שיטת חלוקת המלגות להתמחות: הפסיכולוגית הארצית במכתב ביקורת נוקב, מומחים ומתמחים מגיבים בחריפות
שפיות זמנית | 12/7/2015 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
תהליך הקצאת המלגות להתמחות בפסיכולוגיה עבר רפורמה משמעותית בשנתיים האחרונות במטרה להפכו למובנה יותר ולהבטיח את שקיפותו. כמו כל שינוי, נראה שגם במקרה של תהליך זה, יעבור זמן עד שיוטמע באופן המיטבי. במסגרת הרפורמה חולקו הממתינים להתמחות לחמישה אשכולות המרכזים ממתינים למלגה בשלבים השונים של תהליך ההתמחות. מתמחים מאשכול 1 הם אלה שסיימו את החלק המרפאתי במהלך שנת 2014 או לפני וזקוקים להתמחות במסגרת אשפוזית בכדי לסיים את התמחותם. על פי כללי התעדוף של משרד הפסיכולוגית הארצית, עד היום, רק חברים באשכול 1 יכלו להגיש מועמדות להתמחות אשפוזית, הידועה כ'צואר בקבוק' של תהליך ההתמחות, בשל המספר הקטן יחסית של מוסדות אשפוזיים המוכרים להתמחות, אלא שכעת ישתנה המצב.
בפוסט שהתפרסם בבלוג של הפסיכולוגית הארצית ב'פסיכולוגיה עברית' פונה ימימה גולדברג, באופן ישיר אל מועמדי אשכול 1 שלא הגישו מועמדות למלגה להתמחות אשפוזית בבאר שבע שמתוארכת לתחילת החודש הבא. גולדברג קובלת על המצב ומכריזה כי משום שמתמחה אחת בלבד הגישה מועמדות למלגה זו, 'אנו מבינים כי שעתכם אינה דוחקת ולכן המכרזים הבאים יפתחו למתמחים גם מאשכול 2 על מנת לאפשר לכמה שיותר מתמחים להגיש מועמדות למלגות המתפנות לסיום ההתמחות'. את דבריה חתמה גולדברג באמירה נוקבת: 'אנו רואים בחומרה, שאנשים הממתינים לסיום התמחותם לא יגישו מועמדות למלגה הראשונה המתפנה ומונעים בכך איוש מלגות אשפוזיות המאפשרות את סיום תהליך ההתמחות!!!'.
מכתבה הנוזף של הפסיכולוגית הארצית עורר אי נוחות בקרב קבוצות של מתמחים, והווה קרקע לדיונים סוערים. מלבד תגובות מחאה שהתפרסמו לפוסט עצמו, פרסמו פסיכולוגים מומחים, שביקשו להביע הזדהות עם עמיתיהם המתמחים, מכתב תגובה חריף לדבריה של גולדברג. במכתב, שהתפרסם גם כעצומה עליה חתמו כ 350 פסיכולוגים, מדגישים המומחים כי אינם קובלים על עצם השינוי בנהלי הגשת המועמדות להתמחות אלא על העובדה כי השינוי הוצג כהטלת סנקציה על המועמדים, ולווה ב'סגנון מאיים ובריוני'. במכתב מזכירים המומחים המוחים את הדרך המפרכת אותה נדרש לעבוד הפסיכולוג הצעיר: "דרך הכוללת שנות לימוד ארוכות, "עבודות שדה" למיניהן בהתנדבות או בשכר מינימום ולבסוף התמחות ארוכה ותובענית בשכר שאינו הולם בשום צורה את מידת ההשקעה הכרוכה בעבודת ההתמחות, ההשכלה וכמובן את גיל ומעמדם האישי של המתמחים אשר בשל אורכו של המסלול הם לרוב בעלי משפחות המנסים לבנות את חייהם לצד תהליך רכישת המקצוע.המחשבה כי לאחר כל אלה מצופה מאותם מתמחים להתבטל בפני תכתיבי המערכת ולנייד את עצמם ואת משפחותיהם לכל אשר פקידי הפסיכולוגיה ימצאו לנכון, כל זאת בעבור שכר שהוא לא פחות ממעליב, מרתיחה".
בנוסף, מכתב רשמי בנידון המופנה לפסיכולוגית הארצית פורסם על ידי וועד המתמחים בפסיכולוגיה קלינית. במכתב מברכות חברות הוועד על השינוי בפתיחת האפשרות להתמחות מאשכול 2, החלטה שתואמת את עמדת הוועד, ותאפשר לכל מתמחה שסיים חלק מרפאתי הזדמנות להתחיל חלק אשפוזי תוך כדי התחשבות בזמן ההמתנה שלה. עם זאת, הם מבקשים להתייחס גם לרוח הדברים במכתב הפסיכולוגית הארצית 'קשה שלא להתייחס לנימה ולטון המאשימים העולים מהמכתב. אנו בוועד המתמחים הקליני מחות על העמדה שמוצגת במכתב ומבקשות להבהיר שהמתמחות אינן ראויות לגינוי או סנקציות'. במכתב הוועד נטען כי אין זה לגיטימי לבוא בטענות למתמחות ביחס לאופן בו כל אחת מקבלת את ההחלטה לגבי מיקום ותזמן ההתמחות שלה, זאת כאשר המתמחות הן 'קורבנות של מדיניות משרד הבריאות שיוצרת פערים אדירים בין מספר המתמחות הממתינות למספר המלגות'. במכתב מוצע לשקול יצירת מערך של הטבות כלכליות ו/או לוגיסטיות שיעודדו אנשים לפנות להתמחות בפריפריה והוא נחתם בקריאה לנהל את השיח 'תוך הבנה מלאה של מכלול השיקולים והלחצים בו עומדות המתמחות'.