פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
חשדות לניצול מיני על ידי אחד מבכירי הפסיכולוגים בישראל לא נחקרו עד היום

חשדות לניצול מיני על ידי אחד מבכירי הפסיכולוגים בישראל לא נחקרו עד היום

שפיות זמנית | 14/1/2020 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

תחקיר "עובדה" שפורסם בפברואר 2017 חשף שורת עדויות של נשים, מטופלות, המתארות לכאורה, דפוס כמעט זהה של ניצול מיני בידי פרופ' חנוך ירושלמי, מי שהיה ראש החוג לבריאות הנפש באוניברסיטת חיפה. העסקתו של פרופ' ירושלמי כראש החוג לבריאות הנפש באוניברסיטת חיפה הופסקה ומאוניברסיטת חיפה אישרו בפני תחקירני "עובדה" שהרקע לכך היו התלונות.

עם חשיפת התחקיר הסתדרות הפסיכולוגים הפיצה גילוי דעת לפיו מידע המעורר חשדות כבדים לגבי התנהלותו של פרופ' חנוך ירושלמי הגיע לפסיכולוגיות ופסיכולוגים בכירים בהפ"י, במועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות ובאקדמיה שלוש שנים קודם לכן. וקראה לגופים הנוגעים בדבר (קרי ועדת התלונות וועדת המשמעת) "לקיים חקירה מעמיקה וממצה על מנת לחשוף את האמת שמאחורי הסיפור".

כיום, כמעט שלוש שנים(!) מאז נחשף תחקיר "עובדה", ושש שנים מאז הגיע המידע לבכירים בהפ"י ובמועצת הפסיכולוגים, פרופ' חנוך ירושלמי מחזיק עדיין ברישיון לעסוק בפסיכולוגיה.

פניה למזכירות מועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות בעניין נענתה בתשובה:

"לשאלתכם על פרופ' חנוך ירושלמי - אין לנו מושג, הנושא לא מטופל במשרד הבריאות.

לא קיבלנו עליו תלונה. תחקיר 'עובדה' זה לא תלונה רשמית."

 

מועצת הפסיכולוגים פועלת מתוקף חוק הפסיכולוגים התשל"ז-1977, לפיו הסמכות לערוך חקירה (על ידי ועדת התלונות) ושיפוט משמעתי (על ידי ועדת המשמעת) בלתי תלויים בהליך פלילי כפי שקובע סעיף 34 לחוק. שר הבריאות ממנה ועדת תלונות וועדת משמעת של שלושה חברים כל אחת, כאשר חבר אחד בכל ועדה הוא פסיכולוג נציג מועצת הפסיכולוגים לפי סעף 35 לחוק.

34. שיפוט פלילי ומשמעתי

ענישה או זיכוי בפלילים אינם מונעים אישום פסיכולוג בעבירת משמעת בשל אותו מעשה או מחדל, וענישה או זיכוי בהליך לפי פרק זה אינם מונעים אישומו בפלילים.

35. ועדת תלונות וועדת משמעת [תיקון: תשס״ה]

(א) שר הבריאות ימנה ועדת תלונות וועדת משמעת, כל אחת של שלושה חברים וממלאי מקומם.

(ב) חברי ועדת התלונות יהיו –

(1) פסיכולוג נציג המועצה שהיא הציעה לשר לפי דרישתו, ואם לא הציעה תוך ששים יום לאחר הדרישה – פסיכולוג הנראה לשר הבריאות;

(2) פסיכולוג שהוא עובד המדינה, וכן עורך דין שהוא עובד המדינה שיוכל לשמש גם כתובע בוועדת המשמעת.

(ג) חברי ועדת המשמעת יהיו –

(1) חבר לשכת עורכי הדין בעל ותק של חמש שנים, שהציע שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הועדה;

(2) שני פסיכולוגים בעלי ותק של עשר שנים שמינה שר הבריאות, האחד מהם פסיכולוג בשירות המדינה והאחד מתוך רשימה שהגישה לו המועצה, ואם לא הגישה תוך ששים יום לאחר המצאת הדרישה – פסיכולוג הנראה לשר הבריאות.

נוסף על כך, לא נדרש לקבל תלונה על מנת לערוך חקירה. די בחשד סביר כדי שוועדת התלונות תהיה חייבת לחקור בעניין כפי שקובע סעיף 37 לחוק:

37. חקירה ואישום [תיקון: תשס״ה]

(א) היה לועדת התלונות חשד סביר שפסיכולוג עבר עבירת משמעת, תטיל על אחד או יותר מחבריה לחקור בענין, ותחליט לפי תוצאות החקירה אם להביא את הפסיכולוג לפני ועדת המשמעת.

