נושא: |
משפט מחוזי של אודאה שוורץ יקירתי, מתפרסם היום במדור שלה במעריב: | | תוכן: | "אל תגיד לאלוהים כמה הצרות שלך גדולות, תגיד לצרות שלך כמה אלוהים גדול".
יפה, נכון? אני אהבתי את התזכורת של גדולת האל.
ועם זאת, אני אוהבת אפילו יותר את הגישה של שלמה המלך בעת חנוכת הבית של בית המקדש:
"כל תפילה, כל תחינה, אשר תהיה לכל האדם, לכל עמך ישראל, אשר ידעון איש נגע לבבו, ופרש כפיו אל הבית הזה.ואתה תשמע השמים מכון שבתך, וסלחת, ועשית, ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו, כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם" (מלכים א, פרק ח, פסוקים לח-לט).
בקיצור, לא להירתע מלפרוש בפני הקדוש ברוך הוא את כל הצרות שלנו, גדולות כקטנות. אין מדד למצוקה. אחד בוכה כי נשרף הבית, אחד בוכה כי נשרפה העוגה. זה וזה רשאים להקל על מצוקתם בפניה לאל עליון.
ואם תמצא לאמר שיש הקטנה של אלוהים בפנייה אליו בכל דבר ועניין, מנגד אפשר לאמר שאין ניגוד עניינים בין גדולתו של הקדוש ברוך הוא לבין נגישותו. אין כאן פרדוקס. דווקא הגדולה הזו מסוגלת להכיל קטן עם גדול.
שבת שלום.
נ.ב. מומלץ לעיין בשאלון תפילה של ד"ר יאיר כספי. |
|
מנהלי הפורום
יששכר עשת
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לארכיון
מאשה שריד
סליחה. כמובן, צריך להיות "אודטה". שבת שלום. [ל"ת]
שלח דואר למאשה שריד
הודעות נוספות בפורום
שבת שלום-דברים נאים דרשת מאשה