התנ"ך וטבע האדם - הבריאה

ד"ר עפר גרוזברד | 21/6/2013 | הרשמו כמנויים

אלוהים מצייר ציור, הוא מתחיל בשמיים ובארץ ורוצה שיהיה בהם אור. הוא מתבונן במה שעשה וזה מוצא חן בעיניו. הוא יוצר במחשבתו ללא שום מגבלות ביצוע, יוצר ומעניק שם ליצירה, יוצר ומעניק שם ליצירה וחוזר חלילה. הוא מתבונן ביצירתו וכל כך נהנה. אנו רואים שיצירה הייתה מאז ומתמיד משאת נפשו של האדם אבל היא יוחסה בעקרה ליוצר הגדול - אלוהים. תרבויות מסורתיות – קולקטיביות מגבילות את יצירתיותו של האדם בכך שמטילות עליו מגבלות רבות. בתרבויות אלה האדם חווה את עצמו כחלק מקבוצה וה"עצמי" שלו אינו מרכזי עבורו. וודאי שיקשה על אדם זה ליצור כאלוהים שאינו תלוי בדבר ואינו כפוף לביקורת הקבוצתית. דת, למשל, פוגעת בחופש המחשבה בכך שאוסרת מחשבות כפירה. האדם המודרני, לעומת זאת, יכול להרשות לעצמו לשחק עם מחשבותיו ללא מגבלות באופן שלא יעלה על דעתו של בן החברה המסורתית. אולם אנו רואים שבכולנו טמון זרע היצירתיות וההנאה האינסופית מתהליך זה של יצירה שרבים לא מעזים לקחת בו חלק בחופשיות כזאת כאלוהים. לדוגמא, הציורים של ימי הביניים היו בעקרם העתקה של דמויות ונושאים ידועים מראש ולא ציור חופשי הנובע מתוך העצמי וחירותו לצייר ככל העולה על דעתו. בניסיון לערוך סיעור מוחות עם בני חברות מסורתיות - קולקטיביות נותרים, לעיתים קרובות, בני המערב מתוסכלים. כך, למשל, במשאים ומתנים בין האמריקנים לסינים מתברר שלאמריקאי היושב בחדר יש חופש הרבה יותר גדול מן הממונים עליו להציע רעיונות חדשים מאשר לסיני דבר העלול לעורר באופן טבעי לא מעט תמיהה אם לא קנאה אצל בן החברה המסורתית. כך כששאלו הנושאים ונותנים הישראלים את הנציגים הפלסטינים "בהנחה שתקבלו את כל מבוקשכם כיצד הייתם מתכננים את סידורי הביטחון וכיצד נראה לכם השלום עם ישראל?" התקשו הפלסטינים להשיב לשאלה זו. משחק ההנחות היה פחות נגיש להם. כך הודה הנציג הפלסטיני, יאסר עבד רבו, שלדידו "סיעור מוחות הוא פעולה טבעית בערך כמו ללכת ברחובות רמאללה לבוש בשמלה".

'מעיון ליישום' מסלול העשרה והעמקה שנתי למטפלים
עיון וקריאה משותפת לצד תרגול סדנאי מונחה של טכניקות פסיכודינמיות

אנו רואים שהרצון ליצור טמון בכל אחד מאתנו, אותו תהליך טבעי המתחיל במשחק המחשבות ומסתיים בבריאה ויצירה חדשה במציאות עשוי להסב הנאה רבה לכל אדם. אולם רבים מאתנו נמנעים ממנו מתוך חשש לביקורת מהסמכות - יהיה זה הורה, מורה, חבר או דעת קהל. אולם מי שמצליח להשתחרר מהביקורת יהנה ממשחק זה הנראה רבה כפי שנהנה ממנו אלוהים המשוחרר מכל ביקורת. יכולת טכנית בתחום היצירה המסוים אף היא חשובה כדי להפוך את המחשבה למציאות אולם אם נרכוש כלים אלה בצרוף שחרור מהחשש מביקורת נוכל ליצור בהנאה רבה. דומה שזרע היצירה טמון בכל אחד מאתנו וניתן לשחררו על ידי ההפנמה שאלוהים קטן מסתתר בכל אחד מאתנו, אלוהים שלא חייב דבר לאיש. הרי בסך הכל נבראנו כולנו בצלמו.

שבת שלום

עפר

קישור לספר:

http://www.bialik-publi...f6ddp42j7eq7

קישור לשני הפרקים הראשונים בספר:

http://www.hebpsy.net/a...?t=0&id=2941