(ב) לחוקר לפי סעיף קטן (א) יהיו לצרכי חוק זה הסמכויות של מפקח משטרה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיף 3 לאותה פקודה יחול על חקירותיו מכוח סמכויות אלה, בשינויים המחוייבים.

די בחשד סביר כדי להשעות את הפסיכולוג מעיסוק בפסיכולוגיה לתקופה של חודש ואף להאריך את ההשעיה עד תום הדיון המשמעתי כפי שקובעים סעיפים 38 ו-39 לחוק הפסיכולוגים:

38. השעיה [תיקון: תשס״ה־2]

(א) היה לועדת התלונות חשד סביר, שפסיכולוג עבר עבירת משמעת, או שמתנהלים נגדו הליכים פליליים בשל מעשה או מחדל כמתואר בסעיף 33, ובהתחשב עם סיבתה וחומרתה של עבירת המשמעת ראתה הועדה צורך להשעות את הפסיכולוג, תביא את הדבר לפני המנהל והוא רשאי, אם שוכנע בנחיצות ההשעיה, להשעותו מעיסוקו לתקופה שלא תעלה על חודש ימים.

39. הארכת השעיה [תיקון: תשס״ה־2]

המנהל רשאי, לפי המלצת ועדת התלונות, ולאחר שמיעת הפסיכולוג, להאריך את תקופת ההשעיה עד לסיום הדיון המשמעתי או ההליכים הפליליים באין עוד ערעור עליהם.

 

שלחנו פניה רשמית ברוח דברים אלו ליו"ר מועצת הפסיכולוגים בנובמבר האחרון. נכון למועד פרסום זה לא התקבלה התייחסות מיו"ר מועצת הפסיכולוגים.

 

הרקע שהביא לחשיפת הפרשה בתחקיר "עובדה" היו תגובות שהופיעו בבלוג שניהל פרופ' חנוך ירושלמי כאן באתר. בבלוג 'בין מטפל ומטופל' ביקש פרופ' ירושלמי לעסוק "במחשבות, זכרונות וחוויות מהמתרחש בין מטפלים ומטופלים מעמדה המדגישה את הקשרים הנוצרים ביניהם ואת רגעי המפגש שהופכים את החוויה הטיפולית לחוויה מצמיחה גם בהדרכה ובהכשרת מטפלים לתפקידם ובסוגיות המתעוררות סביבן".

פרופ' ירושלמי התמיד בכתיבה כשנה במהלך 2010. לאחר הפוגה של למעלה משנתיים שב לכתוב סדרת פוסטים בנושא "היעדר התקשרות אימהית וטיפול". פוסטים אלו הביאו לתגובות אנונימיות של נשים שונות - מטופלות המתארות כל אחת בדרכה חוויה של פגיעה והתעללות בטיפול. ובתורן להתייחסויות של קוראים נוספים - מזועזעים, תומכים, מעודדים, קוראים להן לעשות מעשה. אותן נשים התוודעו זו לזו דרך התגובות, מזהות אצל האחרות חווית התעללות מוכרת ומבינות שאינן יחידות.

אף אחת מהנשים המגיבות ומתארות חוויה של פגיעה והתעללות לא נקבה בשם המטפל/ת, ולא קשרה עצמה לפרופ' ירושלמי. אולם, חלקן פנו אליו באופן מרומז: "מעניין אותי האם יתכן שאותו מטפל סבל מאחד משלושת החסכים שאתה מתאר פה", "מעורר פליאה ומרגש כיצד היטבת לבטא את רגשותי מול המטפל שפגע בי רגשית ומינית… תודה שניסחת במילים כל כך מדויקות את רגשותי הסוערים, כמעט כאילו היית שם!"

בין ההתייחסויות אפשר למצוא קולות תמיכה רבים ביניהן יש לציין את התייחסותה של פרופ' רחל לב-ויזל, ראש בית הספר לטיפול באמנויות ונציבה למניעת הטרדות מיניות באוניברסיטת חיפה שקראה לנפגעות לעשות מעשה, פרסמה את מספר הטלפון האישי שלה והזמינה אותן לפנות אליה.

התגובות הופיעו במהלך החודשים פברואר-מרץ 2013 ואז שככו, עד לפרסום תחקיר "עובדה" בפברואר 2017 בו נחשף לראשונה שהמטפל הפוגע המתואר בתגובות הוא לכאורה פרופ' חנוך ירושלמי.

 

----

מקורות

 

תיקון: סמכויות החקירה הן בידי ועדת התלונות ולא בידי מועצת הפסיכולוגים כפי שנכתב בתחילה. שניים משלושת חברי ועדת התלונות הם פסיכולוגים, אחד מהם הוא נציג מועצת הפסיכולוגים.

