הנפש, הפרח העדין, הנפש הפרח העדין מאימת עלינו

חזרה איטית ומהוססת אל השגרה. חזרה מהירה ושוצפת אל אותה השגרה בדיוק. הבציר השבועי שלנו קצר ומציע מאמר מקצועי לצד קריאה ויניקוטיאנית ספרותית, ענייני שעה לצד מאמרי עבר שחוזרים ונהיים רלוונטים. יעל טרייבר דנה באפשרות למשחק מובנה בטיפול בילדים, במקרים בהם לא מתאפשר משחק חופשי. "המשחק המובנה שנבחר על ידי הילד בטיפול, יכול להוות חלופה מתאימה עבור אותם שאינם מסוגלים לשחק משחק חופשי או ליצור. חוקיו הברורים והמוכרים מהווים מרחב ביניים בטוח עבור ילדים מרקע מורכב" (עקב השמוש בתיאורי מקרה המאמר זמין לבעלי הרשאה מקצועית). חלי טל שלם מנתחת את פעולות הגניבה בספרו של שמי זרחין, "אח שלי איוב", לאור תיאוריית החסך הויניקוטיאנית. "מעשי הגניבה של איוב מכוונים לעורר כמיהה מתוקה, ותו לא, אל אותם חפצי הערך שנגנבו. הדמויות הבולטות בספר מבטאות את החסך בדמות הורית באמצעות אקטים ילדיים של גניבה, מגע וצורך להזנה - עד כדי הדחקה". אנחנו סוקרים את מאמרה של ליאור טל באתר אלכסון שדן באבחונה המאוחר כבעלת הפרעת קשב וריכוז, בהתלבטויות המתלוות להחלטות שהיא נאלצת לקבל ביחס לטיפול, ובמחיר שנגבה מאבחון החסר שאפיין את הדורות הקודמים ביחס להפרעה זו. השבוע התנהל דיון ער בנושא טיפול תרופתי-פסיכיאטרי, בין השאר בעקבות השקת ספרו של רוברט ויטיקאר "אנטומיה של מגפה" בעברית והרצאה מפי המחבר, כמו גם כתבה טלויזיונית שעסקה בנושא. אנחנו מברכים על השיח הער ומביאים כאן קישור לסדרת מאמרים מרתקת שנכתבה על ידי דורית שיקיירסקי ז"ל ונקראת "תרופות פסיכואקטיביות- לא מה שחשבתם". המאמרים עוררו הדים רבים בזמנו והם יסודיים ומאירי עיניים.

*

"הנפש, הפרח העדין, הנפש הפרח העדין מאימת עלינו. הנפש באה בגרוננו. מאוד לא נעים."  (מאיר ויזלטיר)

Photo by Denise Johnson on Unsplash