פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
זה בסדר שאתה רוצה למות, מצוין

"זה בסדר שאתה רוצה למות, מצוין"

שפיות זמנית | 19/4/2014 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

לאחר נסיון אובדני חייל הגיע לקצין בריאות הנפש בבסיס שלו. כשהוא ביטא בפניו את המצוקה הרגשית בה הוא נמצא, זו הייתה עצתו של הפסיכיאטר: "לא, זה שאתה רוצה למות זה בסדר, מצוין, צבא זה מקום טוב. זה נועד להרוג ולהיהרג. ככה זה צבא. אבל השאלה אם אתה רוצה להרגיש טוב?"

לא מאמינים? נשמע מופרך? הנה ההקלטה.

 

 


עוד בבלוג של שפיות זמנית

אמש התבשרנו בצער רב על מותו של פרופ' לואיס (לו) ארון, מהבולטים, הפוריים והיצירתיים שבפסיכואנליטיקאים...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

צביאל רופאצביאל רופא20/4/2014

שברתי את הראש מדוע זה כה מוכר לי .... "צעירה בעלת נטייה אובדנית הגיעה למפגש ראשון אצל פסיכולוגית. היא הכריזה שהיא מתכוונת להתאבד. המטפלת הגיבה בהומור: 'רק לא אצלי בדירה' ופנתה לחפש דבר מה במגרת השולחן. הצעירה רצה אל המרפסת וקפצה אל מותה". מתוך הארץ "הטיפול בטיפול" 23.4.2003
הכתבת ורד לוי ברזילי אספה יפה עובדות מהשטח, אך מן הסתם כלל לא הבינה, מי נגד מי ובייחוד למה. פספוס.


צביאל רופאצביאל רופא19/4/2014

ורק על מנת להסיר כל ספק.... אין לי שום דבר נגד שיטות הטיפול במדעי ההתנהגות, גם אין לי יומרה וכלים לשפוט אותם. הבעיות הגדולות נעוצות במעטפת האתית שבמדינת ישראל אינה ברת אכיפה, לכן בפועל גם פעמים רבות דה-הומאנית. לכן לעיתים לא רחוקות היא תהפוך טיפולים מקצועיים מסורים ויעילים, לבלתי לגיטימים, שכן הם מתבצעים מחוץ לגבולות החוק. על *מוסר*, כלל אין לדבר במקומותינו.



צביאל רופאצביאל רופא19/4/2014

איך מגיעים מאהבה להסתאבות?.
בשלב הראשון תופעת הפטרוניות בקרב מטפלים נובעת מכוונות טובות ואפילו מאהבה ממש. הבעיה מתחילה כאשר היא הופכת ל**אהבת יתר**. כבר במקורותינו תמצתו את התופעה בארבע מלים: "האהבה מקלקלת את השורה". גם ידוע לכולנו הביטוי "חיבוק דוב" ואף מוכרות שורות המשורר חד העין שפסק: "שמור אותי מאוהביי ומשונאיי אשמר בעצמי" - "אהבות עזות" שכאלה ידועות היטב בהיסטוריה. בגללן מטופלים התאבדו כאשר המטפלים לחצו יותר מדי על הגז ... בקיצור, בכל התקופות בני אדם חרגו מערכי המוסר האוניברסאליים מתוך אהבה עזה, ולעתים ממש חולנית לאובייקטים מסוימים, ובשמה נעשו גם עוולות ופשעים אין ספור.