תודה לאורן אביאל, חבר מועצת הפסיכולוגים על ההבהרה

16.1.2020


עוד בבלוג של שפיות זמנית

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

ירדן פרידון ברשףירדן פרידון ברשף15/3/2020

"אין לנו מושג" לשון התגובה המתנערת.. אכן תעודת עניות למועצה. [ל"ת].

יעל בר-אוןיעל בר-און11/3/2020

התנערות חסרת בושה. תחקיר 'עובדה' הוא מעמיק ומהימן יותר מכל 'חקירה' שתערך באופן אישי על ידי נציג הוועדה (פסיכולוג, לא בלש) - ובוודאי גם זהיר ושומר על אמות מידה מקצועיות ומשפטיות טרם הפרסום. במקרה הספציפי של הגב' דיין. היושרה המקצועית והערכית שלה אינן מוטלות בספק. לכן, מענה המועצה על כך שאין מדובר בתלונה היא מתחמקת. מעבר לכך, הנוסח החוקי מדבר על 'חשד סביר' ואם זה לא חשד סביר - מה כן???
כפסיכולוגים, גינוי הפגיעה חייב להיות מלווה בהליך משמעתי ולא - הפגיעה בנשים חריפה יותר ואף הפסיכולוגים כפרופסיה נפגעים.
עננים כבדים מעלינו אם נניח לשיירה לעבור!

עדי נוימןעדי נוימן11/2/2020

בכירים במשרד הבריאות מעודדים את הנפגעות להגיש תלונותיהן לכתובת הבאה:. ועדת התלונות על פסיכולוגים, עו"ד חן וונדרסמן
משרד הבריאות
רח' ירמיהו 39
ת.ד 1176
ירושלים 9101002
call.habriut@moh.health.gov.il
טלפון:
08-6241010

נורית ענבר-וייסנורית ענבר-וייס21/1/2020

תגובה לנפגעת כואבת. שלום לך. מצטערת לקרוא על הפגיעה שחווית בטיפול.
חזקי ואמצי על הנכונות שלך לפנות ולהתלונן.

אם את זקוקה לאוזן קשבת, מידע וייעוץ, מוזמנת לפנות אלינו לפסיכואתיקה ונשמח לנסות לעזור.
קבוצת פסיכואתיקה מציעה את עצמה ככתובת נוספת לתמיכה והתייעצות ראשונית במקרים של חשד לפוגענות בעלת אופי מיני בטיפול נפשי. חברות הקבוצה פועלות בהתנדבות והעזרה ניתנת ללא תשלום, ותוך התייעצות הדדית בין חברות הקבוצה. ניתן לפנות אלינו לדואל psychoethics1@gmail.com או דרך תיבת הפניות של "פסיכו אתיקה" באתר פסיכולוגיה עברית. אנו מתחייבות לשמור על חיסיון הפרטים המזהים של הפונות והפונים, בכפוף לחובת הדיווח על פי החוק.

נפגעת כואבתנפגעת כואבת20/1/2020

גם אני אגיש תלונה. לא הגשתי בעבר כי פחדתי, אך הפוסט הזה עוזר לי להבין כמה זה חשוב.

מיכל קדםמיכל קדם20/1/2020

גם הנפגעת שאני מקורבת אליה תגיש מחדש את עדותה לועדת התלונות. תודה רבה עדי נוימן על האינפורמציה החשובה שהבאת. הנפגעת שאני מקורבת אליה התלבטה והחליטה גם היא להגיש מחדש את התלונה שלה לועדת התלונות בעקבות המידע שהבאת כאן מאת הבכיר במשרד הבריאות. אני ממש מקווה שהפעם תמצא דרך לפעול! ובכל מקרה טוב שהתלונות יסרקו ויכנסו לתיק של הפסיכולוג הפוגע.

פסיכו אתיקהפסיכו אתיקה19/1/2020

תגובה לנטלי מור. קודם כל, כל הכבוד לך על האומץ לכתוב ולפרט את מה שעברת.
טיפול נפשי אמור להוות מקום בטוח ומוגן וצר לנו לשמוע שעבורך הטיפול לא היה כזה. מה שאת מתארת נשמע חמור ביותר. לצערנו, קיימים מקרים בהם מטפלים ניצלו את הסיטואציה והיחסים הטיפולים ופגעו במטופלת. קבוצת פסיכואתיקה שמה לה למטרה להוות כתובת עבור מטופלות ומטופלים שנפגעו על ידי מטפלים. אם תרצי, את מוזמנת לפנות אלינו במייל: psychoethics1@gmail.com ונשמח לראות אם נוכל לעזור.

