פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
עשה לך חבר מעולם אחר - על חברות בין-תרבותית

עשה לך חבר מעולם אחר - על חברות בין-תרבותית

ד"ר עפר גרוזברד | 26/4/2013 | הרשמו כמנויים

לאורך מספר שנים העברתי במכללת אורנים קורס במפגשים בין-תרבותיים. הסטודנטים בקורס חולקו לזוגות כאשר כל אחד מבני הזוג מוצאו מתרבות שונה (ערבים ויהודים, ותיקים ואתיופים, חרדים וחילוניים ועוד). על בני הזוג הוטל להיפגש אחת לשבוע למשך כשעה וחצי ולעשות מה שבא להם. לאחר המפגש היה עליהם לכתוב יומן המתאר את תחושותיהם והתרשמותם. אחת לשבוע נפגשנו כולנו יחד כדי לדון בקשיים שעלו. היה זה מסע מרתק עבור כולנו שבסופו נותרו חלק מהחברויות למשך שנים.
היום אני רוצה לספר לכם על ניסיון אחד מעניין שהיה לי בתחום המפגשים הבין-תרבותיים.

לימדתי באוניברסיטת חיפה ובמקביל במכללה האקדמית הערבית לחינוך שבחיפה (מכללה להכשרת מורים) קורסים מקבילים הנוגעים בפסיכולוגיה בין תרבותית. החלטתי לנסות להפגיש את הסטודנטיות משני הקמפוסים, גם במקרה זה אחת לשבוע, לאורך הסמסטר. כל אחת מהסטודנטיות קבלה פתק עם מספר טלפון של בת זוגה מהתרבות השנייה והוטלה עליהן המשימה לצאת לדרך.

כעת אני שואל אתכם, מי לפי דעתכם התקשר ראשון למי?

תחשבו רגע....

נכון, היהודיות התקשרו לערביות נדמה לי בכל שמונת הזוגות. למה? כי בתרבות אחת מקובל לא ליזום, אלא להמתין וללמוד את האחר ובתרבות השנייה יוזמה היא סם החיים.
השיחה במרבית הזוגות התנהלה בערך באופן הבא: "שלום, שמי ענת וקבלתי את מספר הטלפון שלך מהמרצה שלנו. אנו צריכות להיפגש". ומהעבר השני השיבה לה בושרא: "כן, אנו צריכות להיפגש, אני מחכה לשיחה ממך". ואז שואלת ענת: "היכן נפגש?" ובושרא משיבה לה: "היכן את חושבת?" וענת חוככת בדעתה, קצת לא נעים אבל אם כבר שאלו אותה היא תציע להיפגש היכן שנוח לה. "מה דעתך שניפגש בקפיטריה של חינוך" (הבנות מהאוניברסיטה למדו בחוג לחינוך). "בסדר," משיבה לה בושרא. "מתי מתאים לך?" שואלת ענת ובושרא משיבה: "מתי מתאים לך?" ושוב ענת חושבת לעצמה שאם לבושרא זה לא באמת משנה נציע מה שנוח לי והיא מציעה ביום שני בשעה 5 אחר הצהריים לאחר תום הלימודים.
לא תאמינו, אבל כל הזוגות מצאו את עצמם בקפיטריה ביום שני בשעה 5 שהייתה השעה הנוחה ביותר לסטודנטיות היהודיות מהאוניברסיטה. ולמי שלא מכיר את חיפה המכללה הערבית נמצאת למטה בעיר ולעלות באוטובוס לאוניברסיטה עלול לקחת כשעה.
לאחר כשבוע שוב מי לדעתכם מצלצל למי כדי לקבוע פגישה? צדקתם, היהודיות שוב יוזמות. ואותה השיחה בדיוק חוזרת על עצמה. היהודיות שואלות את הערביות היכן נפגש, והערביות מחזירות את השאלה והיהודיות בוחרות היכן שנוח להן, באוניברסיטה, וכך גם לגבי הזמן. שוב כל הזוגות מוצאים את עצמם ביחד בקפיטריה של החוג לחינוך באוניברסיטה.
ואחרי עוד שבוע מה לדעתכם קרה...

אני מתחיל לקבל טלפונים מהיהודיות שהערביות לא עונות להן....
ערכנו מפגש משותף כדי לברר מה קרה. כך נשמע הדיאלוג בין הערביות ליהודיות
יהודיה (לבת זוגה): למה לא ענית לי כשהתקשרתי?
ערבייה: לא קבלתי את השיחה, הטלפון שלי היה אצל בעלי...
לאחר כמה דקות של מבוכה לא נעימה אמרה אחת הסטודנטיות הערביות בכעס: "אבל למה צריך להיפגש כל הזמן במקום ובזמן שנוח לכן?"
יהודיה: אבל שאלתי אותך אם זה מתאים לך ואת אמרת שכן.
ערביה: מה את לא מבינה לבד שאי אפשר להיפגש כל הזמן כמו שאת רוצה?!

סוף סיפור: היהודיות הבינו שהערביות רוצות שהיהודיות אף הן, כמו הערביות, תסכמנה ללכת לקראת האחר, להתגמש ולהמתין בסבלנות עד שהערביות תגדנה היכן ומתי הן רוצות להיפגש ולא לקפוץ בראש.
הערביות הבינו שהיהודיות הן "תחלס", מסתפקות במה שנאמר ולא עסוקות בניסיון להתאים עצמן לאחר ולקשר. ואם הן, הערביות, רוצות להיות מובנות ליהודיות עליהן לומר בבירור את אשר על ליבן.

נדמה לי שבכל מפגש בין תרבותי בין בעלי וקטור חשיבה המכוון החוצה ובעלי וקטור חשיבה המכוון פנימה רואים את ההבדל בציפיות השונות כבר במלים הראשונות. בדקו את עצמכם. לכל אחד מכם יש וודאי התנסויות רבות בעולמנו הרב תרבותי...

ואני אשמח לשמוע סיפורים מעניינים...

שלכם
עפר

קישור לספר:

http://www.bialik-...j7eq7

קישור לשני הפרקים הראשונים בספר:
http://www.hebpsy....=2941

עוד בבלוג של ד"ר עפר גרוזברד

אז הפעם קצת על פוליטיקה. אולי מקום טוב להתחיל בו זה הסיפור הטורקי. סגן שר החוץ דני איילון השפיל את השגריר...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אין עדיין תגובות לפוסט זה.