועדת התלונות וועדת המשמעת) "לקיים חקירה מעמיקה וממצה על מנת לחשוף את האמת שמאחורי הסיפור".
כיום, כמעט שלוש שנים(!) מאז נחשף תחקיר "עובדה", ושש שנים מאז הגיע המידע לבכירים בהפ"י ובמועצת הפסיכולוגים, פרופ' חנוך ירושלמי מחזיק עדיין ברישיון לעסוק בפסיכולוגיה.
פניה למזכירות מועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות בעניין נענתה בתשובה:
"לשאלתכם על פרופ' חנוך ירושלמי - אין לנו מושג, הנושא לא מטופל במשרד הבריאות.
לא קיבלנו עליו תלונה. תחקיר 'עובדה' זה לא תלונה רשמית."
מועצת הפסיכולוגים פועלת מתוקף חוק הפסיכולוגים התשל"ז-1977, לפיו הסמכות לערוך חקירה (על ידי ועדת התלונות) ושיפוט משמעתי (על ידי ועדת המשמעת) בלתי תלויים בהליך פלילי כפי שקובע סעיף 34 לחוק. שר הבריאות ממנה ועדת תלונות וועדת משמעת של שלושה חברים כל אחת, כאשר חבר אחד בכל ועדה הוא פסיכולוג נציג מועצת הפסיכולוגים לפי סעף 35 לחוק.
34. שיפוט פלילי ומשמעתי
ענישה או זיכוי בפלילים אינם מונעים אישום פסיכולוג בעבירת משמעת בשל אותו מעשה או מחדל, וענישה או זיכוי בהליך לפי פרק זה אינם מונעים אישומו בפלילים.
35. ועדת תלונות וועדת משמעת [תיקון: תשס״ה]
(א) שר הבריאות ימנה ועדת תלונות וועדת משמעת, כל אחת של שלושה חברים וממלאי מקומם.
(ב) חברי ועדת התלונות יהיו –
(1) פסיכולוג נציג המועצה שהיא הציעה לשר לפי דרישתו, ואם לא הציעה תוך ששים יום לאחר הדרישה – פסיכולוג הנראה לשר הבריאות;
(2) פסיכולוג שהוא עובד המדינה, וכן עורך דין שהוא עובד המדינה שיוכל לשמש גם כתובע בוועדת המשמעת.
(ג) חברי ועדת המשמעת יהיו –
(1) חבר לשכת עורכי הדין בעל ותק של חמש שנים, שהציע שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הועדה;
(2) שני פסיכולוגים בעלי ותק של עשר שנים שמינה שר הבריאות, האחד מהם פסיכולוג בשירות המדינה והאחד מתוך רשימה שהגישה לו המועצה, ואם לא הגישה תוך ששים יום לאחר המצאת הדרישה – פסיכולוג הנראה לשר הבריאות.
נוסף על כך, לא נדרש לקבל תלונה על מנת לערוך חקירה. די בחשד סביר כדי שוועדת התלונות תהיה חייבת לחקור בעניין כפי שקובע סעיף 37 לחוק:
37. חקירה ואישום [תיקון: תשס״ה]
(א) היה לועדת התלונות חשד סביר שפסיכולוג עבר עבירת משמעת, תטיל על אחד או יותר מחבריה לחקור בענין, ותחליט לפי תוצאות החקירה אם להביא את הפסיכולוג לפני ועדת המשמעת.
(ב) לחוקר לפי סעיף קטן (א) יהיו לצרכי חוק זה הסמכויות של מפקח משטרה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיף 3 לאותה פקודה יחול על חקירותיו מכוח סמכויות אלה, בשינויים המחוייבים.
די בחשד סביר כדי להשעות את הפסיכולוג מעיסוק בפסיכולוגיה לתקופה של חודש ואף להאריך את ההשעיה עד תום הדיון המשמעתי כפי שקובעים סעיפים 38 ו-39 לחוק הפסיכולוגים:
38. השעיה [תיקון: תשס״ה־2]
(א) היה לועדת התלונות חשד סביר, שפסיכולוג עבר עבירת משמעת, או שמתנהלים נגדו הליכים פליליים בשל מעשה או מחדל כמתואר בסעיף 33, ובהתחשב עם סיבתה וחומרתה של עבירת המשמעת ראתה הועדה צורך להשעות את הפסיכולוג, תביא את הדבר לפני המנהל והוא רשאי, אם שוכנע בנחיצות ההשעיה, להשעותו מעיסוקו לתקופה שלא תעלה על חודש ימים.
