כנס לידתה של חשיבה: מחשבות מחפשות חושב ומשמעות

13/3/2009 - 12/3/2009 | פורסם על ידי ד"ר שי שלקס

האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית שמחה להודיעכם על כנס
לידתה של חשיבה: מחשבות מחפשות חושב ומשמעות
הכנס יערך בערב חמישי ובבוקר שישי ה-12 וה-13 במרץ, במרכז הבינתחומי, רחוב כנפי נשרים, הרצליה. התכנסות באודיטוריום איבצ'ר.

חמישי - 12.3.09
17:30 - 18:00 התכנסות וכיבוד קל
18:00 - 18:15 דברי ברכה
הרצאות מליאה
18:15 - 19:00 מר שמואל גרזי: "ההולכים בחשיכה ..." -
תהליכים חשיבתיים לא לוגיים ולא רציונאליים שבהם המטופל
והמטפל "הולכים בחשיכה ומחפשים את האור מתחת לפנס".

19:00 - 19:45 דר' זלמן וינטראוב: למידה בתוך הרחם - כבסיס להתפתחות
החשיבה.

19:45 - 20:30 הפסקה וכיבוד

20:30 - 21:30 פרופ' זלי גורביץ : "דבר דבור על אופניו" - מחשבות על
הביטוי העצמי בדיבור שאינו נובע מאליו,
אלא עובר דרך מסננת של ניסוח גופני
ומילולי.

21:30- 22:00 דיון



שישי - 13.3.09

08:30 - 09:00 התכנסות וכיבוד קל

הרצאת מליאה
09:00 - 09:45 גב' חני בירן: כיצד נולדות מחשבות לאור התיאוריה של ביון.

10:00 – 11:30 סדנאות לבחירה
1) גב' יונית שולמן: "לידתה של חשיבה"- טיפול בילדים עם הפרעות
ראשוניות.

2) מר צבי עמלי : "הקבוצה כהזדמנות לחשיבה ולריבוי פנים במעגל
המראות הנושמות".

3) דר' אודי בונשטיין: "לראות פנימה"-כישורי Theory of mind ויישומיהם
במהלך פסיכותרפיה פסיכואנליטית.

4) גב' דבורה פלורסהיים: " אפוֹר -יה"- על האפשרות לחוות באמצעות
הביטוי האמנותי את דרך היווצרותן של מחשבות, רגשות, משמעויות
והחייאה.
רב שיח בעקבות תערוכה שתוצג באכסדרת האולם.


11:30 – 12:15 הפסקה וכיבוד

הרצאות מליאה

12:15 - 13:00 מר משה לנדאו: מחשבות, משמעות ואנטי משמעות.

13:00 – 13:45 דר' גילה לנדאו: "לאבד את עצמי מלדעת - במלנכוליה
ולמצוא את עצמי בהזדמנות להתאבל על האובדן".


פרטים להתקשרות
משרדי האגודה:
ת.ד. 1978 רמת השרון 47119
טלפון: 03-5492793
דוא"ל: iapp@bezeqint.net
אתר האינטרנט: http://iapp.org.il





