מי ייקח אחריות על עתיד ההכשרה של פסיכולוגים בישראל?
שפיות זמנית | 18/1/2016 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
כחלק מהמשך תהליך הפרטת שירותי בריאות הנפש בישראל, גם האחריות על הכשרת המתמחים עוברת לידי קופות החולים, כך על-פי כתבה שפורסמה היום ב״הארץ״. הפסיכולוגית הארצית ימימה גולדברג הודיעה לאחרונה על שינוי בתקצוב ההתמחות על-ידי משרד הבריאות, לפיו משרד הבריאות יממן 30% בלבד ממילגת ההתמחות אותה שילם לכל מתמחה עד היום, ואת 70 האחוזים הנותרים המרפאות הציבוריות וקופות החולים אמורות לממן. שינוי זה נוצר במטרה לסייע לקצר את תורי ההמתנה להתמחות. בדרך זו, משרד הבריאות יוכל, לכאורה, להשתמש בתקצוב שבעבר הספיק למילגה אחת, לשלוש מילגות.
כרגע קופות החולים מתנגדות לשאת בהוצאות ההכשרה של פסיכולוגים. קופת חולים כללית כבר הבהירה כי במידה והחלטה זו תיושם, היא לא תקלוט מתמחים בפסיכולוגיה קלינית. כמו כן, אין באופן בו יושמה הרפורמה הנחיות המחייבות את קופות החולים להשתמש בתקצוב שניתן להן גם עבור ההכשרה. לכן, אם במשא ומתן הזה בין משרד הבריאות לקופות החולים שני הצדדים יישארו בעמדותיהם, המשמעות היא אובדן של 130 מקומות התמחות וכמובן הארכה משמעותית ביותר של משך ההמתנה לתחילת ההתמחות. כמובן שמחיר השינוי עלול להיות גבוה יותר כיוון שגם למרפאות הממשיכות לפעול כספקיות של קופת-חולים (אלו שהיו ציבוריות) יהיה קשה מאד לקלוט מתמחים חדשים בהסדר זה.
בעיה מרכזית נוספת שעלולה להיות בצעד זה, היא בהיעדר תשתית לקליטת פי שלוש מתמחים, אפילו אם קופות החולים היו לוקחות על עצמן את תקצובם. גם אם מרפאות נוספות של קופת חולים יוכרו כמתאימות להכשרת מתמחים, לא בטוח שמספר המקומות שיוכלו להציע להתמחות יוכל להתמודד עם החוסר שיוצרת הכמות ההולכת וגדלה של תוכניות לימוד לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית.
מעבר לבעיה הקונקרטית של בוגרי לימודים רבים המחכים שנים להתחיל את התמחותם, חוסר המעורבות של המדינה ומשרד הבריאות באופן בו משתמשות קופות החולים בתקצוב של הרפורמה בבריאות הנפש והיעדרם של קווים מנחים ברורים לגבי השקעה בהכשרה של מטפלים, מעבירה מסר לפיו למדינה אין שום עניין בפיתוח או אף שימור שירותי בריאות הנפש הניתנים בה, ואלו יכולים מבחינתה להיקבע על-פי שיקולים כלכליים בלבד.
