פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×יצירה מאת Richard Van Mensvoort
Richard Van Mensvoort ©
זכור אותי

אירועים

14
מרץ

לחיות כדי לספר או לספר כדי לחיות טיפול בנפגעי ונפגעות תקיפה מינית

14/3/2016 | פורסם על ידי תחנה גבעת חיים איחוד

יום העיון יתקיים בתחנה הפסיכולוגית בגבעת חיים איחוד בין השעות 8:30 -14:00

בתחילה, אין מילים סדר או רצף. החוויות צרובות בגוף ובחושים ומפורקות לרסיסים ללא ידיעה, לפעמים בחושך, תמיד בסוד. זהו עולמן של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית וגלוי עריות בילדות.
אפתח הסדנה בהרצאה שתתמקד בתהליך העדות (( TESTIMONY בטיפולים אלה, וחיוניותו להחלמה ושיקום. ההרצאה תלווה בקטעים מהסרט האיטלקי" אל תספרי" (2005). נדון בסיבות תאורטיות וקליניות להימנעות מדיון מדעי בטראומה המינית, ובזיכרונות טראומטיים ועלייתם בטיפול. טראומה המינית בילדות הינה בעלת מאפיינים ייחודיים, בפרט בגילוי עריות.נסקור מאפיינים כגון קידוד קונקרטי וגופני של החוויה הטראומטית ללא מנטליזציה, ותהליכי דיסוציאציה ופיצול. נבחן את מושג הדיסוציאציה מנקודות ראות שונות -דיוויס ופרולי (1994), ברומברג( 1998) ואחרות- פרנצי (1932), וויניקוט (1945,1960 ) ונתעכב על השלכות הפגיעה על התפתחות החשיבה, החלימה והיכולת הרפלקטיבית והמשחקית.
העדות נבנית בצל המלחמה בין השתקה, לצורך הקיומי לספר. אדם שאינו יכול להיות עד לחווייתו, אינו יכול להיות בעליה, לעבדה ולשלבה ברצף חייו. תהליך העדות וההחלמה מתאפשר רק במרחב אינטרסובייקטיבי- בנוכחות זולת. ללא זולת- אין אפשרות לחוות, ללא אפשרות לחוות –אין אפשרות לדעת ולחשוב. ללא אפשרות לדעת אין אפשרות לשקוט. מהי העדות? כיצד נאספת ומשתקפת בקשר האנליטי ובאספקטים של הסטינג הטיפולי? נעסוק בעבודה אנליטית עם אמת שאינה ודאית או נגישה ובתרגום התעללות לחוויות בעלות שם ומשמעות הנשזרות בנראטיב ההיסטורי ובזהות. סוגי עדויות שונות מופקדות בחדר, והטראומה משתחזרת בקשר הטיפולי- בהעברה ובהעברת- הנגד. דיוויס ופרולי (1994),מאירות מספר פרדיגמות יחסים אופייניות, אותן נבחן. ( Davies and Frawley1994, Bollas1989 ) למטפלת, תפקיד מיוחד "כנושאת העדות".היא נדרשת להקשבה חושית וגופנית ,ומציאת איזון עדין בין עבודה עם הישן, לבין יצירת קונטקסט ואובייקט חדשים, נעדרי התעללות. תהליך העדות שזור באבל ואבדן ,כשהעדה האנליטית מאפשרת חקר ופיוס בין העולם שנהרס באכזריות, וזה הקיים, והם לעולם יהיו שונים. (זליגמן 2004 Laub1995,) לנתינת העדות בנוכחות זולת- כוח מחייה ומרפא. דרך התבוננות בדוגמאות קליניות נבחן כיצד הכרה ותיקוף הטראומה בשיח האנליטי, משקמת חוויה של קיום, רצף וחיות ויוצרת תנועה מגוף לנפש, מהקונקרטי לסימבולי, משיגעון לשפיות ומאבל להשלמה ויצירה.

תגיות: