מה קורה עם סגירת הפערים באיתור מחוננים? קריית מלאכי כדוגמה
ד"ר חנה דויד | 25/6/2023 | הרשמו כמנויים
מאז החל בארץ איתור מחוננים על ידי משרד החינוך, בשנות ה-70 של המאה ה-20, מטרידה את אנשי החינוך והפוליטיקאים שאלת הפערים באבחון מחוננים בין ילדים מרקע סוציו-אקונומי גבוה לכאלה שמרקע סוציו-אקונומי נמוך, ובין תושבי הפריפריה החברתית המתגוררים בשכונות לא מטופחות של הערים הגדולות לבין אלו המגוררים בערים אלו. במשך ארבעת העשורים הראשונים בהם נערך בארץ איור מחוננים, החל מהתחלת שנות ה-70 של המאה הקודמתהיה נסיון לפתור את הבעיה של הפערים הללו שכן, על פי מדיניות משרד החינוך שנהגה אז, "מחונן" הוגדר כ"שייך" לאחוזון 98.5 או 97 – תלוי במספר המקומות בתכניות ההעשרה המקומיות, ולכן לא היה מקום להשוואה בין מחונני יישוב מבוסס – שרבים מהם, על אף הישגיהם הגבהים במבחן איתור המחוננים לא התקבלו לתכנית המחוננים המקומית, ובין מחונני יישוב פריפריאלי, שתושביו היו שייכים לרמה סוציו-אקונומית נמוכה, והם התקבלו לתכנית כי ביחס לתושבי המקום הגיעו להישגים הגבוהים ביותר. מצב זה היה בבחינת העדפה מתקנת עבור ילדיהם של תושבים אלו. בנוסף, ביישובים קטנים, רבים מהם בפריפריה, נאלצו הרשויות תדיר להציע לילדים מאחוזונים נמוכים בהרבה מ-97 להצטרף לתכניות מחוננים כדי "למלא את השורות". לדוגמה: בתכנית ההעשרה למחוננים באילת השתתפו ילדים גם מאחוזון 95 המקומי ואף מאחוזים נמוכים יותר (דויד, 2011א). בנוסף, במקרים מסוימים היתה גם העדפה מתקנת לטובת מיעוט מסוים, כמו למשל בתכנית המחוננים שנפתחה בח'ורה עבור תושבי האזור הבדואים, שהתנאי להיכלל בה היה הישג של 125 במבחן וקסלר לילדים (David, 2014). זאת בשעה שילדים רבים לא התקבלו לתכניות המחוננים בערים מסוימות גם כאשר "זכו" לציון IQ של 160 (למשל: דויד, 2011ב).
אולם עם שינוי שיטת איתור המחוננים והנהגת קני מידה אחידים, ארציים, נוצר מצב בו יישובים מסוימים היו מיוצגים בחסר. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היתה קריית מלאכי. ביישוב, שהוכרז כעיר כבר בשנת 1998, מתקיימת החל משנת 2007 תכנית העשרה למחוננים במרכז "לרום", ובתכנית זו משתתפים ילדים מ-8 ערים ומועצות מקומיות סמוכות. אלא שדא-עקא: בשנת 2014 רק ילד אחד מבין 120 המשתתפים בתכנית העשרה היה מקריית מלאכי (ביה"ס למחוננים "לרום" - איך משנים את המצב?), בעוד 119 ילדים הגיעו מהיישובים קריית גת, שדרות והמועצות האזוריות באר טוביה, שפיר ושער הנגב (מבחן למחוננים התקיים בקרית מלאכי, 2018).
אחת ההשערות לעובדה מצערת זו היתה, שילדי כיתות ב תושבי קריית מלאכי נאלצו לנסוע למבחני שלב ב לערים אחרות, לפעמים אפילו רחוקות, כדי להיבחן, והוריהם, שהתקשו להביא אותם למבחנים אל, תרמו משמעותית למיעוט ההשתתפות בתכניות. אולם, אי-האפשרות להיבחן בקרבת מקום המגורים היתה משותפת לכל היישובים שהזינו את מרכז לרום, כאשר ההורים נאלצו להסיע את ילדיהם כדי להיבחן לקריית גת, לאשקלון או אפילו לבאר שבע (שם). התברר שהתושבים של היישובים שילדים השתתפו בתכניות המחוננים ב"לרום" נאלצו לא רק לדאוג להסעת ילדיהם למבחן לאיתור מחוננים אלא אף כל שבוע לתכנית עצמה, והם התגברו על המאמץ ואי-הנוחות.