רותם ברקרותם ברק19/1/2020

אם כך אגיש מחדש את העדות שלי. תודה רבה עדי נוימן על הדברים החשובים שהבאת כאן מאת הבכיר במשרד הבריאות. אם כך, אני בהחלט אגיש מחדש את העדות שלי לוועדת התלונות. חשוב לי שהיא תיסרק ותיכנס לתיק של המטפל שפגע בי. תודה על האינפורמציה החשובה. אני מקווה שהפעם וועדת התלונות גם תפעל ושהמטפל שפגע בי לא יוכל יותר לפגוע במטופלות אחרות. אני די בטוחה שלו משרד הבריאות היה פועל בשנת 2015 כשהגשתי לראשונה את התלונה, בחורות אחרות לא היו נפגעות.

עדי נוימןעדי נוימן18/1/2020

לכל הנפגעות. תודה שהבאתן באומץ את עדויותיכן כאן.
זה מאד חשוב.
לכל הנפגעות אני מציעה שתתלוננה לוועדת התלונות במשרד הבריאות. זה כל כך משמעותי.

אך ספציפית לנפגעות לכאורה של מר ירושלמי: פניתי באופן לא רשמי לאדם מאד בכיר במשרד הבריאות שחולש בתוקף תפקידו גם על התחומים הללו וזה מה שהוא אמר לי: "אינני מצוי בפרטי הפרשה כי אלו דברים שקרו טרם זמני. מבירור שערכתי התלונות הישנות גנוזות וכנראה שהדוברות לא ידעה עליהן שעה שהגיבה למערכת פסיכולוגיה עברית. אך כיון ששיטת השימור של תלונות השתנתה מאד בשנים האחרונות ועברה למוד אלקטרוני, כל תלונה חדשה שמתקבלת, בלי קשר למה ייעשה איתה בעתיד, נסרקת כעת ונכנסת לתיק הנילון. אני מציע שהנשים היקרות והאמיצות שהתלוננו בעבר, תשלחנה שוב תלונותיהן הישנות, והמשרד יסרוק אותן לתיקו של הנילון כמקובל כעת."

מיכל קדםמיכל קדם17/1/2020

מקוממת מאד התגובה שקיבלתם ממשרד הבריאות.. לעורכי פסיכולוגיה עברית וכותבי "שפיות זמנית" שלום, תודה על הפוסט החשוב הזה!
שמי מיכל, אני מאד מקורבת לאחת הנפגעות. לפני כמה שנים בעידודי ובעזרתי, הגישה הנפגעת שאני מקורבת אליה תלונה למשרד הבריאות על התנהגות מינית לא הולמת במהלך טיפול נפשי אצל פרופ' חנוך ירושלמי, שהיה בשנים שהיא נפגעה בטיפול ד"ר חנוך ירושלמי.
אופי הפגיעה המינית היה שונה אמנם מזה שמתארת רותם ברק (על המטפל שלה), אך חמור לא פחות. גם על הנפגעת שאני מקורבת אליה חל כבר חוק ההתיישנות.
התלונה הוגשה אישית לעו"ד יוני ברג מבית שמש, שהיה אז התובע הראשי של משרד הבריאות. חשוב לי לציין כאן שהתלונה הוגשה בעידודו של עו"ד ברג.
עו"ד יוני ברג הבטיח לנפגעת ששמה לא יוזכר באזני פרופ' ירושלמי, לבקשתה. הוא ציין באוזניה שיש בידיו תלונות קודמות כנגד פרופ' ירושלמי, על הטרדה והתעללות מינית, אך שגם הנפגעות האחרות חוששות ששמן יוזכר באזני ירושלמי.
עו"ד ברג ציין שהוא רואה בחומרה רבה את הפרשה, ומאד מקווה שיוכל לפעול גם בתנאים האלו ושהוא מברר את הסוגיה מבחינה משפטית.
מקץ כשנה הבינה הנפגעת מעו"ד יוני ברג, ואחר כך מעו"ד אדווה גואל שהיתה יו"ר ודעת התלונות, כי לצערו של משרד הבריאות, לא ניתן לקדם את התביעה, שכן משרד הבריאות, תחת עצת היועץ המשפטי שלו, אינו רוצה/יכול לפעול אם לא ניתן לחשוף בפני ירושלמי את שמות הנפגעות.
גם לנפגעת המקורבת אלי נאמר, בדומה לנפגעת רותם ברק הכותבת כאן, שהתלונות תיגנזנה במקום בטוח, שאינו תיקו של ירושלמי, עד ואם שהמשרד יוכל לפעול בדרך זו או אחרת.
לאור כל זאת אני רואה בחומרה את התגובה השקרית שקיבלתם שזו לשונה:
"לשאלתכם על פרופ' חנוך ירושלמי - אין לנו מושג, הנושא לא מטופל במשרד הבריאות.
לא קיבלנו עליו תלונה. תחקיר 'עובדה' זה לא תלונה רשמית."
מן הראוי שהיו מגיבים בדומה לתגובה שקיבל העיתונאי איתי עמיקם בזמנו, שמודה שאכן התקבלו תלונות, אך כיוון שהמתלוננות לא העזו לחשוף את שמן בפני ירושלמי, הן נגנזו לפי שעה.
הייתי מציעה לכם, אם תרצו, לפנות לעו"ד יוני ברג ולקבל את תגובתו.
אני רוצה להאמין שהוא איש ישר ואמין, שלא יכחיש את קבלת התלונות כנגד ירושלמי ואולי גם יאות להסביר את התנהלות משרד הבריאות בנושא.
בשורה התחתונה חשוב לזכור שתי עובדות: המתלוננות חיות תחת איום מזעזע, שאין דומה לו בעולם הטיפולי. והעובדה השנייה היא שירושלמי עדיין מחזיק ברישיון הפסיכולוג שלו.