תקצירי ההרצאות והסדנאות


מר שמואל גרזי : "ההולכים בחשיכה ...".
הדיאלוג שבין המטופל והמטפל נפתח בנכונות שניהם לשוחח ביניהם, תוך הרגשה עמוקה של חרדה ויראה, בשתי שפות המשקפות שני תהליכי חשיבה. השפה האחת היא השפה המובנית לשניהם אשר מאפשרת תקשורת של תהליכי החשיבה ההגיוניים. השפה השנייה נענית לתהליכי חשיבה שאינם הגיוניים, אשר מיועדים למעשה, לשיח של כל אחד מהם עם העצמי שלו, שאיננו מבקש להימצא בתקשורת עם הזולת,אך זקוק להכרה ולקבלה (שפת האמנות, ובכלל זה שפת השירה, מהווה ייצוג יפה של שפה זו).
תהליכים חשיבתיים אלה המתרחשים בין שני השותפים יוצרים שפה שלישית, שרק שניהם מבינים. זה הוא תהליך שיוצר אינטימיות חד-פעמית, אשר איננה ניתנת לשחזור במפגש מסוג אחר.
במהלך המפגשים בין שני השותפים הללו מתרחשת חוויה של עיבוד החוויות שאינן מנוסחות לכדי חוויות שמקבלות צורה אינטגרטיבית, אשר מבקשות להתפרק מחדש לכדי אי- סדר יצירתי. לעיתים, מגיע מפגש חשיבתי דיאלקטי ופרדוקסאלי שכזה לאינטימיות עילאית בזמנים של שתיקה קרובה מאוד, אשר עבורה מנסים השניים למצוא שפה ותהליך חשיבתי ייחודי ומשותף.
ההרצאה תתאר את המעבר מהשיח המתקיים באור של המובן לשניהם, המתבהר כדיבור חשוך שעדיין איננו מאיר את התהליכים החשיבתיים הלא הגיוניים (רגשיים בעיקרם) אל עבר ההתחלפות האיטית לכדי שיח, אשר מאיר את הבלתי ניתן להבנה ויוצר שפה של אור הנסוך על החשיכה ששניהם שותפים לה. במהלך זה מתרחשת חוויה של גילוי רגשי, שעיקרה בכך שמתאפשר פירוק חופשי של כל סדר שהיה ידוע קודם לכן, אשר מוחזק בזכות ההינתנות של שני השותפים לזרימה החופשית של התהליכים שטרם נודעו לשניהם.

מר שמואל גרזי הינו פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי מנחה במכון הישראלי לפסיכואנליזה בירושלים, מורה ומדריך בבתי הספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת חיפה.

דר' זלמן וינטראוב: למידה בתוך הרחם כבסיס להתפתחות החשיבה
"הלמידה הראשונית" קשורה ב"חזרתיות", ברגילות (Habituation) ובהתניה. רכישת ידע קשורה גם בהרגשות ובמיוחד בעונג וכאב. כיום ישנם הוכחות למכביר שכבר בשלב מוקדם יש לעובר האנושי ייצוגים של עונג וכאב. כבר משלב מוקדם לעובר יש חושים מפותחים והוא מסוגל ללמוד ע"י התניה ואסוציאציה (Montagu). עבודות רבות הראו בבירור שלעובר יש זיכרון ראשוני כבר מהשבועות הראשונים, אשר הולך ומתפתח לקראת סוף ההיריון.
כמו כן, תינוקות בני יומיים מראים קוגניטיביות לגירויים שונים כמו למוסיקה (Hefer & Weintraub). תינוק בן מס' חודשים למשל, יזכור סיפור (לפי הפונמות והצלילים של המילים) שאמו קראה במשך מס' שבועות בהיותו ברחם (DiPietro). מודעות, מנטליזציה ראשונית ולמידה מוצאים גם אצל פגים שנולדו בגיל 24-28 שבועות הריון (מתאים לאמצע ההיריון).
בבדיקות על-קוליות נמצא בבירור שהעובר נמצא ביחסי גומלין (כולל בצורת משחק) עם השליה וחבל הטבור שמזינים אותו וקושרים אותו לאם. תהליכים אלה נחרטים בזיכרונו החבוי (Implicit) במערכת הלימבית וגזע המוח ולאחר שנים רבות עשויים לבטא עצמם בחלומות, באומנות ובתנועות הגוף. העובר נמצא בסביבה מלאה בגירויים. הוא חשוף באופן מתמיד לקולות האם, קולות הנשימה, פעילות המעיים והלב שלה. כבר בתוך הרחם מוצאים היקשרות (Attachment) של אם-תינוק וישנם עדויות שתהליכי החשיבה הראשונים כפי שתוארו ע"י ביון מתחילים כבר בתוך הרחם.
כך, מצבי רוח קיצוניים של האם כמו דיכאון או דחק קשה עשויים לתת את אותותיהם על התנהגותו למשך כל חייו (Sontag et al.). עבודות רבות הראו שלעובר יש למידה בסיסית אמיתית, כלומר הוא מסוגל לאגור התנסויות וידע, להשתמש בהם למטרותיו (Liley). למשל, הוא מסוגל ללמוד על מצבים שגורמים לו כאב ולהימנע מהם; להתאים עצמו למצבי השינה והעירות של האם וכן ללמוד על אירועים נעימים וליזום אותם. מחקרים מראים שכבר מגיל 20 שבועות הריון יש לעובר שנת חלומות עם תנועות עיניים מהירות REM)) ופעילות מוחית ספציפית לשנת חלומות (Schindler; Weintraub & Rigato).
אתאר שני מקרים לדוגמא בנערים בהם טיפלתי. כיצד התנהגותם ותהליכי חשיבתם הושפעו בצורה ברורה מהתקופה הפרינטאלית. לסיכום: לעובר יש את הכלים הביולוגים, הפסיכולוגים והסביבתיים לפתח חיים מנטאליים ראשוניים וביניהם תהליכי חשיבה בסיסיים. היכולת העוברית הזו מהווה מצע להתפתות תהליכים מנטאליים וביניהם חשיבה מורכבת בהמשך.
ד"ר זלמן וינטרוב, מחלקת פגים ויילודים, ביה"ח נהריה ובית הספר לרפואה בטכניון, חיפה.