שלוש מנהלות של בתי הספר בקריית מלאכי עומתו עם העובדה המצערת, של מיעוט כה בולט של ילדים שאותרו כמחוננים המתגוררים בעירם, ו"איכלוס" תכניות המחוננים בילדים מחוץ לעיר. להלן עיקרי התשובות שנתנו:
** הגב' קלרה לוי - מנהלת ביה"ס "אחוות אחים"
מדוע לדעתך מספר התלמידים מבני העיר הוא זעום כל כך?
מספר המשתתפים תלוי בהחלט במי שתואם להגדרה של מחונן, היא יכולת אנושית שמתבטאת בעיקר בחשיבה, בהבנה ובסקרנות רבה. מנת המשכל (IQ) של מחוננים גבוהה בהרבה מהממוצע בקרב כלל האוכלוסייה. לצערי הרב האוכלוסייה שלנו לא התברכה במחוננים למרות שאין קשר ישיר למוצא, השכלת הורים .. אני בטוחה שישנם תלמידים רבים בעלי יכולות קוגניטיביות מעולות ואינטליגנציה גבוהה אך לא מתועלות נכון, כמובן שהשקעה של ההורים והמסגרות בהם נמצא התלמיד משפיע מאוד על מימוש האינטליגנציה. יש מקום לדעתי להפנות לשם תלמידים מצטיינים שעצם ההשתייכות לקבוצה של מחוננים עשויה לשפר ולממש את היכולות שלהם, (אפקט פיגמליון) אך יחד עם זאת לשמור על הקריטריונים שיבדילו אותם מהשאר.
האם בתי הספר עושים מספיק על מנת להגדיל את כמות המחוננים?:
לא! אחרת לא היינו במצב מביך זה. כן יש קבוצות כמו: מצוינות אלפיים ואמירים וכו'.. יש מקום להעלות את המוטיבציה בעיקר בקרב ההורים. בביתם צריכה להיות מידת ההשקעה שתוביל את ילדם לטפס גבוהה יותר, אך "התחושה" שלי שחלק לא מבוטל בקרב האוכלוסייה רואה בבית הספר מקור יחיד כאוטוריטה להשכלת ילדיהם. כן יש לשים את המצוינות בקדמת הבמה ולקדמה עד כמה שניתן.
**הגב' עליזה שני – מנהלת ביה"ס "אלי כהן"
מדוע לדעתך מספר התלמידים מבני העיר הוא זעום כל כך?:
ראשית, קבוצת המחוננים במדינה נבדקת על פי קריטריונים מאד ברורים ורמת משכל גבוהה ואחידה. בכל שנה נבחנים תלמידי כיתות ב' (בעבר ג') ע"י מכון הנרייטה סאלד ומסך ילדי השכבה בבית ספרי תמיד מאותר תלמיד או שניים. יש לי תלמיד אחד השנה מכיתה ה' שלומד בקורס אחה"צ וידוע לי שיש עוד תלמיד מנצח ישראל. אז הם כבר שניים. מחוננים הם מעטים מאד ביחס לאוכלוסיה. בארץ בכלל"
האם בתי הספר עושים מספיק על מנת להגדיל את כמות המחוננים?:
בבתי הספר הרגילים לא מטפחים תלמיד מחונן ממש כי יש לו אפשרות להשתבץ במסגרת כמו לרום ושם יש את הכלים והמשאבים המתאימים לטיפוחו. זה תלוי בהורים אם הם רוצים ודוחפים את ילדם להתקדם כמחונן או שלא. היו לי בעבר כמה תלמידים מחוננים שנשלחו ללמוד באשקלון. ההורים לא לקחו אותם כי זה היה רחוק.... אנחנו דווקא דואגים לטפח מצוינות והצטיינות דרך תכנית אמירים למשל".
**הגב' ד"ר אילה חג'ג' – מנהלת ביה"ס נצח ישראל
מדוע לדעתך מספר התלמידים מבני העיר הוא זעום כל כך?
בבואנו לדון בנושא מחוננות, יש קודם כל להגדיר את המונח. ההגדרה הכללית למחוננות היא: יכולת אנושית הבאה לידי ביטוי בשיעור של אחוז אחד או שניים בקרב הילדים. מושג המחוננות יכול להשתנות בהתאם לזמן ולמקום. כל חברה מגדירה מחוננות לפי יכולותיה וצרכיה. ואם לכמת את ההגדרה- הרי שמדובר על מנת משכל (IQ) הגדולה מ-125. ע"פ משרד החינוך, מי שעובר את מבחני האיתור הוא בעל מנת משכל הגדולה מ-135.
