פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
ההומופוביה הורגת - 6 שנים לרצח בבר נוער, 3 ימים לפיגוע הדקירה במצעד הגאווה

ההומופוביה הורגת - 6 שנים לרצח בבר נוער, 3 ימים לפיגוע הדקירה במצעד הגאווה

שפיות זמנית | 2/8/2015 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

ט"ו באב הפך שוב לט"ו בכאב. עשר שנים בדיוק לאחר שדקר שלושה בני אדם במצעד הגאווה והסובלנות הירושלמי, הסתער שוב ישי שליסל על הצועדים כשהוא פוצע שישה מהם, שניים פציעות קשות. לפני שש שנים בדיוק, גבתה השנאה את מחירה, כאשר רעול פנים נכנס ל'בר נוער', מרכז לצעירים להט"בים, וירה לכל עבר. שני צעירים נרצחו. רבים אחרים נותרו פצועים ומצולקים, בגוף ובנפש.  

כמובן שההדף של פשעי השנאה מהדהד בזמן ובמרחב, הרבה מעבר לאירועים עצמם - בחברה ככלל, ובחייהם של מי שכנגדם מופנה האיום. במאמרם Herek, Gillis ו - Cogan השוו את חוויתם של להט"בים קורבנות פשעי שנאה וקורבנות של פשעים אחרים ומצאו כי הראשונים חווים יותר סימפטומים של דיכאון, דחק פוסט טראומטי, חרדה וכעס. הם נוטים להתייחס יותר לעולם כלא בטוח, לסמוך פחות על טוב ליבם של אנשים ולאחוז בחווית שליטה מוגבלת על חייהם. פשע השנאה עלול להוביל אצל הקורבנות לתפיסה של היות להט"ב כמקור לסכנה, כאב ופגיעה ולא כמקור לאינטימיות, אהבה וקהילתיות, ובכך לפגוע בחווית העצמי היסודית. 

אל מול איום זה, ולצד מאבק בעד סובלנות ונגד שנאה במרחב הציבורי, נראה כי לאנשי טיפול וחינוך יכולת לסייע ביצירת אטמוספרה של חוסן ותמיכה בצעירים להט"בים ובליווי של בני משפחותיהם. זמן קצר לאחר הרצח המחריד ההוא בבר נוער, נפתח באתר 'פסיכולוגיה עברית' פורום יעודי למטפלים שליוו צעירים שהתמודדו עם האימה והחרדה שהתעוררה בעקבות הרצח. שירלי קובלסקי, שניהלה את הפורום בזמנו, היא מטפלת במוזיקה וגם אמו של מיכאל, ששהה בבר נוער בעת הפיגוע וניצל. קובלסקי, יחד עם אילה כץ, ששכלה את בנה ניר ז"ל, מדריך מתנדב בבר נוער בעת הירי, ועם הפסיכולוגית ד"ר אלינער פרדס, ביקשו לתאר במאמרן 'קרעים ואיחוי בתהליך היציאה מהארון - פרספקטיבה של תאוריית ההתקשרות', היבטים מהמפגש בין תהליכים תוך-אישיים ובין אישיים במשפחה סביב היציאה מהארון. במאמרן הן בוחנות גורמי פגיעות וחוסן המנבאים שונות בתגובות, דרך עדשת תאוריית ההתקשרות. לשתיים מתוך שלוש הכתובות קשר אישי וכאוב לנושא - בנה של קובלסקי שהה בבר נוער בעת הירי וניצל, כץ היא אמו של ניר כץ ז"ל, שהיה מדריך מתנדב בבר-נוער עת נרצח. במאמרן הן מדגישות את תפקיד ההורים כ'בסיס בטוח' ואת חשיבות התמיכה ההורית במיתון ההשלכות השליליות של חשיפת מתבגרים ובוגרים להטבים לדחק. 

 

עוד בבלוג של שפיות זמנית

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אין עדיין תגובות לפוסט זה.