פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי

מתא"ם 2013 - אז מה היה לנו שם?

באדיבות אופק מתא"ם

 

סטודנטים יקרים, לפניכם ניתוח מעמיק של בחינת המתא"ם שהתקיימה בקיץ 2013 -

מה השתנה לעומת הבחינות הקודמות? איזה חלקים היו קשים במיוחד? איזה מגמות חדשות נרשמו ומה נשאר בדיוק אותו הדבר?  

 

פרק ראשון: סטטיסטיקה ושיטות מחקר

כללי

גם השנה, פרק הסטטיסטיקה כלל שלושה חלקים. חלק ראשון בו 27 שאלות אמריקאיות, חלק שני שכלל ארבע שאלות ביקורת מחקרים, וחלק שלישי שכלל שלושה אשכולות מחקר (3 שאלות בכל אשכול). באופן כללי, הבחינה לא כללה חומר חדש בהשוואה לשנה שעברה. נצפתה מגמת התחזקות של שאלות אינטגרטיביות המשלבות מספר נושאים יחדיו. כמו כן, השאלות היו עמוסות מלל ויצרו מצוקת זמן בקרב חלק גדול מן הסטודנטים.

 

תוכן השאלות וסיווג לנושאים

חלק ראשון

גם השנה נמשכה המגמה שהחלה ב-2011, לפיה הנושאים הדומיננטיים ביותר הם קשר ורגרסיה, ניתוחי שונות וסטטיסטיקה הסקית (כולל רווח סמך). סטטיסטיקה תיאורית, הסתברות ושיטות מחקר קיבלו ייצוג מינימלי בלבד. כמו כן, ניתן לציין לפחות 5 שאלות שהינן אינטגרטיביות ומשלבות שני נושאים או יותר – התחזקות של מגמה שהחלה במתאם 2011 ונמצאת בעליה. השילוב הנפוץ ביותר בשאלות האינטגרטיביות היה בין רגרסיה לניתוח שונות (3 שאלות בנושא זה). בנוסף, הופיעה שאלה ששילבה הסתברות עם קשר וכן שאלה ששילבה ניתוח שונות עם מבחן t. נושא נוסף שהופיע השנה, בדומה לשנה שעברה, הוא גודל האפקט – במתא"ם 2012 הופיע מדד אטה בריבוע, ואילו השנה הופיע גם מדד dשל כהן.

בין המיומנויות שנדרשו לפרק זה בלטו היכולת לזהות אפקטים בגרפים, השוואת עוצמת המבחן בין מבחנים סטטיסטיים שונים והבנה מעמיקה של מהות הקשר הליניארי.

להלן החלוקה לנושאים בחלק הראשון של הפרק במועד הנוכחי בהשוואה לשני המועדים שלפניו:

 

2013

2012

2011

תיאורית

-

1

1

הסתברות

1

1

1

קשר ורגרסיה

9

11

9

סטטיסטיקה היסקית

5

6

4

שיטות מחקר

-

-

-

ניתוח שונות

5

5

9

שאלות אינטגרטיביות

6

2

1

תוחלת

1

-

-

 

כאמור, ניתן לראות כי כמעט ואין שאלות טהורות בנושא סטטיסטיקה תיאורית אך נושא זה מופיע בעקיפין בשאלות רבות. למשל, 3 שאלות עסקו במתאם בציוני תקן ודרשו הבנה של נושא זה.

 

ביקורות ואשכולות מחקר

במסגרת אשכולות המחקר היו 5 שאלות בנושא שיטות מחקר (תקפים, זיהוי מערכי מחקר, אופן הדגימה), 3 שאלות בנושא ניתוחי שונות ושאלה אחת בנושא עוצמה סטטיסטית.

ביקורות המחקר עסקו בנושאי הסטטיסטיקה השונים ולא ניתן לאפיין תחום אחד בו הם התמקדו.

 

סגנון השאלות

בדומה למתא"ם 2012, גם השאלות במתא"ם 2013 היו עמוסות מלל. שאלות רבות כללו תיאורים מילוליים באורך של 5 שורות ואף יותר. חלק מן הנתונים המוצגים היו כלל לא רלוונטיים וייתכן כי הם נועדו לבלבל ולהקשות. השאלות דרשו מהסטודנטים, בנוסף להבנת החומר, יכולת "להפשיט" את השאלות מן המלל הרב, ולחלץ את עיקרי הנתונים.