מחוננות מהי? המילה 'מחונן' באה מהשורש "חנן" שמשמעו הוענק, התברך. באנגלית, המונח 'gifted' מבטא אף הוא תפיסה של המחוננות כמתנה. חשוב מאוד לדעת – מחקרים עכשוויים מגלים כי הגם שיש ברכה רבה בכישרונותיו הרבים של הילד המחונן, הרי שמחוננות אינה רק מתנה, וכרוכה בה מורכבות אשר אינה תמיד מתקבלת בברכה ע"י הילד וסביבתו. יש להבין כי מספר המחוננים ואחוזם בקרב האוכלוסייה הינו נמוך מאוד. מה גם שהליך איתורם מתבצע רק פעם אחת במשרד החינוך- בין כתה ב' ל-ג', וזה אינו מספיק בעיני רבים. [...]
האם בתי הספר עושים מספיק?
זוהי שאלה מערכתית הצריכה להיות מופנית למשרד החינוך בכלל, שכן הוראת מחוננים היא שונה בתכליתה מהוראה רגילה, ולא כל מורה במערכת הוכשר לכך לכתחילה. מדובר בתהליך שלם החל בגיל מוקדם של הילד – מרמת איתור וזיהוי המחונן ועד לטיפוח המחוננות, בניית תכניות לימודים מותאמות ובניית מסגרת מותאמת תומכת הכוללת, כאמור, גם מורים שהוכשרו לטיפוח מחוננים. שאלה זו יכולה להיות מופנית גם לביה"ס למחוננים לרו''ם – כיצד הם יכולים להגדיל את נפח השירות לילדי קריית מלאכי?. יש סוגים שונים של מחוננים, ויש פה מונח נוסף שיש לתת עליו את הדעת והוא מצטיינים. וגם פה נדרשת גישה מקצועית ומשנב סדורה לטיפוחם.
קשה להביא כאן את התורה כולה על רגל אחת, אך השתדלנו לפתוח צוהר קטן לעניין. אף משרד החינוך התבקש לבחון דרכים נוספות על מנת שטיפוח ילדים מחוננים יתבצע בכל שכבות הגיל ובכל חלקי הארץ.
כידוע, אני תמיד בעד הצבת 'סַמַן גבוה' ככלל, ובחינוך בפרט, יש להציב רף ולהגביה אותו כל העת!! הייתי מעודדת אפילו פתיחת אוניברסיטה או כל מוסד אקדמי אחר להשכלה גבוהה. ככל שילדינו יגדלו במקום מוקף מוסדות השכלה גבוהה ומרכזי תרבות, והכול יהיה נגיש להם – כך ישאפו ויפעלו הלכה למעשה להשתלב בהם – תחילה כסטודנטים, ובהמשך בע"ה כמרצים. [...]
כצפוי, אף לא אחת מהמנהלות נתנה – ולו תשובה אחת – לשתי השאלות שנשאלה. הסיבה פשוטה: אין מענה נכון-פוליטית לשאלות הללו. אבל כמובן אין מנהלת שיכולה לומר זאת, ולכן כל שלוש המנהלות העדיפו תשובות מפותלות, תשובות שמסבירות מהי מחוננות (הן לא נשאלו על כך...), תשובות שקושרות בין "רף לימודים גבוה" למבחני איתור מחוננות שנערכים בהתחלת כתה ב, ובין מיקומו של מרכז לרום, כמו גם לפוטנציאל שיש כביכול למרכז להעלאת רמת האינטליגנציה של כלל תושבי העיר.
עם זאת, ארבע שנים לאחר פרסום "העובדה המבישה" לפיה תכנית ההעשרה למחוננים בקריית מלאכי משרתת את תושבי האזור ולא את תושבי קריית מלאכי, למעט תלמיד אחד, התפרסמה הידיעה לפיה: "[...] הצלחנו להגדיל משמעותית את מספר התלמידים תושבי הקריה שלומדים במגוון תוכניות המצוינות במרכז בו לומדים 120 תלמידים מקרית מלאכי” (מבחן למחוננים התקיים בקרית מלאכי, 2018). הקורא התמים יכול להתרשם, שאכן, "נעשו הצעדים הדרושים" והסטטיסטיקה שהיתה נכונה לשנת 2014 השתנתה תוך ארבע שנים, ולא היא. אין במאמר (שם) נתונים משנת 2018 על מספר התלמידים מקריית מלאכי שאותרו כמחוננים. נפתחו מספר "תכניות מצוינים", שהקריטריונים לקבלה אליהם אינם מפורטים, ופתיחתם נועדה לתלמידים תושבי קריית מלאכי. בכך גדל, פיזית, מספר התלמידים תושבי קריית מלאכי שעושים שימוש במבנה בית הספר "לרום".