פרופ' זלי גורביץ : " דבר דבור על אופניו"
הביטוי העצמי בדיבור אינו נובע מאליו, אלא עובר דרך מסננת של ניסוח גופני ומילולי. הדיבור הוא עובדה כמו הדבר עליו מדובר ויש לעובדה זו חוקים וגם פואטיקה, מודעת או לא. לפואטיקה של הדיבור אפשר לקרוא גם פה-אתיקה, כלומר האופן בו הפה מכוון בדיבור, איך הדובר מכונן/מאפנן את דיבורו להיות "דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו", כלומר להשתמש באופן אפקטיבי בכלי הדיבור. העניין כאן אינו רק סגנון אישי או קבוצתי, אלא עקרונות פואטיים שעניינם דיבור-אמת, צלילות, מאגיה, תרפיה ויופי והנוטים לעיתים לצדדים הפוכים כדי להגיע לאותה מטרה. לדוגמה – הניגוד שבין עקרון ההתפרצות שמאפיין את האקספרסיוניזם למיניו ואת הכתיבה האוטומטית ולעומתו עקרון הבלימה והאיפוק בספר קהלת, ב"ספר יצירה" ובמודרניזם האנטי-רומנטי.

פרופ' זלי גורביץ' הוא אנתרופולוג ומשורר. הוא פרסם תשעה ספרי שירה, שהאחרונים בהם הם הטרילוגיה: "יוֹם יוֹם", "זמן בָּבָּ" ו"דבּל קלִיק". לאחרונה יצאו שני ספרי עיון שלו "על המקום" (הוצאת עם עובד) ו"חשבונו של קהלת" (הוצאת בבל). פרופסור לאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. חי בתל אביב.

גב' חני בירן : כיצד נולדות מחשבות לאור התיאוריה של ביון.
ההרצאה תעסוק בתיאורית החשיבה של ביון כפי שפרסם אותה בשנת 1962. כמו כן אתייחס לרעיונות נוספים ולחידושים שלו המופיעים בספר Cogitations. ספר זה פורסם בשנת 1992 כשלוש עשרה שנים לאחר מותו. הספר מורכב מחומרים אשר נותרו במגירותיו ושאשתו פרנצ'סקה אספה. דרך העושר התיאורטי הנגלה לעינינו, אנסה להתייחס להשתקפות הרעיונות של ביון בתוך תהליכי החשיבה של המטפל בשעה הטיפולית האנליטית. אנסה להראות כיצד נולדות מחשבות חדשות בתוך השעה. אביא דוגמאות קליניות המדגימות את הולדתן של מחשבות כאלה.

