שלום רב,

במהלך עבודתי עם נפגעי נפש (עם אבחנה של סכיזופרניה),  גברים דתיים/חרדים  רווקים הגרים בקהילה (שאינם במצב פסיכוטי), עולה סוגייה מורכבת סביב התמודדותם עם דחפים מיניים . הרי ביהדות מכירים בקיום הדחף המיני כיצר טבעי וקיים, ויתרה מזאת מתנגדים לפרישות מינית, והתנזרות לעומת הנצרות. הדרכים הידועות לפורקן- אוננות, זנות  או כל קשר אחר מחוץ למסגרת הנישואין אסורים, וכן חשוב לציין שסיכוייהם להינשא קטנים ביותר, על כן, לרוב אדם שיבחר באחת המדרכים האילו יתמלא רגשות אשם קשים. נוצר קונפליקט תוך אישי, מחד הרצון להיות אדם שומר תורה ומצוות, ומאידך הדחף המיני . הלחץ הנפשי הכרוך בהתמודדות זו משפיע על מהלך המחלה, לעיתים עד כדי עלייה משמעותית בדחפים האובדניים.   
אשמח לשמוע חוות דעת בנושא הן במישור ההילכתי והן במישור התרפויטי, כמו כן אשמח להפניות למקורות מקצועים העוסקים בנושא או לאנשי מקצוע רלוונטים.

בתודה מראש,

גלית