עד כאן זה כואב ואולי אף מקומם, אבל אני מסוגל להבין את חולשת האנוש המכונה בפי בני האדם **אהבה** שמקצינה והופכת ל- **אהבת יתר**

השלב השני הוא זה בו מטפלים מפתחים שתלטנות פטרונית החוצה את גבולות זכויות האדם של המטופל ומתערבת בענייניו באמצעים שאינם לגיטימיים מוסרית ו/או חוקית, בלי לקבל את רשותו והסכמתו על פי החוק. כאן, לנגד עיניי סעיף 13 בחוק זכויות החולה ששכיח עד מאוד, ואשר כמעט שאינו נשמר ומכובד בתחום ברה"נ.
מטפלים רבים חושבים על אודות אדם בוגר שאין עליו אפוטרופוס, במונחים של: "אנו יודעים יותר טוב ממנו למה הוא זקוק, ולכן אנו נפעל להטיב עימו(!) בלי ליטול את רשותו ואף בלי ליידעו כדי לחסוך התנגדויות וכיוצא בזה". או אז, עוד לפני שעשו משהו, הם כבר נגועים בתופעה המכונה פטרונות. אחר כך, לעתים קרובות הפטרונות עוברת אסקלציה; בשם כוונותיהם הטובות צוותים בבית חולים זה או אחר נוטלים לעצמם רשות לפעול על המטופל מחוץ לגבולות המוסר ו/או החוק בבחינת 'המטרה מקדשת את האמצעים'.
ואילו בטיפולים בקליניקה, פעמים רבות, מביאים על המטופלים חוויות מכאיבות ומשפילות ואם המטופלים מתקוממים גם מלבישים עליהם דיאגנוזות פרנואידיות, ואז לך תוכיח שאין לך אחות... כמובן, כל זאת, גם כפוף לכלל הברזל הלא כתוב השורר גם במדעי ההתנהגות כמו גם בתחומים אחרים: מותר לעבור על החוק (עבור מטרה נעלה) רק אסור להיתפס!

זוהי ה- **פטרונות** שהיא ההקצנה של אותה **אהבת יתר** כאשר ההבחנה המבדלת היא בעצם אותה חצייה של גבולות (המוסר) החוק !

בשלב השלישי, מישהו מנסה לבקר, להתקיף, לפסול או להתלונן על המעשים המתבצעים בשיטות פסולות. אז, מתחילים "המותקפים" להכחיש/ לשקר/ לרמות/ לטייח באופן שיטתי - כדי להגן בחירוף נפש על המטפלים והטיפולים היקרים להם עד כדי פנאטיות. כפי שפורסם בתקשורת ב-2003 צמרת המקצוע פונה להתנהגויות שכאלה בייחוד כאשר אינה מאתרת דרך לגיטימית אחרת להגן על המתרחש בטריטוריה שלה (תחום ברה"נ בישראל). במצב עניינים שכזה, מובן מאליו שציבור המטפלים אינו מוכן לערב את המתמודדים ובני משפחותיהם בסוגיות האתיות, שמבחינתם, אין לאחרונים יכולת לרדת לעומקן ולחקרן.

זה כבר לא הפשע עצמו, אלא חטא על פשע!

בשלב הרביעי, הבעיה מתעצמת וחלה הידרדרות נוספת ומסוכנת כאשר הנגועים בפטרונות מתרגלים לפעול בדרכים נלוזות ופעילותן מתפשטת והופכת לנחלתה של רוב המערכת. עמו לדוגמה, הפעילות "הטיפולית" בבתי החולים הפסיכיאטריים. כמו זו הקיצונית, אך המעלה שאלות נוקבות עד מאוד, שנחשפה בתוכנית כלבוטק המזעזעת ב-2008 בה נצפו אנשי צוות סיעודי מכים קשישה במחלקה הסגורה (רק אם יש לכם לב חזק חפשו אותה בגולל). כי זו כבר אינה נחלתו של העבריין היחיד אלא מעורבים בה מערכות המסוככות ומגינות ומעודדות את העבירות החמורות על החוק.

ובמצב זה לא פלא, שהנהלות בתי החולים הפסיכיאטרים יפטרו כל מי שיחשוף כהוא זה התעללויות, ואפילו ימנעו ממנו למצוא תעסוקה במוסד אחר.

ועתה אמרו לי קוראים יקרים: מה פירושו של הדבר - אם לא תמיכה ועידוד למעשי ההתעללות והפשע? אגב שמה של התופעה בעברית: **הסתאבות**