נטלי מורנטלי מור16/1/2020

אביוז בטיפול. התחלתי טיפול סביב קושי בכניסה להריון לאחר שנעשו כל הבדיקות ולא נמצא הסבר רפואי - פיזי לכך שאיני מצליחה להרות. במהלך הטיפול עברתי טראומה של לידה שקטה. בתקופה הזו הייתי פגיעה ונזקקתי לתמיכה רבה מצד הסביבה הקרובה שלי ומצד הפסיכולוג המטפל. בנקודה הזו, שהיא ללא ספק הייתה הנקודה הכי נמוכה בחיי, עברתי התעללות מאוד קשה בטיפול. הפסיכולג אשר טיפל בי רמז שוב ושוב שזה קרה באשמתי (בתת מודע אני לא רוצה להיות אימא ואני זו שגרמתי להפלה...), היה ציני כלפי, נהג בי בקרירות וריחוק דווקא כשהזדקקתי לו יותר מכל. כמה פעמים הוא צעק עלי: "תפסיקי לבכות...", "קחי את עצמך בידיים"... אמר לי שאני מטופלת קשה ותובענית... שאני מעייפת ומתישה אותו ושהוא ממליץ לי להתאשפז במחלקה הסגורה (חשוב לי לציין שכל אותה עת לא הייתי אובדנית, לא איבדתי את הקשר עם המציאות ותפקדתי ברמה סבירה). הוא טען שאני משעממת אותו, שאני תלותית מדי, הרבה לשכוח פרטים ודברים שסיפרתי לו ו"הבריז" משיחות טלפון שקבענו. קשה לי מאוד לכתוב את זה אבל עברתי גם פגיעה מינית על ידי אותו פסיכולוג. אני, שתמיד תפסתי את עצמי כבחורה חזקה ואסרטיבית... אני, שהייתי קצינה בצבא ועבדתי בתפקיד ניהולי בכיר. אני קפאתי. לא הגבתי. ואחר כך גם האשמתי את עצמי. תמיד חשבתי שאני לעולם לא אהיה בעמדה קורבנית. שאם איזה גבר יעז "להתעסק" איתי, הוא יחטוף ממני 2 סטירות ובעיטה... אני קפאתי כמשותקת. לא סיפרתי על הפגיעה לאף אדם. לא לחברה טובה, לא לבעלי . באופן אבסורד ניסיתי "לעבד" את הפגיעה איתו. עם הפסיכולוג. ניסיתי לתת פשר למה שקרה... לזכות בהכרה ובתמיכה... והוא בתגובה אמר לי שדמיינתי ושזה לא התרחש... ושוב טען שאני צריכה להתאשפז במחלקה הסגורה. מודה, שתקופה מאוד ארוכה חשבתי שאני אכן מדמיינת. הוא הצליח לעורר בי ספקות. אחרי שהפסקתי את הטיפול, פניתי אליו וביקשתי לקבוע פגישה. בפגישה התעמתתי איתו והוא הודה בכך שהוא לא היה לי פסיכולוג טוב. הודה שהיה חסר סבלנות ולא עמד בסטנדרטים הגבוהים של עצמו... טען שזה מפני שמשהו בי מזכיר לו דמות מעברו... שהוא היה בתקופה קשה ומשברית בחייו האישיים ועוד ועוד. כשהעלתי את נושא הפגיעה המינית, חזר שוב על הטענה שדימיינתי את זה, וזה כלל לא התרחש. רמז שאם אתלונן עליו, אשלם על כך מחיר כבד והדבר יעלה לי בחיי הנישואים שלי.
אני עצובה לקרוא על בנות שנפגעו בטיפול אבל גם מבינה שאני לא לבד וזה יכול לקרות לכל אחד ואחת. אני חושבת שזה נושא מושתק שלא מדברים עליו. קשה לנו אפילו להעלות בדימיון שדבר כזה יכול להתרחש דווקא על ידי מי שאמור לטפל בנו ולשמור עלינו. זה קצת דומה לפגיעות מיניות במשפחה. לפוגעים אין קרניים. הם יכולים להיות קולגות שלכם, אחים שלכם, חברים הכי טובים שלכם, מדריכים ומורים שלכם. אתם יכולים לחשוב שאתם מכירים מישהו היטב אבל אין לדעת מה באמת קורה מאחורי דלת (קליניקה) סגורה.

