פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
מלגות להתמחות במסגרת אשפוזית

מלגות להתמחות במסגרת אשפוזית

פסיכולוג ארצי | 8/7/2015 | הרשמו כמנויים

למועמדים מאשכול מס' 1, אשר סיימו את המסגרת המרפאתית עד לתאריך 31.12.2014 ולא הגישו מועמדות למלגה שמתפנה בתאריך 1.8.2015 במרכז לבריאות הנפש בבאר-שבע-

כידוע, משרד הבריאות מתעדף מתמחים בשנתם האחרונה על פני מתמחים אחרים על מנת שיסיימו את התמחותם, ולכן מתמחים אלו משובצים באשכול מס' 1 - האשכול המתועדף.

לאור העובדה, שלמכרז להתמחות אשפוזית בבאר שבע פנתה רק מועמדת אחת מתוך כלל המתמחים השייכים לאשכול 1, אנו מבינים כי שעתכם אינה דוחקת ולכן המכרזים הבאים ייפתחו למתמחים גם מאשכול 2 על מנת לאפשר לכמה שיותר מתמחים להגיש מועמדות למלגות המתפנות לסיום ההתמחות.

אנו רואים בחומרה, שאנשים הממתינים לסיום התמחותם לא יגישו מועמדות למלגה הראשונה המתפנה ומונעים בכך איוש מלגות אשפוזיות המאפשרות סיום תהליך ההתמחות !!!


ימימה גולדברג | פסיכולוגית ארצית
מנהלת תקנות אישור תואר מומחה
וממונה על רישוי פסיכולוגים

------------

רשימת מלגות שמתפנות - http://goo.gl/P5Wc2R

עוד בבלוג של פסיכולוג ארצי

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אסנת לקראסנת לקר12/7/2015

תגמול הולם. גם אם לא כלכלי, יכול להיות למשל לפתוח את ההתמחות לאיוש על ידי ממתינות להתמחות (אשכול 5) ולתגמל בהבטחה לשנתיים התמחות באותו מקום, כך שבעתיד יקודמו ברשימה להתמחות המרפאתית שלהן. למשל.

גבי בונויטגבי בונויט11/7/2015

הבנאליות של הרוע. אמצעים בירוקרטיים שנועדו לכפות ולאיים הם התגלמות הרוע. ימימה גולדמן שכחה מזמן מאיפה היא באה.

מרים אסוצקימרים אסוצקי10/7/2015

אין גבול לחוצפה!. מה אומר ומה אוסיף על קודמיי שביטאו בבהירות ובכאב, את הדרישה הכאילו מובנת מאליה מהמתמחים להמשיך ולהיות נתונים לתנאים סיזיפיים ושכר מבזה, כל זאת בעת שאנו עמלים ללא לאות בכדי לבצע את עבודתנו האהובה על הצד הטוב והמקצועי ביותר.
פשוט ביזיון.

אלי אלמוגאלי אלמוג9/7/2015

הבעיה למרבה הצער היא לא המתמחים. לא ייתכן שמתמחים יואשמו על רצונם בחיים בסיסיים. חיים שבהם הם מבצעים עבודה בשכר הוגן, משולמים על כל שעות עבודתם ומצליחים לפשר בין חובות ההתמחות לענינים פעוטים כמו תיחזוק משפחה, גידול ילד אחד (שתיים זה כבר לוקסוס) והתפרנסות שמספיקה לסל קניות בסיסי....

התגובות הלא פשוטות פה מבטאות תחושה קשה ממה שקורה לפסיכולוגיה בישראל בכלל והקלינית בפרט. הפוסט הזה לא מחזק את התחושה שהדברים יהיו טובים יותר.

