הקשר בין הטיפול במתילפנידט (ריטלין) לתופעת עכבה סמויה בקרב מבוגרים עם הפרעת קשב

עכבה סמויה (Latent Inhibition, להלן LI) הינה מעין פילטר קוגניטיבי שמטרתו לסנן מידע לא רלוונטי בסביבה, ולאפשר על ידי כך לפרט להפריד בין עיקר לטפל בהתמודדות עם גירויי הסביבה. זו תופעה שנחקרה מזה כ-50 שנה במגוון אוכלוסיות והפרעות שונות, ובמיוחד בסכיזופרניה, וקשורה כנראה למערכת הדופמינרגית, שכן תרופות אגוניסטיות לדומפמין גורמות להחלשת LI ולעומתן תרופות אנטגוניסטיות לדופמין מגבירות LI. בתחום הממשק בין ADHD וLI נעשו עד כה רק שני מחקרים, שניהם על ילדים, ולא נעשה עד כה כל מחקר במבוגרים הסובלים מ-ADHD. מחקר מסוג זה מעניין במיוחד שכן לקיחת methylphenidate (ריטלין) המהווה אגוניסט לדופמין אמורה לגרום להפחתת LI אך מצד שני שיפור תפקודי הקשב בעזרת התרופה אמורה להגביר LI. השערת המחקר המרכזית במחקר הנוכחי היא שקיים קשר חיובי בין לקיחת ריטלין לבין הגברת תופעת LI. הדבר יבדק באמצעות השוואת קבוצת ביקורת של מבוגרים המאובחנים כיום עם ADHD ואשר לוקחים באופן סדיר ריטלין, אל מול קבוצת ביקורת שאינה סובלת מהפרעת קשב.

חשיבות המחקר של LI והפרעת קשב במבוגרים

למרות העניין הרב שעשוי להיות בקשר בין עכבה סמויה להפרעת קשב, כפי שניתן להתרשם מהסקירה הספרותית, קיימים כיום רק מחקרים מעטים בתחום זה. למעשה, אין כיום כל מחקר העוסק בעכבה סמויה שבוצע בנבדקים מבוגרים עם הפרעת קשב, כך שיש פוטנציאל חדשני במיוחד במחקר הנוכחי. תרומתו עשויה להיות רבה הן להבנת גורמי הקשב והתפקודים המוחיים הקשורים להפרעת קשב, והן כדי לפתח כלים דיאגנוסטיים חדשניים לזיהוי הפרעת קשב ולבדיקת יעילותן של התרופות לטיפול בהפרעה.