עדי נוימןעדי נוימן15/1/2020

באופן היפותטי: אפשר להתווכח מה הכי נורא בפרשה הזו, אם כמובן החשדות נכונים.. אישית, אני מאמינה לנפגעות שרואיינו על ידי אילנה דיין, וסומכת על אילנה דיין ועל אוניברסיטת חיפה שעשו תחקיר רציני לפני שפעלו, כל אחד בתחומו.
בנוסף רבים המטפלים, חלקם קולגות קרובים ואמינים, ששמעו חלק מהנפגעות מדווחות את סיפוריהן הקשים בחדר הטיפולי לאורך השנים.

אך לשם ההגינות האבסולוטית, בואו נניח שאיננו יודעים הכל, ונתייחס לפרשה כפרשה היפותטית בלבד, שממנה היינו רוצים ללמוד משהו.
מה הכי נורא בפרשה היפותטית זו?
האם הכי נורא שמועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות יודעים על הסיפור שנים רבות ולא עושים הרבה או אולי אפילו דבר על מנת לנסות להתלות רישיונו של מטפל פוגע סדרתי? או אולי לכל הפחות לקרוא לו לשיחת אזהרה והסברים?
האם הכי נורא ששש או שבע נשים, מי יודע: אולי יותר, חיות יום יום במשך שנים ארוכות את הסיוט של החוויות המחרידות שעברו תחת ניצול מיני נמשך בתוך טיפול, בלי שתוכלנה למצות עם האדם שפגע בהן את הדין בשל האיומים שהטיל עליהן?
האם הכי נורא שאדם שהיה אמון ומופקד על נפש עדינה ולעיתים שבירה של מטופל/ת, עושה שימוש מחריד בתלות ובפגיעות של המטופלות שלו על מנת לספק, בחדרי חדרים, את יצריו הנרקיסיים והמיניים?

כן, הכל מחריד, וקשה לדעת מה יותר ממה.
אך לדעתי האישית, אחד הדברים המזעזעים ביותר במקרה ההיפותטי, הוא השימוש בתכנים מתוך הטיפול על מנת "לתפור" ביד אמונה רשימת איומים אישית לכל מטופלת, שתשתק ותשתיק אותה לעד. איומים הנשענים על סודות ותכנים אישיים שהמטופלות חשפו בטיפול, תוך שהן סומכות על המטפל שלהן באופן מלא.
קשה להעלות על הדעת ניצול יותר ציני וקשה של יחסי מטפל מטופל.

כיצד ניתן למנוע מקרים כאלו בעתיד?
יש למשל גוף נפלא שנקרא "פסיכו-אתיקה" של מטפלים שאפשר לפנות אליהם כשעולה חשד אצל מטופל/ת שמשהו שקורה בטיפול שלו אינו תקין.

מטופלים: ברגע שמשהו מרגיש לכם לא תקין ,או לא נעים או לא נוח, אנא פנו לכל מטפל אמין בקהילה והתייעצו. לא רק בענייניים מיניים. יש הרבה דרכים לעשות מעשים לא אתיים בתוך טיפול. אל תישארו לבד עם מטפל/ת פוגעני/ת.


