פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
מה המשמעות של חוסן נפשי?

מה המשמעות של חוסן נפשי?

שפיות זמנית | 28/12/2016 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

למרות שהמושג ״חוסן״ הפך בולט מאד בשיח הפסיכולוגי האקדמי ובדיבור הנפוץ על בריאות  נפשית, המשמעות שלו נותרה עדיין מעורפלת. מה שברור הוא שבמצב של חוסן נפשי אירוע שהוא בעל פוטנציאל טראומטי, לא יהפוך לטראומה. הכוונה אינה שהאירוע עצמו יהיה קל יותר מאיזו שהיא בחינה, אלא שהשלכותיו העתידיות יהיו פחות הרסניות. לא ברור האם הכוונה בכך היא שלא יהיו סימפטומים של PTSD או שההשלכות על המשך ההתפחות הנפשית, על קשרים, על אמונות ועמדות ועל מבנה האישיות הן אלו שיהיו פחות קשות. לגבי שתי האפשרויות (ובוודאי ישנן עוד) קשה להגדיר מה עוצמת הפגיעה בעקבות האירוע שנחשבת עדיין בתוך גבולות החוסן, לעומת זו שמעידה על היווצרותה של טראומה.

באופן מעט פרדוקסלי, בהתחשב בחוסר הבהירות של משמעות החוסן, מה שנמצא כגורם הכרחי ביצירתו הוא מתן משמעות. מאמר שפורסם בניו-יורקר על גורמי חוסן נפשי מלמד כי החוסן קשור ביכולת להמשיג חוויות קשות בעלות פוטנציאל טראומטי באופן שמקנה להן משמעות כל שהיא. למשל, משמעות שקשורה להתמודדות עם הסכנה שנחוותה (כמו התמודדות עם מחלה קשה שמובילה לפעילות הסברתית שתפחית את הסיכוי לחלות, או התמודדות עם דיכוי חברתי ותנאי מחיה קשים שמובילה לפעילות חברתית שיוצאת נגדם). אבל לעתים המשמעות אינה כרוכה באקטיביות, ובמקום זאת היא יכולה להיות כל צורה של הסבר האירוע שהתרחש באופן שיכול להיות בעל מובן.

לטענת החוקרים המצוטטים במאמר, ניתן ללמד צורה כזו של התמודדות-מייצרת-משמעות ובכך להגביר את החוסן של א/נשים מול אירועי  חיים קשים בעלי פוטנציאל טראומטי. נראה שמשמעות החוסן בהקשר כזה היא עצם התהליך של רכישתו, כלומר הניסיון שנעשה להטמיע ולהסביר לעצמנו חוויות קשות ומערערות. אך נותרת עדיין השאלה מה הגורמים שמאפשרים את זה אצל א/נשים מסוימים מול מצבים מסוימים, שהם למעשה הגדרת החוסן?

הקושי להשיב על כך הוא בין היתר מה שהוביל להגדרת מושג החוסן כחלול וכפופוליסטי, במאמר דעה אחר שפורסם  במגזין הניו-יורק טיימס. בנוסף לטענה המוצגת בו לפיה אין כזה דבר ״חוסן״, המאמר גם מציע סיבות חברתיות לשימוש ההולך וגובר במושג. בעיקרן, הנטייה החברתית הרווחת לייחס יותר אחריות לפרט על קשייו ולהפחית אחריות קהילתית או רחבה יותר, וכן הציפייה לתפקוד תקין למרות הפחתת גורמי תמיכה קהילתיים. כך החוסן הופך להיות ערך נשאף שמעיד על הסתגלות טובה, וקושי להתאים לנסיבות קשות יפורש לעתים קרובות כהיעדר חוסן (באותו אופן שביקורת חברתית של קבוצה מוחלשת בחברה עשויה להיתפס כחולשה או כ״התבכיינות״, ולהיות מבוקרת על כך שבמקום להתמודד עם קשיים חבריה מתלוננים על המערכת וכיו״ב). אין ספק שיש סיבה טובה כל שהיא לכך שהמושג הזה הפך פופולרי כלכך, אך האם ניכוסו לצרכים חברתיים אומר שלא ניתן להשתמש בו כדי לסייע לא/נשים, ולכן להמשיך לנסות להבין מה מייצר אותו, ומה משמעותו, מעבר לשימוש בו?

עוד בבלוג של שפיות זמנית

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

גרמן סיניציןגרמן סיניצין3/2/2017

תכלס. במידה ושני אנשים חוו אירוע, ולשניהם הוא היה טראומתי, אך רק על אחד מהם הוא השליך תופעות ושינויים לטווח הארוך - הרי קרה משהו או לא קרה משהו לאותו פרט באירוע, שלא פיתח טראומה כתוצאה, והמשהו הזה הוא משמעותי, כי ייתכן ואפשר להקנות אותו לאחרים, וללמד אותם לרכוש את אותו משהו.

כמובן שהכל במידה ויש בכלל משהו כזה, ואם בכלל הסיטואציה שתיארתי היא תיתכן, ואם היא תיתכן האם אותו "משהו" בכלל שיחק בה חלק - אם כן, זה לא משנה איך נכנה את זה, "חוסן נפשי" או "הסתגלות", זה קיים וניתן לחקור את זה.