נראה שהגיע הזמן לשינוי

יערה טבעוןיערה טבעון9/7/2015

הודעה המבטאת ניתוק חמור. בואו שנייה נבין את מידת הנתק והעיוות:
הפסיכולוגית הראשית למעשה פונה לציבור של פסיכולוגים הנמצאים בסיום תהליך התמחותם, שנמצאים כרגע לאחר לפחות 10 שנות הכשרה בעוני ומחסור בתנאים (3 שנות תואר ראשון+ 2 שני+ 3 התמחות+ שנות המתנה שהולכות ומתארכות, ניסיונות קבלה, למידה יקרה למתא"ם, מחקרים מודרכים בהתנדבות, עבודה בהתנדבות לטובת המלצות ועבודה בשכר מינימום במקרה הטוב בשנות ההתמחות ובכלל).
כולי תקווה שרוב הפסיכולוגים הללו כבר זכו גם להקים משפחה ולהביא ילדים בשנות הדוחק והדחק ואולי אפילו למצוא עבודה נוספת פרט להתמחות המנפחת את חשבונם בכ2000 שקלים חדשים בחודש.
כשקיבלו הודעה על פתיחת מלגת התמחות בבאר שבע בטח הפעילו מספר שיקולים בדבר יכולתם והעדפתם לנסות ולקבלה.
ועכשיו, משלא התייצבו לראיונות קבלה למשרה אחת פנויה בבאר שבע, ציבור זה ננזף ו"נענש" באופן קולקטיבי.
על מה בעצם? שלא ויתרו מיד על מקום מגוריהם, על הגן שילדיהם רשומים אליו, בתי ספר וקהילה אליה משתייכים, שלא ויתרו על הקירבה למשפחתם, להוריהם המזדקנים, על מקומות העבודה הנוספים שלהם ושל בני זוגם?
למה זה נראה כל כך מובן מאליו מצד המערכת שכל מתמחה צריך להקריב הכל בחיים לטובת משרה אחת (טוב נו, חצי משרה באופן רשמי) בבאר שבע?
למה נראה לפסיכולוגית הראשית (שאמונה על תנאי המתמחים וטובתם)- שצרכי המערכת קודמים לכל?
לא הגיוני שאדם העוסק בשליחות, מסירות והקרבה מזה 10 שנים ומעלה- פעם אחת ישים את צרכיו (ובעיקר צרכי משפחתו) לפני צרכי המערכת ועיוותיה?

נראה שהפסיכולוגית הראשית פשוט לא מבינה את מצב המתמחים, את תנאיהם, את צרכיהם, את המסלול הארוך והמייגע שעוברים ועל כן פנייתה דומה לנזיפת מפקד בחייליו. כמו כן, הדבר מסביר היטב את הזנחת תנאיהם ומעמדם של הפסיכולוגים המתמחים לאורך שנים והפרטת (או מכירת) מערך בריאות הנפש תוך דריסת תנאי ההעסקה של אלפי מטפלים.

המצב עצוב ומייאש אותי אישית, כטרום מתמחה שהחלה את מסלולה המקצועי לפני 7 שנים. תחילת ההתמחות הקלינית לא נראית באופק וגם כשתתאפשר, לא ברור אם אוכל וארצה להקריב הכל עבורה, כפי שאני מבינה שנדרש.
יערה

צחי פרידמןצחי פרידמן8/7/2015

במקום לבוא בדרישות שאי באחריות והתפטרי. הפיאסקו בנושא ההתמחות קורה במשמרת שלך. אני בטוח שיש לך הרבה תרוצים למה הנזק הנורא שקורה למתמחים באופן אישי ולמקצוע הפסיכולוגיה הקלינית בישראל בכלל בעקבות משבר ההתמחות הוא לא באשמתך. אבל אחריות יש לך בכל מקרה. התפטרי.

גל רוזןגל רוזן8/7/2015

פשוט בושה. לא מאמין שמי שאחראי עלינו במשרד הבריאות מתנהג ככה.
במקום לדאוג שתורי ההמתנה יתקצרו, המתמחים המסכנים צריכים להענש.
אפשר לשאול באותה הזדמנות מה יקרה עם ההתמחויות עכשיו בעקבות הרפורמה?
האם החבר'ה במשרד הבריאות ישמרו עלינו? או שנצטרך להתמחות בקפריסין?

בן דואקבן דואק8/7/2015

אין משמעות לאשכולות. אנו עדים כבר תקופה ארוכה למלחמה היומית על פיסת הלחם האחרונה במקצוענו, במקום לשים לב שנגווע למוות בתוך שבוע.
הבעיה היא שפשוט אין מספיק תקציב ותקנים ומלגות לכמות המתמחים שהציבור זקוק להם והממתינים להתמחות זקוקים להם. ללא הגדלת התקציב, קיצור תקופת ההתמחות ושינוי הדרישות ממקומות המוכרים להתמחות לא נוכל להתגבר על המצוקה שבעקבותיה זה מקובל לנצל מתמחים, לדרוש מהם מעבר דירה שלישי בפחות מעשור לקצה אחר בארץ, לשלם להם שכר רעב או לא שכר בכלל על עבודתם, ולדרוש מהם שיגידו תודה בסוף. המטרה היא לעודד התמחות בפריפריה? ככה לא מעודדים.
באשכול 5 יש כיום מעל 200 ממתינים לתחילת התמחות. הרשימה באשכול זה מתקדמת ב2-3 מקומות מדי חודש. כלומר, למי שנכנס היום לאשכול 5 צפויות 6.67 שנות המתנה. וצוואר בקבוק נוסף מחכה באשכול 1. עד הפנסיה אולי נגיע למומחיות.