לידור גורןלידור גורן15/1/2020

גם אני נפגעתי ונוצלתי בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי. הייתי בטיפול פסיכולוגי לפני מספר שנים בשל הפרעת אכילה. לאחר שנתיים של טיפול, חוויתי משבר קשה מאוד בחיי האישיים, משבר אשר הפך אותי לפגיעה, חשופה ומאוד תלויה בפסיכולוג שלי. ואז נפלתי קורבן לניצול מיני והתעללות נפשית על ידי הפסיכולוג. חייבת לציין שבמשך השנתיים הראשונות של הטיפול, הטיפול התנהל בצורה תקינה: הפסיכולוג הפגין מסירות, אכפתיות ונהג כלפי בצורה מקצועית על פי כל כללי האתיקה המקובלים, דבר אשר גרם לי לחשוב שאני היא שעשתה משהו רע וגרמה לו להפוך את עורו ולהתנהג כמפלצת. חשתי לכודה בטיפול שהפך ליותר ויותר פוגעני. הגענו למצב של יחסי מין מלאים כמעט בכל מפגש, והתובענות מצדו רק הלכה וגברה. קרוב לשלוש שנים הייתי "בטיפול" נצלני ומתעלל. כלפי חוץ נראתי בסדר: מתפקדת, עובדת ולומדת, גם נולד לי תינוק חדש. אבל בפנים הכל היה הרוס, עד שהחלו אצלי מחשבות אובדניות, והשיא - ניסיון אובדני שבגינו אושפזתי לתקופה של כשבועיים. לאחר שהשתחררתי מבית החולים, דרש ממני הפסיכולוג לפנות לפסיכיאטר. הוא הפנה אותי לפסיכיאטר שאותו הכיר ועליו המליץ (בכיר באחד מבתי החולים לבריאות הנפש באזור השרון). באחת הפגישות חשפתי בפני הפסיכיאטר את מסכת ההתעללות בטיפול. הוא הגיב בחוסר אמון ובביטול מוחלט של דברי. מספר פעמים גם העיר הערות לגבי המראה החיצוני המושך שלי, צורת הלבוש "החושפנית", צורת הישיבה המפתה... הפסיכיאטר טען שאני אשה מושכת ומפתה, ועלי "לחגוג" את המיניות שלי. הוא טען שיש לי פנטזיית אונס, ושאני רוצה "להיכבש" על ידי גבר חזק ממני. באחת הפגישות גם ניסה לנשק אותי. ברחתי מהטיפול הפסיכיאטרי ולא חזרתי. מהטיפול הפסיכולוגי הצלחתי להיחלץ כעבור כמה חודשים. איני יודעת מהיכן שאבתי את הכוחות. לפני כשנה הגשתי תלונה במשרד הבריאות כלפי אותו פסיכולוג. כשהבנתי שיהיה עלי לחשוף את זהותי בפני הפסיכולוג ואולי אף להתעמת עמו, ביטלתי את התלונה. אין לי את הכוחות הנפשיים לכך. אני שבר כלי. גם הפרעת האכילה הלכה והחמירה. אותו הפסיכולוג גם דאג להעביר אלי מסרים מאיימים. הוא יודע עלי כל כך הרבה ואני חוששת מאוד שיעשה בכל המידע הזה שימוש על מנת לפגוע בי. מיותר לציין שהוא וגם הפסיכיאטר עדיין אנשי "טיפול" פעילים.

נורית ענבר-וייסנורית ענבר-וייס15/1/2020

תודה רותם על התגובה מאירת העיניים. (זוכרת גם את תגובותייך בבלוג, שהיה להן תפקיד חשוב בהנעת התהליכים שהביאו לחשיפת הפרשה)
שפכת כאן אור חשוב על אופי של פרשה חמורה מאין כמוה, בכתיבה בהירה ואמיצה. תודה לך.
אני חושבת שהאמת שלך ושל הנפגעות האחרות יצאה מהמחשכים לאור, והפסיכולוג הבכיר שפגע בכן, נוטרל מיכולתו לפגוע במטופלות חדשות.
מקווה שיש בכך נחמה מסוימת עבורך ועבור הנפגעות האחרות.

רותם ברקרותם ברק14/1/2020

פניתי בעצמי למשרד הבריאות כשנה אחר כך. ושאלתי האם באמת תלונתי הושמדה. הוסבר לי כי היא הוצאה מהתיק של המטפל הפוגע ונשמרת במקום אחר, למקרה שאחליט להגיש אותה שוב או למקרה שהמשרד יחשוב יום אחד שכן אפשר למצות את הדין גם בתנאים האלו.

