| מאת: | מאשה | תאריך: | 13/10/2005 20:26 |
נושא: |
תם יום הכיפורים התשס"ו. | | תוכן: | קשייה של הבכורה לעמוד בצום שנטלה על עצמה התבטאו ברגישות חריפה לכל מילה שנאמרה לידה.
אמירת ה"יזכור" לזכר אמי היתה תפלה בפי ונראתה לי טפלה לחיי, כאילו אין הקדוש ברוך הוא זוכר? כאילו אין אני זוכרת? דווקא בפעם הקודמת, כשהתפללתי באיזו חורשה, היה למילים טעם של אותיות פורחות ומגיעות ליעדן.
אתמול בערב, לאחר שנסתימה התפילה בבית הכנסת שליד ביתי, הלכתי למסור שלושה חתולים לחברתי. אלה שלושה חתולים שמצאתי ביוני בעודם פצפונים, נטושים, צווחים מרעב, עם דלקת חריפה בעיניהם הזעירות. בחצר של חברתי, המתפרנסת מעבודתה כטבחית בבית לאוטיסטים בוגרים, יש חתולים וכלבים שננטשו בגילאים שונים ובמצבי צבירה שונים. חתולי נקלטו בשמחה רבה בחבורה הצוהלת, המטופחת, המוזנת היטב.
היום, בניסיון למצוא איזו שהיא משמעות ליום הכיפורים הזה, חשבתי על "חמלה לכל חי". מכל המשמעויות, זו היחידה שננסכה ביום הכיפורים, התשס"ו.
גמר חתימה טובה. |
|
מנהלי הפורום
יששכר עשת
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לארכיון
הי מרשה, אין התרגשות.
שלח דואר ליששכר עשת
הצג כרטיס ביקור
הודעות נוספות בפורום