בחלק הראשון, שלוש מתוך השאלות האמריקאיות היו שאלות בהן הסטודנטים נדרשו להכריע לגבי כל מסיח אם הוא נכון או לא נכון ולא רק להקיף את התשובה הנכונה.

סגנון נוסף של שאלות שאפשר לזהות הינו הצגת גזע השאלה מלווה במספר טענות ועל הסטודנט להכריע אילו מן הטענות נכונה (אף אחת, רק אחת מהן, שתיהן).

 

רמת קושי

סטודנטים רבים חוו את המתא"ם הנוכחי כקשה מאד. אנו מעריכים כי הדבר מבוסס על שני מוקדים עיקריים:

1. המלל הרב שבשאלות היקשה על חילוץ הנתונים הרלוונטיים ולעיתים גרם לשאלה ברמת קושי ממוצעת להחוות כקשה מאוד.

2. המלל הרב דרש זמן ארוך מן הצפוי לצורך פתרון השאלות והכניס סטודנטים רבים ללחץ של זמן, בייחוד סטודנטים שהתקשו בניהול הזמן לאורך הפרק. כתוצאה מכך היה קושי להספיק את כל השאלות בפרק.

נראה כי גם השנה, לצד שאלות אינטגרטיביות שדורשות הבנה מעמיקה של החומר היו שאלות ברמת קושי ממוצעת ואף מספר שאלות ישירות שלא דרשו חשיבה מורכבת במיוחד.

ביקורות המחקר היו אף הן ברמת קושי ממוצעת אולם לסטודנטים רבים לא נותר מספיק זמן על מנת לנסות ולפתור אותן כראוי.

מתוך אשכולות המחקר ניתן לציין אשכול אחד (השלישי) שהיה קשה במיוחד ודרש חילוץ של אפקטים מתוך תיאור מילולי מורכב, זיהוי מערכי המחקר וזיהוי אפקטים בגרפים מורכבים.

 

סיכום

גם השנה, כמו בשנה שעברה, הפרק הראשון בבחינת המתא"ם התאפיין בשאלות עמוסות מלל שדרשו יכולת לחלץ את הנתונים, אבחנה בין עיקר לטפל, וניהול זמן מאתגר לאורך הפרק. מיומנויות נוספות שנדרשו להצלחה הינן היכולת להתמודד עם גרפים מורכבים והיכרות עם נוסחאות של מרכיבי השונות ברגרסיה ובניתוח שונות. הנושאים שממשיכים לככב בפרק הינם רגרסיה וניתוח שונות, בנוסף לשאלות אינטגרטיביות המשלבות מספר נושאים יחד. שאלות הסתברות וסטטיסטיקה תיאורית כמעט ואינן מופיעות כשאלות טהורות אך "מתחבאות" כחלק משאלות אחרות.

לסיכום, פרק הסטטיסטיקה ושיטות המחקר השנה היה קשה ביחס לשנים הקודמות, ודומה ברמתו לפרק במתא"ם 2012. הפרק התאפיין במלל מרובה, מגבלת זמן חריפה מבעבר, ומגמת התחזקות של שאלות אינטגרטיביות. המבנה, אחוז השאלות הקשות, והנושאים בפרק – נותרו כמוכר לנו בשנים האחרונות.

 

פרק שני: פרק הטקסטים

כללי

גם השנה כלל פרק הטקסטים שלושה טקסטים אמפיריים וטקסט תיאורטי אחד. הטקסט התיאורטי היה טקסט קליני בנושא העברה, מאת מלאני קליין. הוא הופיע כטקסט השני, ועבור תלמידים רבים גזל זמן ארוך מן הרגיל. עם זאת, הוא לא נחווה כטקסט הקשה ביותר. הטקסט שנחווה כמורכב ביותר (בקרב רוב הניגשים) היה הטקסט השלישי – טקסט קוגניטיבי מתחום הבלשנות שכלל מונחים מדעיים רבים שהקשו את הקריאה וההבנה. שני הטקסטים הנוספים היו מתחום הפסיכולוגיה הפיזיולוגית והחברתית.

