בכל יצור מצודד יש חתול שאיננו
עלון פסיכולוגיה עברית | 11/10/2015 | הרשמו כמנויים
בכל נקודת מפגש בין מציאות ודמיון, בין אובדן ומוות (או חתול שאינו) לבין החיים וההכרה במה שיש, מתרחשת פשרה. הפשרה היא אולי המרכיב המרכזי בחיים של כל אחת/ד ובמרחב החברתי, ודווקא משום כך מפתיעים בעיקשותם האזורים בהם נמשך מאבק, ומעוררים שאלות לגבי האובדן שאינו מצליח לקבל בהם מקום במציאות.
המאבק בין הגישות והמאמץ לפשר ביניהן נוכח לאחרונה גם בשדה הטיפול, בעקבות כניסת הרפורמה בבריאות הנפש והשינויים הנערכים בתחומי הטיפול והאבחון. במאמרו על טיפול דינמי קצר מועד במתבגרים מתייחס יעקב יבלון לפשרה שמחייבת תפיסת הזמן בטיפול, כשהוא מציג את המאפיינים המרכזיים של טיפול דינמי קצר מועד ואת היתרונות הגלומים בבחירת גישה זו בטיפול במתבגרים. יבלון מתאר את המפגש שבחירה זו יוצרת בין התמודדויות המטפל והמטופל המתבגר עם זמן המציאות ומגבלותיו. ביחס לשינוי שנערך בשימוש בכלי האבחון, אירח ארנון רולניק את פרופ' משה אלמגור, מנהל המעבדה להערכת האישיות באוניברסיטת חיפה, לראיון ביקורתי בנושא המבחנים והכלים המשמשים אותנו בהערכת האישיות.
גיא פרל קרא בספרו של מרדכי גלדמן 'קו לילה' ומצא בו התבוננות צלולה מאד במציאות, ותיאורים של רגעים חיים ומלאי חסד שנוצרים דווקא על רקע ההכרה במוות הבלתי נמנע ובאובדן שיש בו. גם עמיה ליבליך עסוקה בנוכחות המוות בחיינו ובפחדים שהוא מעורר, ומזמינה בטורה לעסוק בו יחד איתה. רועי סמנה מעלה את הרעיון לפיו כדי לחיות צריך גם למות קצת, במידה הנכונה. בכתיבה חיה מאד, כהרגלו, הוא מתאר את המצבים בהם המוות הנפשי והאין הופכים להגנה, ואת מאמציו של המטפל לעורר חיים כשזו נעשית דומיננטית מדיי. בהקשר אחר, דנה ניצה ירום בטורה במקום שהפורנו ממלא בהתפתחות המינית של בני נוער, ומדגישה בעיקר את המקום שהוא בכל זאת מותיר להתערבות הורית, שתסייע למנוע חלק מהשפעותיו.
"רואה עורב שותה מזרזיף
ואומר בלבי מה נאה עורב זה
אבל החתול איננו
...
בכל יצור מצודד
יש חתול שאיננו"
(מרדכי גלדמן)