חלפו רק שלוש שנים נוספות, וקריית מלאכי "התקדמה במעלה המחוננות": "מרכז לרום – מרכז המחוננים של קריית מלאכי נבחר לאחד מ-24 מוסדות החינוך פורצי הדרך במחוז הדרום של משרד החינוך" (מרכז המחוננים קריית מלאכי נבחר לבי"ס פורץ דרך, 2021). ואם תמהתם כיצד אפשר תוך זמן כה קצר לעבור ממצב בו ילד אחד מתוך 120 מכל העיר נבחר למרכז מחוננים אזורי שמתקיים בה, למצב בו המרכז מקבל את התואר "פורץ דרך" הנה התשובה: לא עוד "מרכז מחוננים" בו מתקבלים על סמך ההישגים במבחן עליו החליט משרד החינוך, אלא מוסד בעל אותו שם, אליו "מזמינה מנהלת המרכז שרון אדטו את ילדי קריית מלאכי, לקחת חלק בפעילות לקראת שנת הלימודים הקרובה" (שם).
אין בפוסט זה ולו שמץ של ביקורת על נסיון של שיתוף מספר גדול ככל האפשר בכל הטוב שמעניקים שירותיהם של מרכזי מחוננים למספר קטן עד מאוד של ילדים. חזרתי וכתבתי, שבשל העובדה, שמרכזי המחוננים – 59 במספר בשנת הלימודים ,2022/23 מעניקים למשתתפים בהם חוויה של "תפריט טעימות" – ללא שיעורי בית, ללא מבחנים, ללא מחויבות כלשהי בנוסף לעצם ההגעה – כדאי לפתוח את שעריהם. לא הסתפקתי בכתיבה: בשנת הלימודים 2004/5 הקמתי את תכנית ההעשרה לילדים מוכשרים ויצירתיים במועצה האזורית חוף אשקלון (דויד, 2005ת 2007), תכנית שההשתתפות בה דרשה אך ורק מוטיבציה מספקת של ההורים לרישום ילדיהם ולהגעתם. אפילו את מרבית המימון השגתי מקרן הקהילה היהודית של לוס אנג'לס (Jewish Community Foundation of Los Angeles), כך שגם העלות הכספית להורים היתה מינימלית. בשנת 2006 הקמתי את התכנית ההכשרה למחוננים במגזר הערבי במכללת סכנין לעובדי הוראה; המשתתפות בתכנית לא נדרשו להוכיח יכולות יוצאות דופן או כישורים מיוחדים אלא מוטיבציה גבוהה, חריצות ונחישות. אבל מחשבת השווא לפיה מנהלות בתי ספר יכולות לגרום לילדים להיות מחוננים, או שתכנית כלשהי שקיימת בעיר יכולה תוך שנים ספורות להעלות את רמת האינטליגנציה של ילדים בני 7 המתגוררים בה – ראוי לה שתיעלם. בוודאי לא ראוי, שאנשי חינוך יידרשו לתת פתרון לבעיית אי השוויון בין ילדים שונים, אי שוויון המתבטא בכל האספקטים הנוגעים לחייהם ולא רק בתוצאותיו של מבחן בודד הניתן לילדים בגיל 7.
בעיית אי השוויון בחינוך בארץ, זו המתחילה הרבה לפני גיל 7, היא-היא הבעיה המרכזית במקום לחפש את האשמים באי-הצלחתם של ילדים מרקע מסוים והצלחתם של אחרים בבחינה בודדת שנערכת בגיל 7.
מקורות
(27.6.2014). ביה"ס למחוננים "לרום" - איך משנים את המצב? נדלה מ"שמיל תקשורת מלאכי" https://www.facebook.com/120292241320700/posts/894981760518407
דויד, ח. (2005). סגירת הפער המגדרי בהשתתפות בתכנית ההעשרה לילדים מוכשרים ויצירתיים במועצה האזורית חוף אשקלון. פניה השונות של הפריפריה הישראלית: הכנס ה-36 של האגודה הסוציולוגית הישראלית. תל-חי, 16-17 בפברואר.
דויד, ח. (2007). תכנית ההעשרה לילדים מוכשרים ויצירתיים במועצה האזורית חוף אשקלון: תיאוריה ומחקר. הרצאה של האיגוד הישראלי לחקר המחוננות והמצוינות ולטיפוחן. תל-אביב: מט"ח, 20 ביוני.
דויד, ח. (2011א). מחוננים בפריפריה: הוראה, מחקר וטיפוח. נדלה מאתר פסיכולוגיה עברית http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=2616
דויד, ח. (2011ב). סוגיות אתיות בחינוך וייעוץ למחוננים. נדלה מאתר פסיכולוגיה עברית: http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=2586
(15.2.2018). מבחן למחוננים התקיים בקרית מלאכי. נדלה מהאתר https://k-m.org.il/articles/item/96/
(7.7.2021). מרכז המחוננים קריית מלאכי נבחר לבי"ס פורץ דרך. נדלה מהאתר https://k-m.org.il/articles/item/476/
David, H. (2014). The gifted Arab child in Israel. Saarbrücken, Germany: Lambert Academic Publishing.