39. הארכת השעיה [תיקון: תשס״ה־2]
המנהל רשאי, לפי המלצת ועדת התלונות, ולאחר שמיעת הפסיכולוג, להאריך את תקופת ההשעיה עד לסיום הדיון המשמעתי או ההליכים הפליליים באין עוד ערעור עליהם.
שלחנו פניה רשמית ברוח דברים אלו ליו"ר מועצת הפסיכולוגים בנובמבר האחרון. נכון למועד פרסום זה לא התקבלה התייחסות מיו"ר מועצת הפסיכולוגים.
הרקע שהביא לחשיפת הפרשה בתחקיר "עובדה" היו תגובות שהופיעו בבלוג שניהל פרופ' חנוך ירושלמי כאן באתר. בבלוג 'בין מטפל ומטופל' ביקש פרופ' ירושלמי לעסוק "במחשבות, זכרונות וחוויות מהמתרחש בין מטפלים ומטופלים מעמדה המדגישה את הקשרים הנוצרים ביניהם ואת רגעי המפגש שהופכים את החוויה הטיפולית לחוויה מצמיחה גם בהדרכה ובהכשרת מטפלים לתפקידם ובסוגיות המתעוררות סביבן".
פרופ' ירושלמי התמיד בכתיבה כשנה במהלך 2010. לאחר הפוגה של למעלה משנתיים שב לכתוב סדרת פוסטים בנושא "היעדר התקשרות אימהית וטיפול". פוסטים אלו הביאו לתגובות אנונימיות של נשים שונות - מטופלות המתארות כל אחת בדרכה חוויה של פגיעה והתעללות בטיפול. ובתורן להתייחסויות של קוראים נוספים - מזועזעים, תומכים, מעודדים, קוראים להן לעשות מעשה. אותן נשים התוודעו זו לזו דרך התגובות, מזהות אצל האחרות חווית התעללות מוכרת ומבינות שאינן יחידות.
אף אחת מהנשים המגיבות ומתארות חוויה של פגיעה והתעללות לא נקבה בשם המטפל/ת, ולא קשרה עצמה לפרופ' ירושלמי. אולם, חלקן פנו אליו באופן מרומז: "מעניין אותי האם יתכן שאותו מטפל סבל מאחד משלושת החסכים שאתה מתאר פה", "מעורר פליאה ומרגש כיצד היטבת לבטא את רגשותי מול המטפל שפגע בי רגשית ומינית… תודה שניסחת במילים כל כך מדויקות את רגשותי הסוערים, כמעט כאילו היית שם!"
בין ההתייחסויות אפשר למצוא קולות תמיכה רבים ביניהן יש לציין את התייחסותה של פרופ' רחל לב-ויזל, ראש בית הספר לטיפול באמנויות ונציבה למניעת הטרדות מיניות באוניברסיטת חיפה שקראה לנפגעות לעשות מעשה, פרסמה את מספר הטלפון האישי שלה והזמינה אותן לפנות אליה.
התגובות הופיעו במהלך החודשים פברואר-מרץ 2013 ואז שככו, עד לפרסום תחקיר "עובדה" בפברואר 2017 בו נחשף לראשונה שהמטפל הפוגע המתואר בתגובות הוא לכאורה פרופ' חנוך ירושלמי.
----
מקורות
- תחקיר "עובדה" מיום 16.2.2017 http://bit.ly/2ryudh4
- גילוי דעת-חשד לפגיעה מינית במטופלות ע"י פסיכולוג מטפל, הפ"י. מיום 22.2.2017 http://bit.ly/34u8ky6
- חוק הפסיכולוגים התשל"ז-1977 https://www.hebpsy.net/page.asp?id=44
- ירושלמי, ח. (2013) "היעדר התקשרות אמהית וטיפול 3" https://www.hebpsy.net/...t.asp?id=906
- ירושלמי, ח. (2013) "היעדר התקשרות אמהית וטיפול 4" https://www.hebpsy.net/...t.asp?id=918