גב' חני בירן היא פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית, מכון ת"א לפסיכואנליזה. המכון הישראלי לאנליזה קבוצתית. התוכנית לפסיכותרפיה, אוניברסיטאות ת"א ובר אילן.



גב' יונית שולמן:"לידתה של חשיבה"- טיפול בילדים עם הפרעות ראשוניות.
ללידה יש עוצמה שאין שנייה לה. זהו רגע שנשמר בזיכרון בצלילות בהירה, בברק שלא מתעמעם, לתמיד. ישנם רגעים כאלה גם בטיפול. רגעים של מעבר חד, שבהם נולד משהו חדש שלא היה קודם. מתוך כאוס נבראת חשיבה ומשמעות. רגעים כאלו הם ליבו של הטיפול בילדים ובנוער עם הפרעות ראשוניות, העוסק מטבעו בבנייה ובשיקום של המבנים המנטאליים הראשונים ביותר. בסדנה זו נחשוב ביחד על הגורמים המאפשרים לידה של חשיבה ועל הגורמים המעכבים אותה, על הדרך בה היא עשויה להיוולד ולצמוח גם על קרקע מצולקת ופגועה, על הסכנות האורבות לה ולקיומה, על הרגעים הטרגיים בהם היא גוועת שוב וגם על מה שמאפשר לה להמשיך לצמוח.

גב' יונית שולמן פסיכולוגית קלינית, מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. מרבה לטפל בילדים ובנוער עם הפרעות תקשורת, יועצת לצוותים בגנים תקשורתיים, מנחת קבוצת "הפרעות ראשוניות" במסגרת האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית.

מר צבי עמלי :"הקבוצה כהזדמנות לחשיבה ולריבוי פנים במעגל המראות הנושמות".
לעולם מתקיימת החשיבה בסביבה. החשיבה מושפעת מן הסביבה ובאמצעות החשיבה מנסה האדם להשפיע על הסובב אותו.
האומנם?
מטרת הסדנה לספק הזדמנות לחקירה דיאלוגית אודות הקבוצה כסביבה לחשיבה של הפרטים המשתתפים בה.
נחקור בצוותא כיצד מאפיינים של קבוצה ושל תהליכים קבוצתיים משפיעים על החשיבה ומושפעים ממנה. נתנסה ונתבונן במאפיינים משפיעים כגון: ריבוי הפנים בקבוצה, מעגל המראות הנושמות, ההגברה הקבוצתית, התסוגה לחשיבה מאגית והשיבה ממנה, המיכל הקבוצתי, אלמנטים נשיים וגבריים בחשיבה.

יתכן ונסתייע (כך אני חושב...כרגע...) ביעקב ווילהלם גרים; צמד אחים שהדעה על מהימנותם נתונה במחלוקת, אך תוצרתם כזוג שוותה לפירות עבודה של קבוצה שלמה. בחסותם נתלווה לאדון שולץ האמיץ וחבורתו, היוצאים למסעי גבורה.
נבחן את האפשרות לראות בדיאלוג הקבוצתי הזדמנות לחשיבה יוצרת ולצמיחת החשיבה הרפלקטיבית.

מר צבי עמלי מנהל את התכנית להכשרת מנחי קבוצות בבית-הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. במסגרת התכנית מקדם שיח בין הפסיכואנליזה כמסייעת להבנת תהליכים בקבוצות לבין גישה הומניסטית לחברי הקבוצה. מתעניין בתהליכי צמיחה דיאלוגיים ובמניעת דפוסי התמודדות חבלניים בקרב אנשי מקצוע, משפחות וצוותים.