רותם ברקרותם ברק14/1/2020

אני הגשתי תלונה למשרד הבריאות. בשנת 2015 הגשתי תלונה על התעללות מינית מצד המטפל שלי, שאת שמו אני מפחדת לציין כאן, מפחד שיממש את איומיו כנגדי.
התלונה הוגשה למשרד הבריאות, לועדת התלונות של מועצת הפסיכולוגים.
בתלונה פרטתי התעללות מתמשכת שנמשכה שש שנים בשנות התשעים, בהן לחץ עלי הפסיכולוג שלי לקיים עימו יחסי מין, ובשלב מסוים כשזה כבר היתה דרישה קשה ממש בכל פגישה, נשברתי ואמרתי לו שאני לא יכולה יותר והטיפול הופסק על ידו. קשה לתאר את מסכת הייסורים ועד כמה הייתי תלויה בו אז. זה משהו שמאד קשה למישהו שלא היה בתוך הסיטואציה הזו להבין.
כשהגשתי את התלונה ביקשתי ממועצת הפסיכולוגים בעל פה ובכתב ששמי לא יוזכר באזני אותו המטפל.
יו"ר ועדת התלונות הבטיח לי את זה אישית.
מקץ מספר חודשים אנשי ודעת התלונות חזרו אלי וביקשו ממני שבכל זאת כן אסכים להזדהות בשמי בפני המטפל הפוגע.
הם סיפרו לי שברבות השנים הוגשו עוד מספר תלונות המתארות מסכת הטרדה והתעללות מינית מאד דומה לזו שאני עברתי כנגד אותו המטפל, אך לא ניתן היה למצות עימו את הדין אם אנחנו לא מוכנות להזדהות בשמנו.
באותה תקופה נודע לי שפרט אלי יש עוד שש או שבע נשים שנפגעו מאותו המטפל לאורך השנים.
במשרד הבריאות הסבירו לי שאם לא נעיז להחשף בשמותנו בפני המטפל הפוגע, משרד הבריאות יאלץ לסגור את התלונות כנגדו כי אי אפשר למצות איתו את הדין אם אנחנו לא מכונות ששמנו יופיע בפניו.
אבל אני לא יכולתי, כי המטפל כשהטיפול הסתיים איים עלי שאם אחשוף מה קרה לי איתו הוא ינקום בי והוא פירט את הנקמות שינקום בי שהיו מחרידות ממש. הוא השתמש בתכנים שחשפתי בפניו בטיפול כדי לפרט לי רשימת איומים נוראית, שאם הוא יממש אותה לא רק אני אפגע מאד, אלא גם עוד אנשים שיקרים לי. בין השאר איים שיפנה למעסיק שלי ויספר לו "סודות קשים" עלי כביכול מתוך הטיפול, דברים שלא אמרתי ולא קרו מעולם. אך כיון שהוא בכיר ורב השפעה, כך אמר, הוא בטוח שהמעסיק יאמין לו.
אני ממש מצטערת אך פשוט לא יכולתי להסכים להחשף בפני המטפל ופחדתי ממנו מאד. ממשרד הבריאות הודיעו לי אחרי כשנה שאין להם ברירה אלא להשמיד את התלונה שלי, כי אני לא מוכנה להחשף בפני המטפל בשמי.
הם גם אמרו לי שכך יאלצו לעשות עם יתר התלונות כנגד אותו המטפל ושאנחנו מוזמנות לפנות מחדש כשנרגיש שיש לנו אומץ להחשף בשמנו בפניו.
לי עדיין אין אומץ. הוא איש מסוכן .
לפני כשנתיים פנה אלי, באמצעות מכר משותף מהאוניברסיטה העברית, וכן אל עוד נפגעות של אותו המטפל, עיתונאי בשם איתי עמיקם שעבד אז בעיתון YNET ושאל אם אני מוכנה לחשוף בפניו את התלונה שלי, בלי לחשוף פרטים מזהים והסכמתי. העברתי לו את התלונה שלי כפי שהגשתי אותה בזמנו למשרד הבריאות, תוך השמטה של מספר פרטים מזהים.
הוא פנה, דרך הדובר של YNET, למשרד הבריאות ושאל אותם מה קורה עם התלונות כנגד הפסיכולוג הזה, ולמה זה לא מתקדם וזו היתה תשובתם אליו:
"משרד הבריאות קיבל מספר תלונות לאורך השנים כנגד הפסיכולוג XXX והתיחס אליהם בזעזוע וכובד ראש. המתלוננות לא הסכימו שמשרד הבריאות יחשוף את שמן בפני הנילון. פנינו למתלוננות מספר פעמים בבקשה שיאותו לחשוף את שמן בפני הנילון אך הן סרבו. לכן נאלצנו להשמיד בסופו של דבר את התלונות. זאת כיוון שמשפטית לא ניתן לברר תלונה שלא ניתן לחשוף את שם המתלונן בפני הנילון".

באותה תקופה עזב העיתונאי הזה את YNET והכתבה לא יצאה לאור.

עלי חל חוק ההתישנות, אך גם אם זה לא היה כך, לא הייתי מעזה להתלונן במשטרה או שוב בפני משרד הבריאות, כי אני מפחדת שהמטפל הפוגע ינקום בי. אני יודעת שהוא כבר נקם במתלוננת אחרת וזה מפחיד מאד.