 

טקסט ראשון: הטקסט עסק במושג Animist Thinking" " המתייחס לנטייה לייחס לעצמים דוממים תכונות של יצור חי. ספציפית, הטקסט עסק במחקר שבחן את התופעה הזו בקרב חולי אלצהיימר, אנשים מבוגרים שאינם חולים במחלה ואנשים צעירים. מדובר בטקסט אמפירי בעל אופי קוגניטיבי, שההתמודדות עימו הייתה מורכבת מכמה סיבות. ראשית, אין מושג מקביל ל-animistבשפה העברית ומדובר במושג שאינו מוכר למרבית האנשים, כך שהטקסט חייב שליטה טובה באנגלית ורמה גבוהה של הבנת הנקרא. בנוסף, הטקסט עסק בהשוואה בין שני מודלים המסבירים את הופעתה של צורת חשיבה זו בקרב חולי אלצהיימר ולמעשה ביקש לבחון ולהכריע בין מודלים אלו. ההכרח להבין את המושג עצמו וליישם הבנה זו על מנת להבין כל מודל בפני עצמו , יצר עומס רציני על זיכרון העבודה במהלך פתרון הטקסט. בנוסף, שאלות רבות דרשו שליטה גבוהה בשיטות מחקר, במיוחד בחלק התוצאות. שאלות הידע הכללי בטקסט זה היו מאוד ספציפיות, וסטודנטים רבים התקשו לענות עליהן.

 

טקסט שני: טקסט תיאורטי שכתבה מלאני קליין. הטקסט עסק במושגים של העברה והעברה נגדית, וההתייחסות אליהם במסגרת הטיפול. הטקסט עצמו היה עמוס במושגי מפתח מהתיאוריה של קליין (כמו חרדת רדיפה, העמדות הדיכאונית והסכיזו פרנואידית, אידאליזציה) ולכן היה בהחלט מאתגר עבור מי שלא מכיר את התיאוריה ואינו בקיא במושגים מתיאוריות פסיכואנליטיות בכלל, ויחסי אובייקט בפרט. כל השאלות, למעט שאלות הידע הכללי, כללו הפנייה לשורות ספציפיות. כיוון שמדובר בשאלות של הבנת הנקרא, דבר המאפיין את הטקסטים התיאורטיים, הטקסט דרש שליטה טובה באנגלית ורמת גבוהה של הבנת הנקרא, בצד הכרות עם התיאוריה עצמה ועם מושגים מהעולם הקליני.

 

טקסט שלישי: טקסט אמפירי בלשני שעסק ב"אפקט קיימברידג'" המתייחס ליכולת לקרוא גם כשהאותיות במילים משוכלות, ובהשוואה בין השפות אנגלית ועברית בהקשר לאפקט זה. הטקסט כלל מושגים רבים מתחום הבלשנות. על אף שלמילים רבות הופיע תרגום בתחתית הטקסט, הדבר הפך את חווית הקריאה למסורבלת והקשה על יכולת ההבנה של הטקסט. מרבית השאלות עסקו בשיטות מחקר, ובשלוש מהן נכללו גרפים וטבלאות.

 

טקסט רביעי: טקסט אמפירי מתחום הפסיכולוגיה החברתית, שהתבסס על מבוא תיאורטי מתחום הפילוסופיה ועל כן דרש יכולת התמודדות מורכבת ומשולבת (תיאוריה והבנה מחקרית). באופן כללי הטקסט עסק בשאלה האם בני אדם מסוגלים להבין טענות מבלי להתייחס אליהן בהכרח כנכונות ולקבל אותן. המאמר עליו מבוסס הטקסט ארוך משמעותית מהחלק שהופיע בבחינה, וכולל שלושה ניסויים שונים (בבחינה נכלל רק ניסוי אחד).  בטקסט הופיע תיאור יחסית נרחב של פרק השיטה והשאלות הצריכו הן שליטה בשיטות מחקר והן הבנת הנקרא.

 

סיכום

פרק הטקסטים השנה שמר על המאפיינים והמגמות של השנים האחרונות, כאשר מאפייני הטקסטים (סוג הטקסטים, אורכם, עולמות תוכן) נשארו דומים למוכר. רמת הקושי של הפרק היתה דומה לרמה בשנים האחרונות, כאשר מוקדי הקושי הקבועים – מגבלת הזמן, מורכבות השאלות, והבנה מחקרית עמוקה – נשמרו.

 

 

נערך לאחרונה ב-8/3/2015 22:21