נטלי סמסוןנטלי סמסון8/7/2015

למה אנחנו נלקחים כמובן מאליו?. אין שום דבר מוגזם, בכייני או מפונק באדם שמבקש לעצמו אפשרות שפויה להתמחות. להעתיק את מקום מגוריך לשנה, בשלב בחיים בו יש לך בדרך כלל משפחה וילדים (כלומר, בן או בת זוג שעובדים, ילדים שהולכים למסגרות) בשביל עבודה שדורשת ממך 80 אחוז משרה (מינימום) תמורת תשלום של בקושי חצי משרה- לא. זה לא הגיוני. למה אנחנו מצופים להיות אסירי תודה לאורך כך הדרך? אנחנו מכירים תודה גדולה על כך שזכינו לעסוק במקצוע מרגש, מרתק ומיוחד כמו פסיכולוגיה קלינית. אנחנו עומדים בדרישות שאין דומה להן באף התמחות אחרת (!) עם תמורה שאין דומה לה באף התמחות אחרת, לרעתנו. ואנחנו בדרך כלל פסיכולוגים מחויבים, אכפתיים, לומדים ומשקיעים במטופלינו. אפשר להכיר תודה, אבל לא צריך להיות אסיר.

הדס רחמיםהדס רחמים8/7/2015

המסקנה שגויה. לא ברור לי איך המסקנה המתבקשת היא ששעתם של המתמחים אינה דוחקת. הרי מצוקת המתמחים מושמעת שוב ושוב, האם היא אינה נשמעת במשרדי הפסיכולוגית הראשית? נראה כי יש בעיה במכרז הספציפי הזה הלא כן? מדוע במקום לברר את סיבת ההמנעות של המתמחים מהגשת מועמדות למשרה זו, יוצאת הודעה חד צדדית וכל כך לא נעימה?

ניר כהן ארזיניר כהן ארזי8/7/2015

איפה מחזקים את הפריפריה ע"י ענישה ולא ע"י תמריצים?. זאת כאשר בסקטור אחר באותו משרד רופאים מקבלים מענקים אישיים בגובה של 300 אלף ש"ח עד 500 אלף ש"ח (!) עבור איוש משרות בפריפריה.

האמירה הצינית בדבר ההבנה כי "שעתינו אינה דוחקת" היא עלבון לא למתמחים אלא למשרד הפסיכולוגית הראשית ששובר שיאים של ניתוק.

אלי אדלראלי אדלר8/7/2015

מביך, פוגעני ונצלני. לצערי כרגיל.... שוב התייחסות מזלזלת ו"מחנכת" המאשימה את הקורבן.
מדובר באנשים בוגרים, בעלי משפחות ואילוצים רבים אשר עוברים מסלול ארוך, מתיש ולא משתלם כלכלית.
גברת גולדברג כבר הביעה לא מזמן את חוסר מחוייבותה לספק מלגות לכל מתמחה, אך מצפה מהמתמחים לישר קו עם כל גחמותיה ו"הטובות" הרבות אשר היא משפיעה עליהם.
הגישה אלינו כחברים במסדר נזירים היירארכי, שאנו חייבים לציית לו במשך שנים רבות מחיינו, והרחקת כל רצון ואפשרות לקיום חיים נורמליים ועצמאיים כלכלית הינה מגוחכת, חצופה ומעליבה.
כל עוד אין המערכת רואה עצמה אחראית למצבנו, גם הכלכלי, איני רואה סיבה שנחוש אחריות כלפיה. אם הגברת גולדברג רוצה למלא מלגות רחוקות ובעייתיות - כדאי שתלמד מעט על שוק חופשי ודמוקרטיה.
מסתבר שחוץ ממקלות יש גם גזרים, והם עובדים אחלה, אגב... (Evidence based).

לעומת התוקפנות והזלזול הקבועים כלפינו, לא זכור לי עדיין שיצא לי לשמוע על הקרבות שהגברת מנהלת כלפי מעלה מתוך תחושות דאגה ואחריות לגורי המקצוע ולעתידו.

