בשבוע  הבא נחגוג את יום העצמאות  ה=59 למדינת ישראל.כן אל תרימו גבה,בכל הפרסומים יכתב בטעות יום העצמאות ה 58 למדינת ישראל.

מאחר  ואישית  הייתי  מטרים ספורים  ממקום "הכרזת המדינה ",  בעת ההכרזה (גם קבלתי מכות משוטר כי רציתי "להתפלח" למוזיאון בו הכריז בן גוריון על הקמת המדינה),יודע שהשנה נחגוג את "יום העצמאות ה59 למדינת ישראל".

השנה ימלאו 58 שנה למדינה=היא אכן בת  58  אולם ביום שנולדה אז היה יום העצמאות הראשון כך חגגנו אותו אז!! ולכן זה  "יום העצמאות =ה59".

חגגנו אותו בהנפת דגלים (אז עדיין הדגל היה תכלת לבן-רק לאחר שהתקבל חוק הדגל הוחלט שיהיה כחול לבן).

חגגנו ועצוב היה לנו,מלחמת השחרור היתה  בעיצומה=מלחמה הקשה מכל מלחמות ישראל=היא נמשכה  19 חודשים כולל הפוגות אבל נטו בין ההפוגות נמשכה  כ-6 חודשים.במלחמה זו  מניין ההרוגים היה 6000  כלומר כ-1000- הרוגים בחודש נתון מזעזע  ביותר  כאשר האולוסיה מנתה אז  כ-630000  נפש כלומר  1% של האוכלוסיה ,נהרג.

הדגלים אותם הנפנו אז באמצע המלחמה קבלו תוספת, 2 סרטים שחורים עיתרו את הדגל ,אז באותו יום עצמאות,כמשמעות לאבל.

מאז בהתקרב יום העצמאות נוהגים אנו להניף דגלים,ולצערי משנה לשנה מספרם פוחת,והדבר כואב ועצוב כי דגל זה סמל.....זה  כח ,ואביא כאן שני מקורות לדגל.

במדרש  תנחומא ,במדבר י"ד נאמר : "אמר להם הקדוש ברוך הוא: בעולם הזה-נתאוויתם לדגלים ומלאתי משאלותיכם,לעתיד לבוא-בזכות הדגלים אני גואל אתכם ומדלג על הקץ  בזכות האבות."

ואילו  דבריו של בנימין זאב הרצל ,במכתב תשובה לברון הירש (6.3.1985) מבטאים בצורה היפה ביותר את הצורך שהיה קיים בתנועה הציונית בימי ראשיתה,לדגל הלאומי,וכך כתב : "דגל ,מה זה? כלונס ומטלית אריג?-לא אדוני ! דגל הוא למעלה מזה.בדגל מוליכים בני אדם לאשר רוצים, ואפילו לארץ היעודה.למען דגל הם חיים ומתים: זהוא הדבר היחיד אשר למענו הם מוכנים למות  בהמוניהם,אם מחנכים אותם לכך".

אז בואו ונניף את דגל ישראל על כל בית  ומכונית בכל מקום שאפשר,ונחזיר לו את כבודו.

   חג עצמאות שמח ושקט.

דב גולדברד