האם יש הסדרה חוקית לעיסוק בפסיכותרפיה בישראל? (כן. כנראה לא מה שחשבתם.)
ד"ר רפאל יונתן לאוס | 3/3/2025 | הרשמו כמנויים
צירוף נסיבות של סיום תפקידי במועצת הפסיכולוגים (בשעה טובה!! :) עם אותה התכתבות פייסבוק מייאשת בפעם האלף הביא אותי לכתוב את הפוסט הזה ולהשאיר את העיסוק בזה לאחרים מכאן ולהבא.
[מוזיקת רקע מומלצת: המשפט של משינה https://www.youtube.com...=Zp0c6A2_Bek]
ההסדרה הפוזיטיבית – תו התקן לעיסוק בפסיכותרפיה בתוך החוק
בישראל קיימת הסדרה פוזיטיבית של פסיכותרפיה – כלומר, החוק קובע תו תקן מחייב לפסיכולוגים שרוצים לעסוק בתחום. תו תקן זה אינו רק דרישה פורמלית, אלא מסלול מקצועי מחייב הכולל הכשרה מוסדרת, בחינות ורישוי, המגדיר את הרמה המקצועית הנדרשת לעיסוק בפסיכותרפיה בתוך מערכת מפוקחת.
מה כולל תו התקן החוקי לפסיכותרפיה?
הסדרת העיסוק בפסיכותרפיה עבור פסיכולוגים מתבצעת באמצעות:
1. חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977, הקובע כי רק מי שרשום בפנקס הפסיכולוגים רשאי לעסוק בפסיכולוגיה. וסעיף 9ב הקובע שרק פסיכולוג מומחה רשאי לעסוק בפסיכותרפיה.
2. תקנות הפסיכולוגים (רישום והתמחות), התשל"ט-1979, שמסדירות את תהליך ההתמחות בתחומי הפסיכולוגיה השונים.
3. ההכשרה וכן מבחני המומחיות בפסיכולוגיה קלינית (לדוגמה) לצורך רישוי כוללים שני מרכיבים עיקריים:
o פסיכותרפיה.
o אבחון באמצעות כלים פסיכולוגיים מגוונים (פסיכודיאגנוסטיקה).
4. הסמכה להדרכת מתמחים בפסיכולוגיה קלינית כוללת גם היא רישוי מיוחד להדרכה בפסיכותרפיה, בנפרד מהדרכה באבחון.
המשמעות בפועל
כלומר, פסיכולוגים שמעוניינים לעסוק בפסיכותרפיה מחויבים לעבור מסלול הכשרה מפורט ומחמיר, המוגן ברישוי ובחינות מקצועיות. זהו תו תקן מחייב לעיסוק בפסיכותרפיה בתוך מסגרת החוק.
כפי שמציינת מועצת הפסיכולוגים במכתבה לכנסת (ספטמבר 2023): "פסיכולוגיה הינו המקצוע היחיד שבו קיימת הסדרה חוקית פוזיטיבית לעיסוק בפסיכותרפיה (חוק הפסיכולוגים סעיף 9ב). כפועל יוצא תקנות הפסיכולוגים וכן דרישות ההתמחות והרישוי מפסיכולוגים מתייחסות כולן באופן ספציפי ומפורט לעיסוק בפסיכותרפיה."
המחלוקת בפסיקה – האם קיים איסור על מי שאינו עומד בתו התקן לעסוק בפסיכותרפיה?
מעבר לקיומו של תו תקן זה לפסיכולוגים, עולה שאלה נפרדת: האם מי שאינו עומד בדרישות החוק רשאי לעסוק בפסיכותרפיה?
1. הגישה המאפשרת – פסק דין בית משפט השלום (ת"א 10315/01, השופט מוקי לנדמן)
השופט לנדמן בית משפט השלום העדיף את עקרון חופש העיסוק, ולפיכך קבע כי אין מניעה חוקית גורפת לעסוק בפסיכותרפיה, גם ללא הכשרה פורמלית. החריג היחיד לכך, לפי פסיקה זו, הוא פסיכולוגים שאינם מומחים, שלגביהם ישנו איסור ספציפי לעסוק בפסיכותרפיה עד להשלמת התמחותם.
2. הגישה המסדירה – פסק דין בית המשפט המחוזי (ע"א 3670-07, 2010, השופט זאב המר)
השופט זאב המר בבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי הפרשנות הסבירה של החוק היא שפסיכותרפיה היא סוג של טיפול פסיכולוגי, ולכן חלות עליה הוראות חוק הפסיכולוגים. מכאן נובעת מסקנה מחמירה יותר:
• באופן עקרוני, רק פסיכולוגים רשאים לעסוק בפסיכותרפיה.
• אך מכיוון שהחוק מחמיר יותר עם פסיכותרפיה לעומת שאר השירותים הפסיכולוגיים, נדרש תואר של "פסיכולוג מומחה" לצורך עיסוק בה.
