פרק הטקסטים של הבחינה ארך, בדומה לשנים קודמות, 3 שעות (180 דקות).
הפרק כלל 4 טקסטים:
הטקסט הראשון היה טקסט קליני שבחן את המאפיינים הנרקיסיסטיים של דכאון בגיל ההתבגרות. מרבית השאלות בטקסט זה היו ישירות וממוקדות וכללו הפניה לשורות ספציפיות בטקסט, כאשר במרבית המקרים ההפניה סייעה בפתרון השאלה.
הטקסט השני היה אשכול ניסויי בנושא פסיכולוגיה חברתית-קוגניטיבית שבחן השפעת הטרמה לחפץ שמסמל תובנה (נורה) ליכולת להגיע לתובנה בתחומים שונים. טקסט זה כלל אחוז גבוה יחסית של שאלות מתודולוגיות (מרבית השאלות המתודולוגיות במבחן הופיעו בטקסט זה).
הטקסט השלישי כלל סקירת ספרות ומספר ניסויים בנושא פסיכולוגיה נוירו- קוגניטיבית על תופעת הסינאסטזיה (SYNAESTHESIA). בדומה לטקסט הראשון, גם טקסט זה כלל אחוז גבוה יחסית של שאלות ממוקדות, כאשר חלקן דרשו הסקה מעבר לכתוב בטקסט.
הטקסט הרביעי היה אשכול ניסויי בנושא פסיכולוגיה חברתית והוא בחן את השפעת השונות התרבותית בתופעת ה- stereotype rebound effect. בטקסט זה נדרשה עבודה רבה עם השאלות, כאשר הופיעו בו 3 שאלות נכון / לא נכון בנות 4 סעיפים כל אחת ושתי שאלות גרפים (מתוך השלוש שהופיעו לאורך המבחן).

באופן כללי ניתן לומר כי נמשכה המגמה של השנים האחרונות בנוגע לאורך הטקסטים, כך שאורכם היה כ-5-6 עמודים (170-220 שורות).
כמו כן, במרבית הטקסטים הופיעו כותרות משנה שסייעו למיקוד ולחיפוש בתוך הטקסטים עצמם.
בסך הכל ניתן לומר כי נרשמו יציבות ודמיון במבנה, ברמת הקושי, במיומנויות הנדרשות לצורך הפתרון, ואף בבחירת הנושאים של מרבית הטקסטים, אם כי הייצוג של נושאי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והחברתית היה גדול יותר מבשנים קודמות.
חלוקת סוגי השאלות הייתה דומה לשנים האחרונות, כאשר הופיעו במבחן כ-10 שאלות ידע כללי, כ-10 שאלות אינטגרטיביות, כ-10-15 שאלות הסקה, 3 שאלות גרפים, 3 שאלות מחזק-מחליש ו-3 שאלות נכון/ לא נכון.