ד"ר אודי בונשטיין: "לראות פנימה" - כישורי Theory of mind ויישומיהם במהלך פסיכותרפיה פסיכואנליטית.
Theory of mind ((ToM מוגדרת כיכולת להבין את העצמי והאחרים במונחי מצבים נפשיים (רגשות, מחשבות, אמונות, ידע וכו') ולנבא בעזרתה את ההתנהגות הגלויה. יכולות אלו מהוות הישג התפתחותי ומטרה טיפולית כאחת (למשל, תוך שימוש במושג "מנטליזציה" [mentalization] או במושג ה- Psychological mindedness). המושג הנו אינטר-דיסציפלינארי וקושר בין השדה הנוירו-פיזיולוגי, הפסיכואנליטי, ההתפתחותי והקוגניטיבי. השאלה המרכזית שתעניין אותנו תיגע בתהליך רכישתה של יכולת זו ובדרכים בהן ניתן להשפיע עליה במהלך טיפול.
אסקור בקצרה את שלוש הגישות התיאורטיות העיקריות ל-ToM ומתוך כך אתמקד בשלושה מודלים ספציפיים:
1. גישתם של פונגי ועמיתיו, הנשענת על אינטגרציה בין מודלים התפתחותיים ופסיכואנליטיים (בעיקר ויניקוט ותיאוריית ההיקשרות).
2. ממצאים מתחומי המחקר הנוירו-פסיכולוגיים (בעיקר בגישתו של כריסטופר פרית') ומהמחקר בתחום נוירוני המראה (Mirror neurons).
3. מודל רב מימדי לכישורי ToM (בונשטיין).
הדיון יתמקד הן במישור התיאורטי והן ביישומים הקליניים הנגזרים ממנו.

ד"ר אודי בונשטיין הוא פסיכולוג קליני מדריך העובד ביחידה להדרכת הילד והמשפחה, בביה"ח לגליל מערבי בנהריה. הוא ראש התכנית התלת-שנתית לפסיכותרפיה, צפת.

גב' דבורה פלורסהיים: "אפור-יה"- על האפשרות לחוות באמצעות הביטוי האמנותי את דרך היווצרותן של מחשבות, רגשות, משמעויות והחייאה.
(רב שיח, בעקבות תערוכה שתוצג באכסדרת האולם)
בתקופה של שגרה אפורה מצאתי עצמי מהרהרת בחוויית האפור, זו שבין שחור ללבן. ההרהור מצא את ביטויו בתרגול ציורי פשוט ועמלני של מגוון האפורים והסתפקות במשטח ריבועי קטן. כך חשבתי "ללמוד מן החוויה" על האפרוריות שבחיינו, על קטנותו של האדם, על הפרטים הקטנים המרכיבים את חייו, על מגבלותיו וגבולותיו. אולם עד מהרה פלשו לתוך האפור התרחשויות שונות מן המציאות החיצונית והפנימית: קרעים, חורים, ריק, יתמות, בדידות, מחנק. רסיסים, פרגמנטים פרימיטיביים, מרכיבי ביתא. אולם, האמנות והחשיבה היצירתית העניקו לי הכלה ולגיטימציה לתהליכי פירוק ולתנועה בין אי סדר המוביל לתגלית ולסדר אסתטי חדש וחוזר חלילה. אלה, כמו גם אי הבהלה מהגולמיות ומהיעדר המובן אפשרו בכל פעם אנחת רווחה עוד טרם נוצרה משמעות. לעיתים נוצרה קומפוזיציה, מלווה בתחושת "זה- זה!", הרגשה של הרמוניה, אפילו אאופוריה ילדית, כמו הייתי בוראת את עצמי באותו רגע. ההחלטה ליצור תערוכה, להפוך את ההברות הציוריות ל"משפט", שלם אחד, לחבר שלושה או ארבעה ריבועים לעבודה שלמה אחת יצרה תחושת הפרייה conception ולידת מושג concept. התרגשות נוספת התעוררה מהגילוי שמדובר ב"ריבועי קסם" אותם אפשר לסדר באינסוף אופנים היוצרים עוד ועוד קומפוזיציות בעלות מגוון משמעויות. במקביל, בהיות האמנות רב שכבתית ומצמיחה ועם הבנת הפסיכואנליזה כאמנות, יכולתי להתבונן בתהליך כפול של עיבוד: האחד התרחש תוך כדי העבודה כשהאמנות היוותה עבורי ה"שד החושב" שאיפשר לעבד תכני ביתא לאלפא והשני מתרחש ברגע זה בו התערוכה משמשת כ"שד החושב" והמכיל לצופים בה. אך התכנים לא היו תיאורטיים אלא רגשיים ואוניברסאליים. כמו ממפות עבודות אלה את מסלול חייו של אדם מרגע היפלטותו המכאיבה אל ייסורי הקיום ועד לסופם המאיים, בין ה"שד הטוב" (למשל, בהצגתם של תפוחים עסיסיים מלאי תשוקה) ובין ה"שד הרע" (בדמותם של כלי אוכל עם אלמנטים תוקפניים או תפוחים נטולי צבע). ומה בינתיים? אולי באמצעות ההחזקה, המגע ואולי האמונה יכול הכאב הקיומי להפוך לחיוניות יצירתית, הסופי - לאינסופי. "קסם ההחייאה", אני קוראת לתהליך, still life (טבע דומם) הופך לstill alive.

