פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
מרשה לוין-שבירו: מואר, שלו ופמיניסטימרשה לוין-שבירו: מואר, שלו ופמיניסטי
מרשה לוין-שבירו: מואר, שלו ופמיניסטי

מרשה לוין-שבירו: מואר, שלו ופמיניסטי

חדר משלך: תמונות מחיי קליניקה | 30/7/2020 | הרשמו כמנויים

מרשה לוין-שבירו, פסיכולוגית קלינית ומדריכה, מרכז ייעוץ לאישה, ירושלים.

אני נמצאת עכשיו בתוך החדר שלי (או שלנו) במרכז ייעוץ לאישה, שהוא מרכז טיפולי לנשים. אני נמצאת במרכז כבר שלושים שנה, שבמהלכן אני והעמיתות שלי שוחחנו על פטריארכיה, איפור ועקבים, וגם על סוגיות פמיניסטיות-טיפוליות. אני בעצמי מטפלת בגישה דינמית אקלקטית ופמיניסטית.

החדר משקף את הטעם שלי ושל אחרות, והוא מצליח להיות אוורירי, מואר ושלו. מעיצוב הפנים ועד למדיניות של משך טיפול - אצלנו זו החלטה קבוצתית. אנחנו שוויוניות, פמיניסטיות, ומשלבות לתוך ההתערבויות הטיפוליות שלנו את הדרך שבה הבניות מגדריות משפיעות על הייצוגיים האינטרא-פסיכיים של המטופלות וגם שלנו. אנחנו חושבות על איך ציפיות חברתיות משפיעות עלינו ומה מקור הבעיה האמיתית – האם היא פנימית, חברתית או שילוב של חברה ותהליכים אישיים.

פריטים מתוך הקליניקה:

השעון הוא תעלומה. איזו מטופלת תרצה לראות שהזמן עומד להסתיים, ולהגיד בעצמה שצריך לסיים, ומי אולי תרצה לחיות את הפנטזיה של זמן נצחי בחדר, או אולי רק לתת לי לדאוג ולא להיות אחראית פה. ואם אפשר בפרפרזה על מה שאמר פרויד (או כך מסופר שהוא אמר): לפעמים שעון הוא רק שעון.

אני כבר מציירת שנים עם קבוצה של חברות (אחד מעיסוקיי מחוץ לחדר הטיפול: אני שרה, מפסלת וגם צוללת). אנחנו קרואות לעצמנו "please talk" שזה מאפיין את הפילוסופיה של קבוצת הציור הזאת – שהיא לדבר ולהנות. הציור הספציפי הזה הוא של אישה, אבל כולם מוזמנים לראות בזה מה שהם רוצים.

אחד מעקרונות הטיפול הפמיניסטי הוא דיס-מיסטיפיקציה של התהליך הטיפולי: כלומר, שלא רק אני יודעת מה אמור לקרות ואיך התהליך יעבוד, אלא שגם המטופלת מוזמנת לדעת, ואם היא רוצה לקרוא את אותם ספרים שאני קראתי ולרכוש את אותו ידע פורמלי היא מוזמנת, הידע הספרותי פתוח בפניה, והיא יכולה לשאול את הספרים שהיא רואה על המדף.

נתקלתי בספר הזה קצת אחרי התיכון, ובזמנו זה היה מאוד חתרני. בפעם הראשונה קראתי ספר שמציע לנהל שיח מנקודת מבט נשית על הגוף הנשי. חשוב לי שהספר הזה יהיה בקליניקה, כי אני חושבת שעד היום נשים רבות לא יודעות או לא נפגשות עם הרבה דברים שקשורים אליהן, לגוף ולמיניות שלהן.

מכיוון שהחדר הוא ממ"ד, יש לו דלת כפולה, ויש בזה משהו מוגן - כי אני והמטופלת באמת יודעות שלא ישמעו אותנו ואנחנו לא נשמע את החוץ. מצד שני, זה שזה ממ"ד, מזכיר לחלקנו גם את הסיכונים הכרוכים בחיים בארץ.

הנוף מהחלון.

צילום: בשמת קליין


עוד בבלוג של חדר משלך: תמונות מחיי קליניקה

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.