בית המשפט העליון – אין הכרעה מחייבת (בעל"ע 4717/13)
בית המשפט העליון עסק בסוגיה, אך לא קיבל החלטה תקדימית מחייבת, משום שהשאלה לא הועלתה במסגרת עתירה ישירה. בית המשפט העליון הבהיר כי טרם ניתנה הכרעה תקדימית מחייבת בשאלה האם פסיכותרפיה מחוץ להסדרה החוקית אסורה או מותרת.
עמדת מועצת הפסיכולוגים
על רקע המחלוקת בפסיקה, מועצת הפסיכולוגים, שהיא גוף סטטוטורי המייעץ לשר הבריאות, הבהירה במכתב רשמי מספטמבר 2023 למרכז המידע של הכנסת כי ההסדרה החוקית היחידה של פסיכותרפיה בישראל מצויה בחוק הפסיכולוגים. במכתב נכתב:
"העיסוק בפסיכולוגיה בישראל מוסדר בחוק הפסיכולוגים, וסעיף 1 לחוק קובע כי רק פסיכולוגים רשאים לעסוק בפסיכולוגיה. פסיכותרפיה היא שירות פסיכולוגי אחד מתוך מגוון שירותים פסיכולוגיים, ולכן חוק הפסיכולוגים מסדיר אותה באופן פוזיטיבי."
עוד קובעת המועצה:
"למיטב ידיעתנו, ישנה מחלוקת שלא הוכרעה בפסיקה בנוגע לשאלה האם מי שאינו פסיכולוג מומחה שעוסק בפסיכותרפיה עובר על החוק. עם זאת, אנו סבורים כי הפרשנות לפיה כל אדם רשאי לעסוק בפסיכותרפיה למעט פסיכולוג שאינו מומחה אינה סבירה, ואף עלולה להוות סכנה לציבור המטופלים."
המועצה אף מדגישה: "מבלי להידרש לשאלת הפרשנות הנכונה של החוק באופן כללי, קרי האם מי שאינו פסיכולוג מומחה שעוסק בפסיכותרפיה הוא עבריין, אנו מבקשים לציין כי אין תקדים לכך ששירות ציבורי הניתן מתוקף חוק יינתן במקביל במסלול נטול הסדרה חוקית וזאת כאשר קיים מסלול מוסדר חוקית באופן הכולל גם רישוי ופיקוח."
השלכות מעשיות עבור מטפלים ומטופלים
המצב המשפטי הנוכחי יוצר חוסר ודאות עבור:
1. מטפלים שאינם פסיכולוגים מומחים - מי שמציע שירותי פסיכותרפיה ללא עמידה בדרישות חוק הפסיכולוגים עלול להיות חשוף לתביעות אזרחיות ולטענות בדבר עיסוק בפעילות שאינה מוסדרת.
2. מטופלים - אלה שפונים לקבלת טיפול פסיכותרפי עלולים להתקשות להבחין בין מטפלים העומדים בתו התקן החוקי לבין אלה שאינם עומדים בו.
3. מוסדות ציבוריים - כפי שמציינת מועצת הפסיכולוגים, במערכת הציבורית יש חשיבות מיוחדת למתן שירותים מוסדרים ומפוקחים, מאחר שלמטופל יש פחות אוטונומיה בבחירת המטפל.
מה המשמעות של כל זה?
• יש הסדרה חוקית לפסיכותרפיה – אך היא מספקת תו תקן מחייב לפסיכולוגים בלבד.
• מי שמעוניין לקבל פסיכותרפיה במסגרת חוקית ומפוקחת לחלוטין – יכול לקבלה מפסיכולוגים מומחים.
• האם מותר למי שאינו פסיכולוג מומחה לעסוק בפסיכותרפיה?
o לפי בית משפט השלום – כן, משיקולי חופש העיסוק.
o לפי השופט המר – ייתכן שלא, כיוון שפסיכותרפיה היא סוג של טיפול פסיכולוגי המוסדר בחוק.
o בית המשפט העליון קבע שאין הכרעה תקדימית מחייבת משום שהנושא לא הועלה בעתירה ייעודית.
• מי שעוסק בפסיכותרפיה ואינו פסיכולוג מומחה (או פסיכולוג מתמחה תחת הדרכה) חשוף לתביעות אזרחיות וייתכן שגם להשלכות משפטיות נוספות.
📄 לקריאה נוספת: מכתב מועצת הפסיכולוגים למרכז המידע של הכנסת, ספטמבר 2023 https://shorturl.at/rFAfq
________________________________________
הבהרה משפטית: התוכן בפוסט זה מיועד למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת משפטית. הכותב אינו משפטן. המידע מבוסס על מקורות פומביים, אך אינו תחליף לייעוץ משפטי מקצועי. כל הנסמך על מידע זה עושה זאת על אחריותו בלבד. מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום לקבלת ייעוץ פרטני.