גב' דבורה פלורסהיים היא פסיכולוגית קלינית מדריכה, מלמדת ומדריכה בתכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת ת"א, יוצרת בין תחומית שעבודותיה הוצגו הן במסגרות מקצועיות של מטפלים והן לקהל הרחב.

מר משה לנדאו : "מחשבות, משמעות ואנטי משמעות".
התפתחות המחשבות תופסת מקום מרכזי בהבנה ההתפתחותית והטיפולית של ביון. אלה מחשבות הקשורות לרגש. על פי המודל הראשוני של הקשר אם-תינוק, האם נותנת את עצמה, מרגישה דרך העולם הפנימי שלה את ההתרחשות הרגשית הגולמית והכאוטית של התינוק ועושה טרנספורמציה של הרגש העוצמתי. זוהי הפונקציה "החושבת" של האם. האם כאן לא רק מרגיעה, אלא מאפשרת דרך עצמה את ההפנמה של פונקציה זו על ידי התינוק. כלומר, המחשבה המאפשרת התפתחות וצמיחה רגשית קשורה בטבעה ובמהותה ברגש המתרחש בנקודת זמן נוכחית. ניתן להוסיף ולומר שהחיבור בין הרגש למחשבה יוצר משמעות שלא הייתה קיימת קודם. אני מבקש להדגיש בהרצאה את המימד ההתפתחותי של המשמעות הרגשית על פי ביון ומלצר.
במצב ההתפתחותי ההפוך, כאשר החבור בין הרגש למחשבה אינו מוביל לצמיחה רגשית ומנטאלית, אחת האפשרויות היא התפתחות של perverse state of mind, שבו מתרחשת התקפה על החבורים הרגשיים המשמעותיים, הפנימיים והבין אישיים ומתאפיין מצב של k-, (ביון). החוויה הרגשית היא של רמאות פנימית, ריקנות, ניכור ופנטזיות סאדו- מזוכיסטיות. מלצר מתאר זאת בספרו Claustrum .זהו העולם הרגשי של השקר וחוסר המשמעות מול החוויה של האמת הרגשית שיש בה משמעות.
אביא תהליך טיפולי שיתייחס לחלק מהתהליכים שתיארתי לעיל ויצביע על תהליך ההתפתחות של המשמעות הרגשית.

