פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
תהיות על הנשיות של תחום הפסיכותרפיה והמלצות לקריאה פמיניסטית על טיפול נפשי

תהיות על הנשיות של תחום הפסיכותרפיה והמלצות לקריאה פמיניסטית על טיפול נפשי

שפיות זמנית | 8/3/2016 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

יום האישה הבינלאומי המצוין היום יכול לשמש כהזדמנות לבחון את מקומן של נשים בתחום הפסיכותרפיה, וכן את זהותה המגדרית של הפסיכותרפיה עצמה. ממבט מרוחק מעט, ניתן לזהות את תחום הטיפול הנפשי כתחום נשי. זאת גם כיוון שמרבית המטפלות הן נשים, אך בעיקר כי סגנון החשיבה, הרגישות וההכלה המאפיינים טיפול נפשי, נתפסים כקשורים בנשיות. גם המושקעות והמסירות, הלעתים רבות מדיי, בהן עסקה ניצה ירום בטורה האחרון מזוהים יותר עם דאגה נשית. השפה המשמשת לביטוי פגיעות וכאב נפשי במרחב הטיפולי ובכלל, נתפסת גם היא כנשית, גם במצב בו הן המטפל והן המטופל המדברים אותה הם גברים. מסיבה זו גם לא נדיר במקצועותינו לשמוע גברים מדברים על הרחם הטיפולי שפיתחו, כפי שהמחיש בפוסט האחרון שלו רועי סמנה. יתכן שזיהוי זה של הפסיכותרפיה עם נשיות הוא גם חלק מהסיבה למעמדו הציבורי הנמוך של הטיפול הנפשי, לפחות על-פי היחס שהוא מקבל מקובעי מדיניות ותקציב.
לעומת זאת, מתוך שדה ההכשרה והעבודה הפסיכולוגית, הזהות המגדרית של תחום זה קצת פחות ברורה, וכרגיל - קצת יותר מורכבת. בתחילת ההכשרה, דמויות הסמכות המייצגות את הידע הקיים הן ברובן גברים, אשר מחזיקים ברוב תפקידי ההוראה בסגל האקדמי גם במקצועות בהן מרבית העוסקות הן נשים. בהמשך לכך מגלות נשים שדווקא מרחבים תעסוקתיים ולימודיים טיפוליים שנתפסים כנשיים, הם לעתים קרובות נוקשים יותר ממקומות אחרים ביחסם לזכויות נשים בהריון או תנאי עבודתן של אימהות.
התמונה מסתבכת עוד יותר כשמנסות לאפיין את ההיבטים המגדריים של השיח המקצועי הפסיכותרפויטי. גם בו, מהבחינה הקונקרטית ביותר של הדוברים המייצגים אותו, קיימת א-סימטריה בולטת בין כמות הנשים והגברים המפרסמים את רעיונותיהם, זאת כאשר משווים יחס זה ליחס בין כמות הנשים והגברים העוסקים במקצועות טיפוליים ושיש להן/ם, כנראה, דברים בעלי ערך לשתף בהם. ומה לגבי תוכן הדברים עצמם? עד כמה נוכחת מודעות מגדרית-פוליטית בחשיבתן/ם של מטפלות/ים וכותבות/ים? האם מודעות כזו, או ביטוי מפורש שלה, היא בכלל הכרחית לצמיחתה של תיאוריה טיפולית שמתייחסת לסובייקטיביות הנשית או נהגית מתוכה?
לבינתיים, המיטב שאנו יכולות לעשות כדי לנסות להשיב לשאלות אלו, הוא להמליץ על כמה מאמרים שמבטאים, לדעתנו, חשיבה פמיניסטית על טיפול, או מתייחסים להיבטים הייחודיים לטיפול בנשים:
- מאמריה של ניצה ירום: על מישנתה של ג'סיקה בנג'מין; על המיניות הנשית על-פי ז'נין סשגה-סמירג'ל; ועל המשגה חדשה של ההיסטריה.
- קריאתה המחודשת של מריאנה גייטיני במחקרים בהיסטריה, וסקירתה להרצאתו של סמואל גרסון, שגם הבנתו את ההיסטריה מעוגנת בחשיבה פמיניסטית.
- מאמרה של שלי רקובר על האופן בו מתפקדות אימהות בתרבות גברית.
- מחקרה של חנה דויד על מאפייניהן הייחודיים של ילדות מחוננות.
- סקירתה של יערה לוין פריימן ליום עיון על פסיכולוגיה של נשים, שעסק בטיפול הניתן בהקשר של דיכוי מגדרי.
- מאמרה של חן וירבה  על שילוב עקרונות הטיפול הפמיניסטי בפסיכותרפיה גופנית עם נשים.
- מאמרה של שירלי כהן על היבטים פוליטיים ומגדריים בטיפול בנשים שהתמודדו עם כריתת שד.
- מחשבותיה של רננה אלרן על תקרת הזכוכית הקיימת עדיין עבור נשים באקדמיה בכלל ובפסיכולוגיה בפרט.
- ניתוחה הספרותי של רות נצר המצביע על הקשר בין תפיסת זמן נשית לחוויית עצמי אותנטית.


עוד בבלוג של שפיות זמנית

"מה שהרגשתי היה רחוק מדימויים שגורים של היריון, לידה והורות. לא חוויתי את האושר העילאי המיתי של הבטן...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

רגינה מלכה גרבררגינה מלכה גרבר13/3/2016

חוקרת ומטפלת נוספת - דרי אפי זיו. רציתי להוסיף את דר" אפי זיו, אשר כותבת על השיח הפמיניסטי בטיפול. יש לה מאמר מרתק "טראומה עיקשת".