צליל פצליל פ8/7/2015

הודעה מדאיגה ומזלזלת. החתך הגילאי של המתמחים הממתינים באשכול 1 הוא סביב גיל 34. בגיל כזה, יש לאנשים משפחות, ילדים, קריירה נוספת. מדוע מגיע "עונש" בדמות התעלמות מוותק ההמתנה לאנשים שאינם מעוניינים לעקור את משפחתם למקום אחר? ומה פשר נימת הנזיפה? האם בתור מתמחה בפסיכולוגיה עליך להרכין ראשך בעבור כל הזדמנות להתמחות, ולהתעלם באופן מוחלט משאר הפרמטרים שמלווים חיי משפחה? איפה הכבוד שלנו??
היו פתרונות אחרים לקונפליקט הזה. יכלו לפתוח את התקן הספציפי הזה לאשכול 2, למשל. אך הנימה הנוזפת משמעה ש"עושים לנו טובה" בכך שמאפשרים לנו לסיים את ההתמחות.
אז עכשיו, בנוסף לתקציבים הדלים שמאפיינים את ההתמחות הקלינית, ההמתנה האינסופית ואופי ההכשרה הסיזיפי, עלינו גם להודות על דרך החתחתים ולא להעז לסרב, חלילה, לצרכיה של מערכת הבריאות.
פשוט בושה.

תהילה גיגיתהילה גיגי8/7/2015

תהילה גיגי. דווקא בתור מי שאמורה "ליהנות" מהגזרה, אני חייבת לציין שהענישה הקולקטיבית המוזרה הזו לא תחנך אף אחד. אף מתמחה לא יהפוך ל"דגם משופר" שמוכן לעבוד 4 ימים בשבוע ולממן נסיעות בשכר רעב. אני יכולה להעיד שרבים מהמתמחים מתפשרים על המון ועושים לילות כימים במשך שנים רבות על מנת להשתכר בכבוד, לשתף פעולה עם תנאי ההכשרה המבזים לעיתים ובעיקר- כי המקצוע והמטופלים חשובים לנו! אני כן מצפה מהפסיכולוגית הארצית להאבק למען תנאי התמחות הולמים, תמריצים למתמחים בפריפריה ואני בהחלט מצפה ממועצת הפסיכולוגים להתמקד בימים קשים אלה בהגנת המקצוע החשוב הזה שמצוי בסכנת הכחדה.

אביאל אורןאביאל אורן8/7/2015

איזה ניתוק וחוסר הבנה... מצטרף לקודמיי ומוסיף: אולי היה כדאי שמשרד הפסיכולוגית הארצית יפנה מבט ביקורתי פנימה, יבצע בדק בית, ויבחן כיצד נושא הכשרת המתמחים הן מבחינת תקציב, הן מבחינת התנהלות הגיע למצב הנוכחי. הכי פשוט לפנות למתמחים בטון חמור וביקורתי. אולי כדאי להפנות חלק מהאסרטיביות הנ״ל גם לגורמים המקצועיים במשרד הבריאות בוועדות הכנסת. מדובר בהודעה מביישת ולחלוטין לא תואמת.

מאיה מורמאיה מור8/7/2015

בתודה על התיעדוף. אנו רואים בחומרה שמשרד הפסיכולוגית הארצית מגלה אוזלת יד מוחלטת במשך עשרות שנים בטיפול ובניהול נושא הכשרת המתמחים: הן מבחינת גיוס תקציבים לנושא והן מבחינת התנהלות בירוקרטית אימפוטנטית וחסרת כל סדר והיגיון. היינו מצפים שלאחר תקופה ארוכה ״מישהו/מישהי״ היו מגלים יושרה מקצועית מינימאלית ומסיקים מסקנות אישיות.

אביעד אורבךאביעד אורבך8/7/2015

יש עוד דבר שראוי לראות בחומרה. וזו הציפייה המופרכת מאנשים שהם כבר בוגרים שמנהלים חיים ומשפחות (בכ"ז, לא מסיימים תואר שני בגיל 20) להתיישר אוטומטית לפי תכתיבים של מערכת לא הגיונית, על גבול הפוגענית, *יותר ממה שהם כבר עשו עד כה*.
אני אישית גם רואה בחומרה את המצב שבו נעשה שימוש מול אותם אנשים בציניות ובטון נוזף, המגיע מכיוון מי שאמורים לדאוג לאינטרסים של המקצוע והמתמחים.

מאיה מורמאיה מור8/7/2015

אין בושה.
אחד הטקסטים ההזוים שקראתי.