מר משה לנדאו הוא פסיכולוג קליני מדריך, מורה בתכנית מצבים מנטאליים ראשוניים ומרכז פורום ביון בתכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב.

דר' גילה לנדאו: "לאבד את עצמי מלדעת-במלנכוליה, ולמצוא את עצמי בהזדמנות להתאבל על האובדן".
באמצעות הדגמה מתוך אנליזה של מטופלת, אשר הגיעה לטיפול בעקבות התאבדות בעלה, כשהיא נתונה באבל ובדיכאון כבד ובסכנה להתפתחותה של מלנכוליה, אעסוק במחשבות על שתי שאלות מרכזיות הקשורות זו בזו: מה נחשב והודחק או הוכחש ומה לא היה יכול כלל להיחשב והיכן וכיצד איבדה המטופלת את עצמה ואת האחר. אנסה לקשור בין שאלות אלה ובין אבל ומלנכוליה ואציע זווית נוספת להתבוננות על מלנכוליה ועל מחשבות שלא היו יכולות להיחשב ומחפשות חושב.

דר' גילה לנדאו היא עובדת סוציאלית קלינית, פסיכואנליטיקאית במכון הישראלי לפסיכואנליזה בירושלים, מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן במגמה לתואר שני קליני ומשמשת כראש המגמה הקלינית שם. מלמדת ומדריכה בתוכנית לפסיכותרפיה ה.ל.פ.ב.א ב"גהה" ומדריכה בתוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת בר-אילן. עובדת בקליניקה פרטית.








טופס הרשמה

דמי השתתפות בכנס

עד תאריך 26 בפברואר
חבר אגודה: 300 ₪
לא חבר: 350 ₪
סטודנט/מתמחה (עם הצגת אישור בלבד) 300 ₪

מתאריך 27 בפברואר
חבר אגודה: 350 ₪
לא חבר: 390 ₪
סטודנט/מתמחה (עם הצגת אישור בלבד) 350 ₪

 דמי חברות לשנת תשס"ט (2008-2009): 350 ₪. שימו לב, מחיר הכנס
השנה זהה לזה של שנה שעברה.
 המחיר הינו לשני ימי הכנס. לא תתאפשר הרשמה במקום.
 התשלום בהמחאות בלבד. המחאות יש לרשום לפקודת האגודה הישראלית
לפסיכותרפיה פסיכואנליטית ולשלוח למשרדי האגודה, לכתובת: ת.ד.
1978 רמת השרון 47119.
 דמי הרישום כוללים כיבוד שיוגש במהלך הכנס.
 מספר המקומות מוגבל.
 מדיניות ביטולים: עד לתאריך 15/2/09 באמצעות הודעה בכתב בלבד.
יוחזרו דמי הרשמה בניכוי דמי טיפול בסך 80 ₪. אין החזר כספי לאחר
התאריך הנ"ל.

נא למלא את כל הפרטים בכתב ברור וקריא:

חבר / לא חבר (נא למחוק את המיותר)
שם פרטי ומשפחה________________________________________
כתובת________________________________________________
טלפון_________________________________________________
דוא"ל_________________________________________________
ברצוני להירשם לסדנא (נא לציין מספר הסדנא ושם המנחה)
עדיפות ראשונה__________________________________________
עדיפות שנייה________________________________________________




עברנו לפרסום ודיוור אלקטרוני בלבד ועל כן
מומלץ וכדאי לבקר באתר האינטרנט של האגודה ולהוסיף את כתובת הדוא"ל שלכם לרשימת התפוצה.
כתובת האתר: http://iapp.org.il
כתובת הדוא"ל שלנו: iapp@bezeqint.net


מפת הגעה

תגיות: תיאוריה והמשגות תיאורטיות פסיכואנליזה פסיכותרפיה פסיכולוגיה קלינית